מצבו של מעמד הפועלים באנגליה של 1209-2004 \ גרגורי קלארק
קלארק מנסה להראות, כי מתוך השוואה בין שכר עובדים בתחום הבניין לכמות האוכלוסייה, ניתן להסיק שההתנתקות מהקיפאון הטכנולוגי של התקופה המלתוסיאנית הגיעה לפני המהפכה התעשייתית, ואף לפני הגעתה של הדמוקרטיה לאנגליה ('המהפכה המהוללת') ב-1689.
כל זה סותר את הפרשנות של הון אנושי סביב המהפכה התעשייתית, כפי שזו הוצגה על ידי מספר חוקרים שקלארק מונה (מדובר בשבעה חבר'ה כך שלא נתעכב על שמות..).
חלק 1: הקדמה
- המאמר מעריך את המשכורות הריאליות לשעה של עובדי ואומני בניין באנגליה, בכל שנה, בין השנים 1209-2004, ואת ההטבות שנתקבלו על ידי עובדים בעלי מיומנות מיוחדת ביחס לפועלים (להלן 'פרמיית המיומנות' כפי שמכנה זאת קלארק).
- המטרה היא לבחון גם את הסיבות השגורות וגם את התוצאות של המהפכה התעשייתית.
- אפשרי שהסיבה להתנתקות מן העידן המלתוסיאני הייתה השקעה גדולה יותר בהון אנושי. קלארק טוען שההון האנושי לא גדל בעקבות גדילת המשכורות ופרמיית המיומנות, אלא גדילת ההון האנושי הייתה מסיבות אחרות.
- קלארק מראה שההטבות לבעלי מיומנויות ביחס לפועלים פשוטים בתחום הבניין (להלן 'פרמיית המיומנות' ומעכשיו תזכרו!) ירדו באנגליה עם השנים. פרמיית המיומנות הייתה 100% או יותר לפני 1350 (משמע המשכורת של עובד מיומן הייתה כפולה מזו של פועל), אך ירדה ל-50% כבר ב-1400 (קיבל משכורת וחצי). היא נשארה ברמה זו עד 1900, ובמאה ה-20 ירדה הפרימייה הנ"ל תחילה ל-10% והחל מ-1960 עלתה ל-22%. מדובר בפחות מחצי מהרמה שנמדדה בעידן הטרום תעשייתי. כל זה מראה לנו שהתמריץ להשקעה בהון אנושי לא עלה לקראת המהפכה התעשייתי ואחריה, אלא להיפך.
חלק 2: על משכורות, תזמון, והסיבות למהפכה התעשייתית
- ישנה נטייה להתייחס למהפכה התעשייתית של 1760 כתפנית החדה מן התקופה המלתוסיאנית שבה החידושים ועליית היעילות הם זניחים ביחס לתקופה המודרנית. נטייה זו התחזקה על ידי מחקר שעשו סר הנרי פלפס בראון ושילה הופקינס ב-1981, בו מדדו משכורות ריאליות של אנשי בניין מ-1265 ועד 1956. נתוניהם גבוהים מהנתונים של קלארק, ולדידו הם אינם מדויקים. שוני זה מעוות את תוצאות מחקרם של פלפס והופקינס.
- בנוסף לשוני שהיא מהווה מן הדעה השגורה, התחלת הבריחה מן הקיפאון המלתוסיאני ב-1640 היא הפתעה גם בשל המצב החברתי והפוליטי של אנגליה במאה ה-17. בשנים אלו חלה מלחמת אזרחים בשל חילוקי הדעות בין המלך לפרלמנט, המלך צ'רלס ה-1 הוצע להורג, ולאחר מכן אנגליה חוותה שלטון כושל של הפרלמנט ושל דיקטטורה צבאית בראש אוליבר קרמוול. ב-1660 צ'רלס ה-2 חזר לשלטון, אך עדיין ניכרו חילוקי דעות באנגליה בתחומים פוליטיים ודתיים.
- למרות כל זאת, העלייה במשכורות הייתה בלתי תואמת לרמת האוכלוסייה בשנים אלו, וב-1680 כבר היו המשכורות 43% מעל מה שמצופה היה לפי רמת האוכלוסייה. כלומר, התוצר, לראשונה בהסטוריה המתועדת של אנגליה, עלה לאורך זמן. הייתה צמיחה ממשית! (משקף יציאה מהקיפאון המלתוסיאני)
- עוד הפתעה- בשנות ה-90 של המאה ה-17, כשהחל שלטון דמוקרטי שאמור היה לגרום לעליית תוצר ועליית משכורות לפי כל הציפיות (עלה הערך של הנכסים, יזמים יכלו לפעול בחופשיות, הבטחון עלה וכ"ו..), לא ניכרת שום השפעה של התהליכים על עליית משכורות.
- עוד ניפוץ מיתוס- ידיעת קרוא וכתוב התפשטה באנגליה לפני המהפכה התעשייתית, זאת על אף שנהוג לחשוב שלא היה לפני המהפכה התעשייתית גידול בביקוש להון אנושי ועליית משכורות מספקת, כך שהורים יוכלו לפנות מזמנם לילדיהם ולהשקיע בחינוך שלהם.
- אחת הדרכים שהשתמש בה קלארק לבדוק היקף ידיעת קרוא וכתוב היא על ידי בדיקת החתימות על צוואות- מי שלא ידע קרוא וכתוב חתם ב-X.
להלן מספר נסיונות הסבר לעליה בידיעת קרוא וכתוב שמציג קלארק:
א. קלארק מדבר קצת על השפעתן של הגילדות ושל ההתמחויות (Apprenticeships) בעבודות שדורשות מיומנות ועל השפעתם של אלו האחרונות על הפרמיה למיומנות. נראה שעליית הפרמיה עדיין לא הייתה מספיקה על מנת לעודד הורים לשלוח את ילדיהם להתמחות אצל בעל מקצוע, וזאת משום שהתשלום על התמחות כזו עלה ביחד עם הפרמיה. לכן, אין פה תמריץ לפיתוח מיומנויות אצל ילדים, ואין זה ההסבר לעליית הידע בקרוא וכתוב (שכמובן מעלה מיומנות).
הוא מסכם לגבי הסבר פוטנציאלי זה להתפתחות ידיעת קרוא וכתוב, כי יש כמות ניכרת של הורים שסיפקו לילדיהם חינוך בית ספרי בלי שום קשר לתמורה עבור מיומנויות בשוק ובלי קשר למהפכה התעשייתית. יותר מכך, לפי הנתונים של קלארק הוא מסיק כי פרמיית המיומנות נעה ביחס הפוך לכמות ההון האנושי.
ב. הסבר אחר לעלייה בקרוא וכתוב בשנים 1600-1900 יכול להיות האורבניזציה של אנגליה, אשר גרמה לגידול במקצועות בהם קרוא וכתוב הוא יתרון ולכן עודדה חינוך בית ספרי. אז זהו שלא.. הנתונים מראים שהחלקים האורבניים היו קטנים מאוד לפני 1700, זה כבר קצת מוריד מסבירות ההסבר, כי מדובר במאה שנה שכן נראתה בהן מגמה משמעותית של עליה בקרוא וכתוב. בנוסף, קלארק אומר כי מהנתונים על ירושות שראינו קודם, עולה כי רק 3% מן הגדילה ביודעי קרוא וכתוב מוסברת על ידי האורבניזציה באנגליה בשנים אלו (ניתן לראות זאת משום שהירושות מחולקות לפי מקצועות המוריש). היות והנתונים מראים כי בקרב גברים בלבד מדובר בעלייה של 20%, זה לא הסבר מספק.
אם כן, ההסבר לגידול בהון האנושי באנגליה של לפני המהפכה התעשייתית יזדקק למודל שמניח שינויים בהעדפות של התא המשפחתי.
חלק 3: תוצאות המהפכה התעשייתית
ישנם חילוקי דעות מי זכה לתנאים טובים יותר- הפועל של לפני המהפכה התעשייתית או הפועל של התקופה שאחריה?
- לפי פרידריך אנגלס, העובד של התקופה הפרה-תעשייתית חי חיים טובים יותר (אדון לעצמו, בלה בלה בלה..)
- קלארק מראה כי הנתונים העדכניים שלו אופטימיים יותר מנתונים קודמים כאלה של פיינשטיין מ-1998, או של פלפס בראון והופקינס, בכל הנוגע למהפכה התעשייתית וכיצד זו השפיעה על משכורות הפועלים. עם זאת, הנתונים של קלארק הם של עובדי בניין בלבד ושל פיינשטיין של כלל פועלי אנגליה.
- קלארק גם עושה השוואה בין משכורות עובדי בניין באנגליה לאלו של עובדי בניין באירלנד בתקופה שסובבת את המהפכה התעשייתית. מסתבר שלמרות הפער התמידי בין המשכורות בזו ובזו, רמת עליית המשכורות בתקופה זו הייתה זהה.
- למקרה שזוסמן ישאל: אירלנד בתקופת המהפכה התעשייתית נטשה את התעשייתיות לטובת אספקת מוצרי אוכל לאנגליה (שהרי אנגליה נטשה את החקלאות באופן ניכר), ובתמורה הללו קיבלו את מוצרי התעשייה שיוצרו באנגליה. למרות זאת הייתה עליה במשכורות פועלי בניין באירלנד, מלבד סטייה יוצאת דופן במגמת גרף השכר בשנים של רעב תפוחי האדמה ב- 1846-1850, אז המשכורות צנחו, אך טיפסו חזרה לבסוף למגמה הקודמת.
חלק 4: מסקנה
- הנתונים שהציג קלארק בדבר המשכורות הריאליות נותנים מבט אל תוך הכלכלה האנגלית בתקופה המלתוסיאנית ובתקופת המהפכה התעשייתית כאחד.
- ההנחה המלתוסיאנית מאוששת לשנים שלאחר 1200 ועד 1600. בשנים אלו אין גדילה ריאלית של תוצר.
- עם זאת, הצמיחה של המהפכה התעשייתית שהחלה ב-1760 ואילך אינה הצמיחה הראשונית של המשק האנגלי. ניתן לראות צמיחה כלכלית צנועה אך קיימת בשנים שלפניה, החל מ-1640.
- עובדה זו משנה את התפיסה שלנו של המהפכה התעשייתית. היא אינה עוד התנתקות פתאומית מן הכלכלה המלתוסיאנית, אלא המשך והאצה של התהליך שהתקיים זה מכבר, תהליך של צמיחה מודרנית שהחל 150 שנים קודם לכן.
- כמו כן, ראינו שעל אף שהשקעה בהון האנושי היא בלב המהפכה התעשייתית, הסיבות להשקעה מוגברת זו אינן ברורות, וזו מתחילה החל מ-1600 אפילו. לא משכורות ריאליות של הורים, לא היחס בין משכורות נשים וגברים ולא הפרמיה על מיומנות בשוק מסבירים את ההשקעה המוגברת בהון אנושי אחרי 1600.
