סיכום מעולה: לשבור את החזיר \ אתגר קרת " /> " />

לשבור את החזיר \ אתגר קרת – סיכום

הסיפור “לשבור את החזיר” של אתגר קרת הוא סיפור קונפליקט. יש קונפליקט בן האבא לאימא ובין האבא לבן.

הפסקה הראשונה בסיפור “לשבור את החזיר” היא בבחינת האקספוזיציה. אנו מתוודעים לנפשות הפועלות בסיפור: האב, הבן, האם והחזיר. האם בסיפור היא דמות משנית ומאופיינת באופן עקיף והיא מופיע בהצגת הבעיה ובפתרונה (כשהאב סוחב אותה לראות את פסחזון המלא). האם בסיפור מגוננת על הילד בצורה שלילית. אנו לומדים על הקונפליקט בסיפור כבר מהאקספוזיציה.

דמות האב

האב ב- “לשבור את החזיר” מצטייר כראש המשפחה הכופה את דעתו על האם ועל הילד. הוא לא מוכן לקנות לילד בובת סימפסון אלא קונה לו חזיר על מנת שילמד להעריך את הכסף.

האב בסיפור מייצג את החברה המודרנית, החומרית, שכל מה שמעניין אותה הוא הכסף. זהו עולם דורסני (מיוצג ע”י הפטיש). האב מתנה את יחסו לילד בציותו של הילד: הוא מוכן לתת לו כסף רק בתנאי שישתה את השוקו. הילד אינו קונה את החינוך שהאב מנסה להקנות, לא הכסף חשוב בעיניו אלא הידידות שלמענה הוא שותה את השוקו. כפי שאנו רואים בסוף הסיפור, הילד נשאר דבוק באהבה ללא תנאי ולא מוכן לשבור את החזיר.

דמות הילד

הילד ב-”לשבור את החזיר” הוא צעיר ומסמל את התום המאפיין ילדים. בתחילה, כשהילד מקבל את החזיר הוא נראה בעיניו כמכוער וחסר כך ערך אך עם הזמן הוא נקשר אליו. בסיפור קיימת פרויקצה משמע הילד משליך את רגשותיו על החזיר. כיואב שמח החזיר מחייך וכשהוא עצוב חיוכו של החזיר הוא חיוך עצוב. הילד בונה לו עולם של אהבה כתחליף לעולמו הכוחני של האבא.

הסמלים בסיפור “לשבור את החזיר”

בארט סימפסון – בארט סימפסון הוא תוצר של תרבות המאה ה20. סימפסון מייצג נער שלא קיבל את מרות משפחתו אלא מרד. הבובה מייצגת את רצונו של הילד למרוד. בסוף הסיפור, הילד לומד לחשוב באופן עצמאי ומסרב לרצונו של האבא. הילד מתפכח בתחילה הוא מורד ללא מחשבה ואילו בסוף הוא חושב לבד.

בובת החזיר – מייצגת את רצונו של האב. מטרתו של האב הייתה נכונה אבל דרכו הייתה שגויה. הקונוטציות העולות למשמע המילה חזיר הן בד”כ שליליות: חיה טמאה, חיה המתבוססת בבוץ וכו’. החזיר בסיפור עשוי מחרס משמע הוא שביר ואולי הוא מייצג גם את עולמו השברירי של הילד. שמו של החזיר, פסחזון, מעלה קונוטציות של חג החירות (פסח) ומסמל במידת מה את השתחררותו של הילד משעבודו של האב. ייתכן שהשם פסחזון, שהאב לא הצליח למחוק מתיבת הדואר, מקבלת משמעות של ניצחון עולם הערכים של הילד על עולם הערכים של האב.

השדה – השדה בסיפור מסמל את מציאות החיים הקשה שהילד יצטרך להתמודד איתה. ברגע שהילד משחרר את החזיר למציאות הוא נפטר מהתום.

המפנים בסיפור “לשבור את החזיר”

מפנה א’ – בניגוד לצפיות הילד מתאהב בחזיר. הילד אוהב את החזיר ללא גבולות בניגוד לאהבתו של האב התלויה בדבר. אהבתו של הילד לחזיר מתבטאת בהאנשתו, בדיאלוג בין הילד והחזיר.

מפנה ב’ – המפנה מתרחש כאשר הילד מבין את העתיד לקרות. הילד מגלה תושייה ודוחה את הקץ ולבסוף מערים על האבא. נקודת מפנה זו מסמלת את סוף התבגרותו של הילד. הילד מוכן להקריב עצמו (עוד כוס שוקו) על מנת להציל את החזיר כשהאב מרים את הפטיש (שיא הסיפור).

פראדל

הרקע

הרקע של “לשבור את החזיר” הוא עיירה יהודית שלפני מלחמת העולם השנייה. עיירה זו, היא עיירה מתערבת האוהדת את הגיבורה.

כבר פתיחת הסיפור מנבא לנו על גורלה של פראדל “רבת ין אבל עצובת רוח”. הסמטה ליד ביתה של פראדל מושחרת מעוני, אבל קורנת משמחת חיים בניגוד לבית המידות של פראדל ש”דממת-קיפאון” שוררת בו.

הרבנית מייחסת את עצבותה של פראדל לכך שאין לה ילד וטוענת שכשיהיה לה מצב רוחה יתרומם. אך מות הילד בטרם מלאות לו חודש מחדש את הניכור בין פראדל לבעלה. גיטל, שומעת לילה אחד קולות בכי וריב, לאחר שבעלה של פראדל מאחר לחזור לביתו, והיא מספרת על כך לנשות העיירה.

גיטל, זועקת את זעקתה של פראדל. בתחילה היא מנסחת את מצב הדברים בחריפות “לכו וראו איך שהוא שחט אותה לאחר שהיא מגלה את פראדל מוטלת בחלוק. לאחר שבעלה של פראדל חוזר ממקום עבדתו אך עוזב בחיפזון ופוגע בפראדל (שהלכה להיטהר בשבילו) שוב זועקת גיטל “הלא אמרתי לכם שהוא רוצח ועכשיו הנה דמה שפוך”.

 

המספרת

המספר בסיפור “לשבור את החזיר”, “פראדל” הוא כל יודע (ייתכן וזוהי חנה). הוא נמצא כמעט בכל מקום בו מתרחשת העלילה ובזכותו אנו יודעים מה קורה שם. המספר אינו מנצל את ידיעותיו; אלא אינפורמציה רבה הוא מעלים מאיתנו, כמו האינפורמציה, מדוע נשא אברהם נוח את פראדל לאישה. המספר אוהד את הגיבורה שלנו, בעיניו הגיבורה היא נציגת הנשים המקופחות.

המספר בסיפור משהה לפעמים את העלילה כדי להכניס קטעים הנוגעים למהלך חייה של האישה היהודית. קטע כזה מופיע כאשר פראדל הולכת להיטהר לכבוד בעלה כאשר המספר מספר על המנהג היהודי של הטבילה.

במקום אחר, מנסה המספר לסביר מדוע חבר חיים-רפאל אל הסרסורים, מבלה בשוק ומדבר בלשונם. לדעתו זה “דבר אשר אניני הדעת עושים, על פי רוב כדי לחפות על ייסורי הלב”. אם כך לפנינו מספר מתערב האוהד את בנות ישראל.

דמותה של פראדל

פראדל היא הגיבורה הראשית של “לשבור את החזיר”, אך המספר אינו מכניס את הקורא אל תודעתה, ומעשיה של פראדל הם המעידים על אופייה. פראדל הייתה יתומה שחותנה מתוך שידוך ולא מתוך אהבה.לאחר שנים של נישואין בבדידות משוועת, ולאחר שזיווג בין אברהם-נוח המשכיל לבית פראדל בת הטובים היתומה כשל ולאחר מות התינוק עוברת פראדל משבר בו היא מבינה את כישלון הנישואין. היא דורשת גט. רגע הגט הוא שיא הסיפור, מרגע זה חלה ירידה במתח. יש לציין שאין לנו ידיעות על התלבטויותיה הקשורות לפרידה מבעלה אלא מסופר שהיא מסתגרת בחדרה ואוכל ארוחת בוקר.

כאשר מתוקן העוולה, ופראדל נישאת לשכנה חיים-רפאל, אשר ציפה לנו כל השנים מתוך ייאוש כמעט גמור, נולד ילדי חינני שעומד בראש ילדי ישראל במאבקם עם ילדיי הגויים.

מדרש השם של פראדל הוא מיידיש שמחה אך כפי שמתברר לנו מדרש זה הוא מדרש אירוני לגורלה של פראדל בסיפור.

דמותו של אברהם-נוח

אברהם-נוח אינו מייחס חשיבות למערכת נישואיו עם פראדל. הוא מרבה לקרוא עיתון ולהתעלם מכל הפעולות שפראדל עושה למען חיזוק הקשר בניהם. הוא מתנדב ללמד חשבון בבית הספר, מתעסק במסחר ובזמנו הפנוי הולך לשחק שח אצל ידידו. אברהם-נוח עושה הכול חוץ מלהיות מרוכז באשתו.

המוטיבים בסיפור “לשבור את החזיר”

בסיפור קיימים שני מוטיבים עיקריים:

מוטיב האור – ביתה של פראדל מתואר כחשוך לפני הלידה ולאחריה הוא מתואר כקורן. מתואר המזנון בביתה של שרה לאה שהיה קורן עת הייתה עורכת את סעודת המלווה מלכה אך לאחר מות בעלה מתואר שאף מזנון זה עמד קודר. אברהם נוח קורן כשאחותו באה ואפלה נופלת עליו כשהיא עוזבת.

מוטיב הלבוש – בבחרותה פראדל לובשת בגדים פשוטים אחר לאחר שהיא נישאת היא מחליפה את מחלצותיה בתקווה כי כך תמצא חן בעיניי בעלה, כמובן שהדבר לא עוזר. לאחר שפראדל מתפכחת היא מחליפה שוב את בגדיה וחוזרת לימי צעירותה.

העלילה בסיפור “לשבור את החזיר”

בסיפור “לשבור את החזיר” יש שתי עלילות המתפתחות במקביל. עלילה אחת סובבת סביב דמותה של פראדל ועלילה שנייה סביב דמותו של חיים-רפאל. עלילות אילו לפעמים מתרחשות במקביל ולפעמים נפגשות.

מטרת המבנה הוא:

  • להאיר את מערכת היחסים של פראדל ואברהם-נוח ע”י השוואה לאהבתו של חיים-רפאל אל פראדל.
  • לאפיין את דמותה של פראדל באמצעות דמותו של חיים-רפאל. פראדל היא אקטיבית וחותרת להשגת המטרה (מערכת נישואין תקינה) בעוד חיים-רפאל הוא פאסיבי ולא עושה שום דבר להשגת המטרה (פראדל). חיים-רפאל לא הצליח להשתדך לפראדל בגלל הבדלי המעמדות אך מאידך לא עשה כלום כדי לעורר בפראדל אהבה כלפיו.
  • להכין אותנו לפגישתם בסוף.

רמזים מטרימים

בסיפור “לשבור את החזיר” קיימים לנו כמה רמזים מטרימים שיכולים לספר לנו על העתיד לבוא:

  • המשפט הראשון בסיפור (“רבת חן…”) מלמד אותנו על גורלה המר של פראדל ועל העתיד להתרחש.
  • מות התינוק כמוהו כרמז למות הנישואין בינה לבין אברהם-נוח.

?יש לך מה להגיד

You must be logged in to post a comment.