הפואטיקה של הסיפורת – סיכום מתומצת – חלק 2
יחידה 6 (סיפר)
מספר ונמען ממשי: הסופר והקורא המציאותיים של הסיפור.
מספר ונמען בדיוני: יישויות בדיוניות הקיימות רק בסיפור ולא במציאות.
רמות סיפוריות
רמת סיפר: פעולת הסיפור.
רמה סיפורית: האירועים וההתרחשויות המסופרים.סיפור משובץ-סיפור מסגרת
סיפור משובץ: סיפור בתוך סיפור, בו דמות המופיעה בסיפור הופכת למספרת ומספרת סיפור. בסיפורים משובצים הרמה הסיפורית הראשונה היא המאוחרת ביותר בזמן המשוחזר של כל הרמות הסיפוריות ביצירה. בסיפור לא משובץ יש רמת סיפר ורמה סיפורית בלבד, בסיפור משובץ יש לפחות שתי רמות סיפוריות.
הרמה הסיפורית הראשונה היא המאוחרת מבחינת הזמן בעולם המשוחזר.
הרמה הסיפורית המשובצת יכולה למלא תפקידי: פעולה, הסברה או אנלוגיה.
סיפור מסגרת: סיפור מסגרת הוא סוג מסוים של סיפור משובץ. יש בו לפחות שתי רמות סיפוריות ולאחר הרמה הסיפורית האחרונה חוזר הסיפור לרמה הסיפורית הראשונה. הרמה הסיפורית הראשונה עוטפת את הרמה הסיפורית השנייה, או את הרמות הסיפוריות (אם יש רמות סיפוריות נוספות) והיא מהווה מסגרת.
תפקידי השיבוץ והחזרה למסגרת:
פעולתי – סיפור משובץ המקדם את הרמה הסיפורית הראשונה בעצם היותו מסופר.
הסברתי – סיפור העונה על שאלה כלשהי שנשאלת ברמה הסיפורית הראשונה.
אנלוגי – קשר אנלוגי בין שני הסיפורים.
חזרה למסגרת יכולה לשמש בתפקיד דידקטי ומדגים את השפעתו של הסיפור המשובץ דרך "לפני" ו"אחרי".
קריטריונים לאפיון מספרים ונמענים
1. מיקום ברמה סיפורית: מספר הנמצא בתוך או מעל הרמה הסיפורית.
2. אני כפול: מספר עם אני כפול: מספר את הסיפור וחווה את הסיפור.
מספר ללא אני כפול: רק מספר את הסיפור.
3. מוחשיות: סימנים לדרגת המוחשיות של המספר בטקסט:
תיאור הסביבה
זיהוי דמויות
סיכום של זמן
הגדרת הדמות
דיווחים על דברים שלא אמרו או חשבו הדמויות
חיווי דעה (פרשנות, שיפוט, הכללה).
4. מהימנות: מחבר מובלע: מבנה מופשט שאנו מסיקים מהטקסט המבטא את מערכת הערכים והנורמות של הטקסט.
מספר מהימן הוא מספר המייצג את מערכת הנורמות של הטקסט. קריטריון תלוי פרשנות ותלוי מערכת הערכים של הקורא
הבחנה בין קורא מובלע-קורא ממשי-נמען סיפורי: הקורא הממשי הוא יישות קונקרטית בעוד שהקורא המובלע הוא יישות מופשטת שמממשת את כוונות הטקסט ותואם את עמדותיו. גם נמען סיפורי הוא יישות הקיימת בכל טקסט אך להבדיל מהקורא המובלע הוא אינו בהכרח מגיב את התגובה הרצויה לסיפור, בנוסף, הוא יכול להיות בעל מוחשיות בסיפור בעוד שהקורא המובלע הוא אכן מובלע.
יחידה 7 (ייצוג דיבור ומיקוד)
הגדה: הצגה עקיפה של אירועים שנוכחות המספר בהם מורגשת במידה זו או אחרת.
הראייה: הצגה ישירה של אירועים ושיחות (כמו בדרמה) שנוכחות המספר בה מזערית. לפי תפיסת הקורס בסיפורת אין הראיה, גם הראיה היא דרגה של הגדה, בה נוכחות המספר מזערית, לא מורגשת (הוא מצטט את השיחות).
לתפיסתנו אין הבדל ממשי והראיה אינה אלא דרגה של הגדה משום שהמספר, גם אם נוכחותו אינה מורגשת, תמיד קיים מאחורי הקלעים כמי שמוסר את הדיווח
ייצוגי הדיבור
מבע ישיר: ציטוט הדברים כלשונם
מבע עקיף: ייצוג של משהו מתוכנו של אירוע מילולי ואופן ביצועו.
מבע עקיף חופשי: צורת ביניים דקדוקית בין מבע ישיר ומבע עקיף. דהיינו יש בו מסממני המבע הישיר ומסממני המבע העקיף. זהו דיבור בגוף שלישי שמופיעים בו סממני מבע ישיר. והוא שילוב של לפחות שני קולות, קול המספר וקולה של דמות או שילוב קולות של שתי דמויות. פירוט: במבע העקיף חופשי הכינויים יופיעו כמו במבע העקיף (גוף שלישי) וסממני מבע ישיר הם למשל סלנג, סימני קריאה, סימני שאלה וביטויים כ"נו", בודאי, מן הסתם וכו' (נקרא גם מבע משולב). הפונקציות של המבע העקיף חופשי מגוונות: הבעת אירוניה, הזדהות, מונע סרבול ומשמש לגיוון במבעים (הדברים הם תלויי הקשר טקסטואלי ותכני).
סממנים לשוניים של המבע העקיף החופשי
סממנים אחרים: הקשרים וטקסטואליים
פונקציות של המבע העקיף החופשי
מיקוד
מיקוד: התודעה הקולטת. זווית הראיה, נקודת תצפית ממנה נקלטים האירועים. תופעה הקיימת בכל טקסט. אמנם המילה מיקוד מתייחסת לראיה אך אנו כוללים בה כל תפיסה חושית, הרגשה, תחושה נפשית, מחשבה והשקפה. פרוט: הממקד היא ישות נפרדת מן המספר. ישנו ממקד חיצוני וממקד פנימי. הממקד החיצוני נמצא מעל הרמה הסיפורית ברמת הסיפר והוא גם המספר והוא זהה למספר בגוף שלישי, כל יודע. המספר יכול להשאיל את זווית הראיה לאחת הדמויות ועל ידי כך להגביל את ראייתו. עם השאלת המיקוד לאחת הדמויות הממקד הוא פנימי ונמצא ברמה הסיפורית.
מיקוד חיצוני: נמצא מעל הרמה הסיפורית (המספר)
מיקוד פנימי: נמצא בתוך הרמה הסיפורית.
מיקוד בסיפור רטרוספקטיבי
ממוקד מבפנים ומבחוץ: ניתן להציג את הממוקד "מבחוץ" – התנהגות למשל, או מ"בפנים" – תחושות ומחשבות. עצם ניתן לקלוט רק מבחוץ
תחומי המיקוד:
המיקוד התפיסתי חושי: ממקד אולימפי בעל ראיה כוללת ויכולת לראות אירועים נפרדים (לרוב חיצוני) או ממקד בעל ראייה מוגבלת כמו אדם רגיל (לרוב פנימי).
המיקוד הפסיכולוגי: הידיעה (הכרה): ממקד היודע את כל הזמנים הוא ממקד חיצוני, ממקד שמוגבל לעבר ולהווה הוא פנימי. הרגש: התייחסות סובייקטיבית האופיינית למצבו הנפשי של הממקד
המיקוד האידאי-ערכי: אמונותיו וערכיו של הממקד
דומיננטיות: ישנם קטעים שמתאפיינים בשילוב של מיקודים וחריגה ממיקודים וההבחנה נקבעת ע"פ הדומיננטיות
מהימנות המיקוד: כמו במקרה של המספר, מרכיבים נסיבתיים\נפשיים יכולים להניע אותנו לחשוד במהימנות של הממקד הפנימי (199). את הבדיקה נבצע כנגד הנורמות והערכים של הטקסט.
יחידות 10-9
הגדרות הסגנון (בחירה בין אפשרויות)
מהן מערכות הלשון
הגאים – סגורה
צורות דקדוקיות – סגורה
תחביר – פתוחה
סמנטיקה – פתוחה
הפונקציות של הלשון (רפרנציאלית, אמוטיבית, קונאטיבית, פואטית)
הגדרת הסגנון הספרותי ותכונותיו (דומיננטיות הפונקציה הפואטית, דה-אוטומטיזציה על ידי סטייה מנורמה, בניית תבניות על פני רצף)
סוגים של תת לשון: הבחנה בין דיאלקט-(סוציולקט)-משלב
הבחנה בין דנוטציה וקונוטציה
סוגי הלשון הפיגורטיבית
מטפורה
סינסתזיה
מטונימיה
דימוי
צירוף כבול ושבירתו
מטפורה שחוקה ורענונה
