הכיבוש הפרסי של ירושלים

ברקע הכיבוש הפרסי של ירושלים עומדת יריבות בת מאות שנים בין האימפריה הפרסית והרומית ועימותים ממושכים לאורך הגבולות בין שתיהן. סדרת מלחמות בין האימפריות בימי יוסטיניאנוס ובנו יוסטינוס השני פגעה קשות בשני הצדדים ולא הובילה להכרעה כלשהי. בימי כוסרו השני נאלצה פרס לקבל עליה תנאי שלום משפילים שבמהרה נמצא התירוץ לבטלם (רצח הקיסר מאוריקיוס) ולחדש את מאמציה של פרס להרחיב את גבולותיה ולמלא את קופתה המרוקנת דרך כיבושים. ירושלים מילאה תפקיד חשוב במטרותיו של קמפיין צבאי זה הן בשל השלל הרב שהפרסים האמינו שימצאו בה והן בשל חשיבותה הסמלית והתיאולוגית שכן כיבושה משמעו השפלת הנוצרים ופגיעה באחת מאושיות אמונתם. כוסרו השני נחל הצלחה צבאית ניכרת ובשנת 614 הציב מצור על העיר והכניע אותה תוך שהוא טובח בתושביה הנוצרים ומחריב את הכנסיות.

מקורות נוצריים טוענים כי היהודים סייעו בידי הפרסים בכיבוש הארץ ואף לקחו חלק פעיל בטבח שנערך בתושבי ירושלים הנוצריים עם כיבוש העיר. בכל מקרה סביר להניח כי היהודים קיבלו בברכה את כיבושם של הפרסים ותלו תקוות גדולות בהם בהקשר זכויותיהם בירושלים ואף תקוות משיחיות. במהלך התקופה הביזנטית ככל הנראה לא היו יהודים בירושלים או שמספרם היה מועט ביותר מתוקף האיסור על ישיבת יהודים בעיר שהחל לאחר מרד בר-כוכבא ונאכף על ידי קונסטנטינוס, מהעובדה כי מקורות נוצריים מספרים על טבח ביהודי ירושלים עם כיבושה מחדש של העיר ניתן אולי ללמוד כי בעת השלטון הפרסי יכלו יהודים לשבת בתחומי העיר. אך שמחתם של היהודים על הכיבוש הפרסי הייתה מוקדמת ולא ארכה ימים שכן אין עדות על כך שהיהודים זכו לגמול כלשהו על תמיכתם בפרסים ובסמוך מאוד למועד הכיבוש כבר פנה השלטון הפרסי לפיוס האוכלוסייה הנוצרית בעיר. בעת זו התירו הפרסים לנוצרים בירושלים בראשות מודסטוס לשקם את מבני הדת שנפגעו ומצבם של הנוצרים בעיר הוטב.

ב-622 נחל הקיסר הראקליוס הצלחות צבאיות מול האימפריה הפרסית ולאחר הפיכה פנימית שהדיחה את כוסרו נחתם חוזה שלום שהשיב לאימפריה הביזנטית את כל השטחים שנכבשו מידיה ובכללם גם ירושלים. לפי מקורות נוצריים עם כיבוש העיר מחדש, ולמרות התנגדות הראקליוס, נערך טבח ביהודים כנקמה על תמיכתם בפרסים.

לסיכום ניתן לראות כי המאמצים הממושכים לחיזוק מעמדה של ירושלים החל מימי קונסטניטינוס הפכו אותה במאה השביעית ליעד אסטרטגי רב חשיבות בעימות בין פרס וביזנטיון. כיבוש העיר בידי הפרסים שירת, לבד ממטרה כלכלית, גם את רצונו של כוסרו לפגוע מוראלית באימפריה הביזנטית ולערער את יסודותיה הדתיים. כיבוש העיר מחדש על ידי הראקליוס נעשה בשל אותן מטרות ממש כאשר לפני הקיסר ניצבת המטרה של שחרור העיר המקודשת ושיקומה. במהלך הכיבוש נפגעה ונטבחה האוכלוסייה הנוצרית בעיר ומבני הדת סבלו מידה מסוימת של נזק, בעוד שהיהודים שככל הנראה סייעו לפרסים תלו תקוות גדולות בשליטים החדשים ואולי אף חיזקו את דריסת רגלם בעיר. אך השלטון הפרסי נטה חסד לנוצרים תחת חסותו והתיר למודסטוס לשקם את העיר שלפי הדיווחים כבר עמדה שוב בתפארתה כאשר כבש אותה הראקליוס.

עוד דברים מעניינים: