פילוסופיה של מדעי החברה – סיכום קורס

פילוסופיה של מדעי החברה – סיכום

  • · הקורס "פילוסופיה של מדעי החברה" הוא קורס בפילוסופיה, העוסק בנושאים שבאים לידי ביטוי בפרקטיקה של מדעי החברה. למשל – פעולה, רציונאליות, מהו הסבר של פעולה (ובהשוואה להסבר הסיבתי הסטנדרטי), מקום האדם בטבע, ידע וערכים ועוד. כשעוסקים במדעי החברה עולות שאלות מטאפיזיות – כלומר שאלות שעוסקות בזהות (כמו זהות האישיות, זהות של גוף – מתי גוף מסוים הוא אחד או רבים, מתי הוא זהה לעצמו או כבר גוף אחר וכו').
  • · שאלות מטאפיזיות בפילוסופיה היוונית: שאלות מטאפיזיות החלו לעלות אצל הפילוסופים הקדם-סוקרטיים, לגבי השתנות של דברים לאורך זמן. זנון ביסס את העמדה הפרמנידית של העולם כאחד, יחיד ולא משתנה. אריסטו, מאידך, טען שהשינוי הוא תופעה קיימת ושעלינו לתת לו הסבר. החידוש שאריסטו הציג הוא שכל דבר שמשתנה, שעובר ממצב א' ל-ב', מורכב ממצע קבוע מסוים, אותו כינה "עצם" – המהות המאפשרת לנו לקבוע שהדבר שעבר ממצב א' ל-ב' הוא עדיין אותו הדבר. העמדה האריסטוטלית הזאת מכונה "מהותנות", אסנציאליזם, ולפיה כשאנו חוקרים את הדברים בעולם, אנו באים לחקור את המהות שלהם.
  • · מהותנות במדעי החברה: יש הטוענים שמהותנות ביחס לתופעות חברתיות כמושא מחקר – היא עמדה בעייתית. למשל, בהקשר ההיסטוריוגרפיה הציונות, יש הטוענים שהיא הניחה סובייקט בדמות העם היהודי, שהוא הנושא של ההתפתחויות ההיסטוריות של העם היהודי, והעם היהודי הגיע לאיזשהו מימוש עצמי במהפכה הציונית. הביקורת על כך היא שהתפיסה המהותנית אינה מתאימה למושגים כמו העם היהודי, אך אין שום מצע משותף בין מושא "העם היהודי" בתקופות השונות, ובכך הדבר נוגד את המהות של העצם ע"פ אריסטו. בדומה, יש הטוענים זאת גם ביחס למושגים כמו אומנות או מדע, מושגים שהדינמיקה של ההתפתות שלהם אינה דינמיקה בעלת מצע מתמשך.
  • · מחלוקות מרכזיות בקורס: המחלוקות המרכזיות שנעסוק בהן בקורס נסקרות בספרו של מרטין הוליס (Hollis). הוליס מיין את העמדות השונות לפי 2 מחלוקות יסוד בפילוסופיה של המדע: ראשית, הבנה (הרמנויטיקה) מול הסבר (נטורליזם). שנית, אינדיבידואליזם מול הוליזם.
  • · נטורליזם היא עמדה בפילוסופיה של המדע הגורסת כי כל הסבר או התייחסות מדעית לתופעה – שייכים לגרסא של מדעי הטבע. ביחס לשאלה הגדולה של מדעי החברה ביחס למדעי הטבע – הנטורליזם טוען שאין הבדל, העולם החברתי משתייך לטבע והוא נחקר באותו אופן. הרמנויטיקה גורסת כי האדם, בין אם כיחיד ובין אם בהתאגדות חברתית, הוא מושא לסוג אחר של הסבר. כדי להבין פעולה או חברה אנושית – צריך להבינה מבפנים, ולא מספיק לבחון את אוסף הפלטים והתוצאות של המערכת, אלא צריך להיכנס לנעלי האדם/המערכת/החברה כדי להבין את פעולותיהם. המחלוקת בין הנטורליזם להרמנויטיקה היא בין המרכזיות ביותר בפילוסופיה של המדע.
  • · המחלוקת השנייה – האינדיבידואליזם גורס כי כל הסבר מדעי במדעי החברה צריך להגיע לבסוף לרמה של פעולות והחלטות של יחידים. מאידך, ההוליזם גורס כי לשם הבנת מערכת יש להבין אותה כמערכת שלמה, שכן יש לה חוקיות עצמאית כמערכת, כך שלא תיתכן רדוקציה של כל מערכת ההסברים החברתיים להסבר של פעולות ושיקולי יחידים. המחלוקת הזו קיימת לא רק במדעי החברה אלא גם במדעי הטבע (האם הגוף הוא רק אוסף פעולות כימיות פרטניות או מערכת מעבר לכך).
  • · האינדיבידואליסט הנטורליסט ינסה להסביר את החברה לא מתוך ניסיון להבין את העולם הפנימי של הפרטים בתוכה, אלא מתוך ניסיון להבין את הכללים הטבעיים לפעולה והכרעה של יחידים. ורסיה קיצונית של העמדה הזו היא גישתו של הובס. לפי הובס, האדם הוא מטבעו אגואיסט רציונאלי, גם בתוך מערכת חברתית.
  • · הנטורליסט ההוליסט מנסה להבין את החוקיות השולטת במערכות שונות. למשל – מרקס הוא נטורליסט-הוליסט, בטענתו שאין "טבע האדם", אלא טבע האדם מעוצב ע"פ קונסטלציות מערכתיות הקובעות אותו (מערכות כמו יחסי הייצור מבחינתו).
  • · ההרמנויטיקן גורס כי בסופו של דבר יש הבדל בין טבע לחברה, בכך שתופעות חברתיות קשורות למשמעות. ההרמנויטיקן רואה בתופעות החברתיות כבעלות משמעות ולכן ראויות לפירוש. לא נבין את התופעה אם לא נגיע לרמת המשמעות שלה. ההבנה מחייבת מעבר להסבר התופעה, גם הבנה של משמעות התופעה. רמת המשמעות יכולה להיות אישית (אינדיבידואליזם) או חברתית-מערכתית (הוליזם). כך, ההרמנויטיקן ההוליסט לא מתמקד במשמעות האישית של הפעולה– האם הפרט הבין את משמעות הפעולה שלו. העיקר הוא המשמעות של הפעולה בהקשר החברתי-מערכתי, בין אם הפרט הבין את המשמעות הזו או לא.
  • · מחלוקת שלישית היא בין מדע נטול משוא פנים מוסרי, לבין מדע משפיע על פעולה/מדע ביקורתי. המחלוקת הזו מלווה את מדעי החברה מהיסוד. הויכוח הזה עוסק גם במצוי וגם ברצוי – איזה מבין השניים הוא האידיאל הראוי, ואיזה מביניהם הוא המצב המצוי.

צ'ארלס טיילור על הפרשנות

מקס ובר

מקס ובר 2

הפוזיטיביזם הלוגי

נטרוליזם

דורקהיים

תומאס קון

תומאס קון – המשך

אנדרסון וקווין

קליפורד גירץ

הוליס

עוד סיכומים על פילוסופיה של מדעי החברה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: