הפואטיקה של הסיפורת: דרכי מבע וסוגי מיקוד

סוגי מיקוד

דרכי מבע

אירועים מילוליים

אירוע מילולי: מציין פעולת דיבור.

אירוע לא-מילולי: כל פעולה שאינה דיבור.

ייצוג אירועים מילוליים

דיבורים ושיחות שאנו משחזרים מתוך העולם הבדיוני של הסיפור הופכים ממשיים יותר ככל שנוכחותו של המספר פחות מורגשת (157).

הגדה והראיה

הראיה (showing): הצגה ישירה של האירועים. נוכחות מינמילית של המספר.

הגדה (telling): הצגה עקיפה. נוכחות רבה של המספר.

לתפיסתנו אין הבדל ממשי והראיה אינה אלא דרגה של הגדה משום שהמספר, גם אם נוכחותו אינה מורגשת, תמיד קיים מאחורי הקלעים כמי שמוסר את הדיווח (159).

דרגות של ייצוג דיבור

סיכום: מסירה על קיומו של אירוע מילולי ללא פירוט תוכנו או אופן ביצועו.

מבע עקיף\פרפרזה של תוכן: ייצוג של משהו מתוכנו של אירוע מילולי ואופן ביצועו.

מבע עקיף חופשי: ראה להלן.

מבע ישיר: ציטוט הדברים כלשונם. (160)

מבע עקיף חופשי

דרגת ביניים בין מבע עקיף למבע ישיר.

א. פועל המדווח על אמירה או מחשבה+ "ש…"

ישיר: הוא אמר: "אני רוצה ללכת"

עקיף: הוא אמר שהוא רוצה ללכת.

עקיף חופשי: הוא רוצה ללכת. (162)

ב. כינויי גוף וקניין

כינויי גוף מופיעים במבע העקיף החופשי כמו במבע עקיף ("הוא אמר: "אני רוצה ללכת""= הוא אמר שהוא רוצה ללכת\הוא רוצה ללכת) (162)

ג. כינויי רמז

כינויים במבע ישיר מתייחסים לזמן הווה, בעקיף הופכים לעבר. בעקיף חופשי נשארים כמו בישיר ("הוא רוצה את הספר הזה היום"). (163)

ד. שימוש בזמנים

רלוונטי לאנגלית (163)

ה. שאלות

במבע עקיף חופשי יש סימן שאלה, אין פועל+סימן שיעבוד וכינויי הגוף הם כמו במבע עקיף.

ישיר: הוא שאל: האם את אוהבת אותי?

עקיף: הוא שאל אם היא אוהבת אותו

עקיף חופשי: האם היא אוהבת אותו? (164)

ו. מלות קריאה

מילות קריאה נותרות במבע עקיף חופשי, אין פועל אמירה וסימן שעבוד. (164)

ז. קפרי"ם (קשרים פרגמטיים ריקים)

קשרים ללא משמעות מוגדרת המשמשים ליצירת אפקטים שונים: ובכן, נו, כמובן, טוב וכו'.

קיימים בישיר, לא קיימים בעקיף, קיימים בעקיף חופשי. (165)

ח. ביטויי ודאות ואי-ודאות

ביטויים המציינים ספק, השערה, תחזית וכו': בודאי, כנראה, מן הסתם וכו'.

קיים בישיר, לא בעקיף וכן בעקיף חופשי (165)

ט. סממנים של רמה סגנונית נמוכה

שימושים בשפה נמוכה וטעויות דיבור ישתמרו במבע עקיף חופשי אך לא תמיד במבע עקיף. (166)

מבע עקיף חופשי בטקסט בגוף ראשון

למרות שהוא רווח יותר בסיפור בגוף שלישי, מבע עקיף חופשי יכול להיקרות גם בטקסט בגוף ראשון תוך חיווי על דמויות אחרות או חיווי עצמי (167)

סוגים של מבע עקיף חופשי

הסבת המבעים לעקיף חופשי, עקיף או ישיר תלויה בכיוון אמירתם של הדברים ומושאם (דיבור עצמי על עצמי, דיבור למישהו אחר על עצמי, דיבור עצמי על דמות אחרת וכו') (169)

סממנים הקשריים-טקסטואלים

לעיתים יכול להיות משפט מסווג כעקיף חופשי רק על סמך ההקשר ("הוא רוצה ללכת") (169). פעלי חשיבה או דיבור המופיעים לפני המבעים יכולים לסמן מבע עקיף חופשי, למשל (170)

הקולות הדוברים במבע העקיף החופשי

זהות הקול הדובר במבע העקיף החופשי היא כפולה: קול המספר המשולב בקולה של דמות, או קולותיהן המשולבים של שתי דמויות (171). זיהוי הדוברים נעשה על סמך סממנים הקשריים-טקסטואליים ועל סמך סממני סגנון המאפיינים את הדמויות הדוברות (172).

סממנים מימטיים-סגנוניים

סממנים אלו הם כל רמז המאפשר ליחס מבע לדמות מסוימת (172).

תחום החלות של המבע העקיף החופשי

174

הפונקציות של המבע העקיף החופשי

המבע החופשי העקיף מתחמק מהסרבול של מבע ישיר או עקיף ומאפשר קטע רציף וחלק עם דרגת ייצוג גבוהה (175)

המבע החופשי העקיף יכול לשמש גם בכדי לייצר אירוניה על רקע המידע שבא לפניו וצימודם של קול אובייקטיבי וקול סובייקטיבי (176-177).

אפקט נוסף הוא אפקט של הזדהות ללא הפער בין קול מצוטט (עקיף) לבין קול מצוטט (ישיר) וכן גיוון של תיאור (178).

סוגי מיקוד

הקול המספר והתודעה הקולטת

האם מדווח המספר על דברים כפי שהוא רואה אותם או כפי שמישהו אחר רואה אותם?

אנו עורכים הפרדה בין סיפור הדברים לבין נקודת המבט ממנה הם נקלטים – המיקוד. תיתכן זהות בין הסיפר למיקוד ותיתכן הפרדה בניהם (181)

מיקוד בטקסטים בגוף ראשון

הפרדה בין האני המספר והאני החווה כשני נקודות תצפית שונות (182-183).

מספר הממקדים

אין מספר קבוע. ייתכן אחד וייתכנו יותר.

מושא המיקוד

בכל אירוע של מיקוד משתתף הממקד ומנגד גם הממוקד שהוא הדמות או האירוע הנחווים (וגם תחושותיו של הממקד יכולות להיות ממוקד). השאלה היא מה קולט הממקד? (183).

סוגי ממוקדים

ניתן להציג את הממוקד "מבחוץ" – התנהגות למשל, או מ"בפנים" – תחושות ומחשבות. עצם ניתן לקלוט רק מבחוץ (184)

סוגי ממקדים

ממקד פנימי וממקד חיצוני

ממקד חיצוני: נמצא מעל הרמה הסיפורית (המספר)

ממקד פנימי: נמצא בתוך הרמה הסיפורית. (185)

אם אין סיבה לחשוב שמדובר בממקד אחר מהמספר נניח על דרך השלילה כי כך הדבר, גם תיאורים החורגים מתודעתם של הדמויות יחשבו למובאים בידי הממקד החיצוני. פעלים של תפיסה חושית (שמע, הריח) או תפיסה (ידיעה, אמונה וכו') מעידים שהמספר נצמד לאופן קליטתה של דמות (186) גם הסיטואציה יכולה לרמוז לנו על הממקד, בחירת הפרטים יכולה להיות נגזרת של דמות מאופיינת וכך לסמן אותה כממקד. (187)

דרכי המיקוד

זווית הראייה כוללת לא רק תפיסה ויזואלית אלא גם חושית, פסיכולוגית ואידאולוגית (189)

המיקוד התפיסתי חושי

ממקד אולימפי בעל ראיה כוללת ויכולת לראות אירועים נפרדים (לרוב חיצוני) או ממקד בעל ראייה מוגבלת כמו אדם רגיל (לרוב פנימי) (189).

המיקוד הפסיכולוגי

הידיעה (הכרה): ממקד היודע את כל הזמנים הוא ממקד חיצוני, ממקד שמוגבל לעבר ולהווה הוא פנימי (191-192)

הרגש: התייחסות סובייקטיבית האופיינית למצבו הנפשי של הממקד (192-193)

המיקוד האידאי-ערכי

אמונותיו וערכיו של הממקד (194)

קביעת סוג המיקוד ע"פ פרשנות הטקסט

לעיתים קביעת המיקוד תלויה בפרשנות הטקסט  (195-196)

קביעת סוג המיקוד ע"פ הדומיננטיות

ישנם קטעים שמתאפיינים בשילוב של מיקודים וחריגה ממיקודים וההבחנה נקבעת ע"פ הדומיננטיות (197)

מיקוד ומבע עקיף חופשי

קטע במיקוד של דמות אבל לא בניסוחה בהכרח מנוסח בצורה שאינה שלה. סממנים למבעה של הדמות עצמה יצביעו על כך שלפנינו מבע עקיף חופשי. ההבדל: המבע העקיף החופשי מתבסס על פרמטריים לשוניים, המיקוד מתבסס על פעולה או ראייה (197-198)

מהימנותו של הממקד

כמו במקרה של המספר, מרכיבים נסיבתיים\נפשיים יכולים להניע אותנו לחשוד במהימנות של הממקד הפנימי (199). את הבדיקה נבצע כנגד הנורמות והערכים של הטקסט.

הפואטיקה של הסיפורת – סיכום

הפואטיקה של הסיפורת – סיכום תמציתי

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: