שפה ומוח

שפה ומוח: פגיעות מוחיות ואיבוד שפה;

4.1. פרידמן, נ. 2008. אפאזיה אגרמטית והממשות הפסיכולוגית של העץ התחבירי. בתוך: ג.חטב. בלשנות עברית תיאורטית. ירושלים: מאגנס. 339-368.

"א-גרמטית" = ללא דקדוק

תופעה בנוירופסיכולוגיה של השפה ß עקב פגיעת מוח בהמיספרה השמאלית. אנשים שדיבורם לפני הפגיעה תקין אבל -אחריה מאבדים את היכולת:

–          להטות פעלים לזמן המתאים

–          אינם מסוגלים להשתמש כשורה בכינויי גוף בעמדת נושא

–          נכשלים ביצירת משפטים מורכבים (כמו משפט זיקה ושיעבוד)

–          אינם מסוגלים לייצר באופן תקין שאלות הפותחות ב"מה" ו"מי"

אבל מסוגלים:

–          להטות כשורה פעלים לגוף, מין ומספר

–          לייצר כינויי גוף בעמדת מושא

–          להפיק באופן תקין משפטים מחוברים ושאלות כן/לא

את ההסתייגות ניתן להסביר באמצעות עץ התחביר ß

ההנחה היא שהם אינם מסוגלים לבנות את העץ לצמתים הגבוהים שלו.

לפי Chomsky דוברי השפה מייצרים משפט בעצמאות עץ תחבירי המכיל קטגוריות לקסיקאליות: פעלים, שמות תואר, צירופים (צירוף משני ופעלי).

כל רכיב כזה משוב. ב"צומת".

בשנים האחרונות מקובל להניח כי העץ מכיל קטגוריות פונקציונאליות שקשורות למבנה במשפט: מילות שעבוד ("ש", "אשר"), מילות שאלה ("מי", "מה"), נטיית הסמן של הפועל, התאמת הפועל לנושא (בגוף מין ומספר).

אפאזיה אגרמטית על שם ברוקה = הפרעה תחבירית הנגמרת מפגיעה מוחית באונה הפרונטאלית של ההמיספרה השמאלית (איזור ברוקה וסביבתו).

מחקר שסקר את היכולות התחביריות של אגרמטים דוברי עברית וערבית פלסטינית ב-4 תחומים:

–          נטיות פעלים

–          הפקת שאלות

–          שעבוד משפטים

–          תנועת פועל

מטרת המחקר:

–          לחקור את טבעה של ההפרעה התחבירית באגרמטיזם, ולהתחקות אחר היקף הפגיעה מבחינת התפקודים הפגועים והשמורים בכל תחום תחבירי.

–          לבחון את ממשותו הנוירופסיכולוגי של העץ התחבירי והיחסים ההירארכיים בו.

מכיוון שהאפזים נמנעים לייצר משפטים בעלי קושי השתמשו במבדקים מובנים:

–          חזרה על משפטים

–          השלמת מילה חסרה במשפט

–          דיבוב של מבני שאלה ושעבוד

התחביר של האפאזים האגרמטים הוא טקין מלבד העובדה שהם אינם מסוגלים לבנות את העץ התחבירי עד לצמרתו.

תמצות המבדקים/מחקרים (חזרה)

מניתוח של סוגי הטעויות הסיקו מספר דברים חשובים. לדוגמא הם התקשו להפיק שאלות-מ, לעומת שאלות הכן\לא, בהן הצליחו יותר. יתרה מכך, לעיתים הנבדקים הרכיבו שאלות של כן\לא במקום הסוג השני, הטעות שהייתה הנפוצה ביותר. כמו כן ניתן להסיק כי אין לנבדקים בעיה לשלוף מילות שאלה, שהרי הדבר בו התקשו היה יצירת מבנה שאלה תקין בו הן משובצות. טעות נוספת היא מיקומה הלא תקין של מילת השאלה, כלומר הנבדקים ממקמים אותה בסוף המשפט בלבד או שמוסיפים אותה הן בתחילת המשפט (שזהו מיקומה התקין) והן בסופו. מכאן שלאפאזים אגרמטים אין בעיה בהפקת השאלות עצמן ובשליפת מילות השאלה, אלא שבעייתם נובעת מאי יכולתם להגיע לצומת הגבוה בעץ. הדבר גורם אף לכך שהם מתקשים עם משפטים משועבדים(ש..). המחקר הנוכחי בדק את יכולת הנבדקים ליצור משפטים שכאלה ב-2 דרכים: דיבורם הספונטאני וחזרה על משפטים הכוללת דיבוב משפט זיקה. כך הם הסיקו כי בדיבורם הספונטאני משתדלים הנבדקים להתחמק מיצירת משפטים שכאלה וכי גם כשהם מנסים לייצרם, המשפטים יוצאים בלתי דקדוקיים.

בחזרה על משפטי שעבוד גילו החוקרים כי הנבדקים מתקשים להפיק משפטים משועבדים. עקב קושי הנבדקים בחזרה על משפטי השעבוד על סוגיו השונים, הבינו החוקרים כי הבעיה היא במבנה המשפט המצריך שימוש בצומת גבוה ואף בנוכחות המשעבד (ולא תלויה באורך המשפטים, למשל).

דיבוב משפטי הזיקה כלל ניסוי בו על הנבדקים לתאר תמונות, תוך כדי שימוש במשפטי זיקה. הנבדקים התקשו במשימה וחלק מצומצם בלבד עמד בה, כאשר הסיבה לא הייתה אי הבנתה של המטלה.

מסקנה:

"אפאזיה קשה"                                                 "אפאזיה קלה"

לשון, חברה, תרבות – סיכום

סיכומים אקדמיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: