6 – מספרים ורמות סיפוריות
מרכיבי התקשורת הלשונית – יאקובסון
פעולת התקשורת הסיפורית
קוטב המוענים
הפרדה בין "מחבר" ל"מספר" והנחה כי המספר הוא תמיד בדוי (110-111).
המספר: דובר המבצע פעולת סיפר, או מבצע פעולות דיווח בדרכים שונות (111)
קוטב הנמענים
מאחר והמספר (המוען) הוא דמות בדיונית הרי שגם הנמען הוא דמות בידיונית. כך התקשורת הסיפורית היא כפולה – בין מחבר וקורא ובין מספר לדמות בדיונית (111). את הנמען ייתכן וניתן יהיה לאפיין וייתכן כי הוא אנונימי לחלוטין (112).
רמת סיפר ורמה סיפורית
מבחינים בין:
רמת סיפר – פעולת הסיפור.
רמה סיפורית – האירועים וההתרחשויות המסופרים. (113)
סיפורים משובצים
סיפור בתוך סיפור – מבנה מרובד בו מתקיימות שתי פעולות סיפר (קרי, שני מספרים). (113)
בסיפור משובץ יכולות להיות כמה רמות סיפוריות וכמה מספרים – כל רמה היא רמה סיפורית ביחס לרמת הסיפר שמעליה ורמת סיפר ביחס לרמה שמתחתיה (114)
בסיפור משובץ יהיו לפחות שלוש רמות: רמת סיפר ושתי רמות סיפוריות (לא משובץ – שתי רמות – סיפר וסיפורית)
קביעת הרמה הסיפורית הראשונה
הרמה הסיפורית הראשונה היא הרמה המאוחרת ביותר מבחינת הזמן של העולם הסיפורי המשוחזר (115)
סיפורי מסגרת
סוג של סיפור משובץ. חזרה בסיום הסיפור לרמה הסיפורית הראשונה אחרי הרמה הסיפורית האחרונה (117).
תפקידי הרמות הסיפוריות המשובצות
פעולתי – תורם לקידום הרמה הסיפורית הראשונה והתוכן שלו משני.
הסברתי – מספק תוכן כלשהו ומסביר שאלה הנשאלת ברמה הסיפורית הראשונה
אנלוגי לסיפור שבתוכו הוא משובץ. (118)
Mise en abyme – סיפור שבתוכו משובץ סיפור דומה או אנלוגי אליו (מראה בתוך מראה).
תפקיד החזרה למסגרת
חזרה לרמה הראשונה בסוף סיפור מסגרת יכולה לשמש בכדי להדגים את השפעת הרמה הסיפורית הראשונה על השנייה ולמלא תפקיד דידקטי או אפילו אנלוגי (119)
סוגי מספרים
מיקום המספר ביחס לרמה הסיפורית
א. מספר הנמצא מעל לרמה הסיפורית הראשונה.
ב. מספר הנמצא בתוך הרמה הסיפורית הראשונה. (120)
האני הכפול של המספר
א. מספר עם אני כפול: מספר את הסיפור וחווה את הסיפור.
ב. מספר ללא אני כפול: רק מספר את הסיפור.
מוחשיות נוכחותו של המספר
סימנים לדרגת המוחשיות של המספר בטקסט (122):
תיאור הסביבה
זיהוי דמויות
סיכום של זמן
הגדרת הדמות
דיווחים על דברים שלא אמרו או חשבו הדמויות
חיווי דעה (פרשנות, שיפוט, הכללה)
מהימנות המספר
מצב פסיכולוגי ורמה אינטלקטואלית, שיפוט מוטה, מקורות מידע בעייתיים, סתירות וכו' יכולות לשמש בכדי לפקפק במהימנות של מספר. (126)
המחבר המובלע
יישות מופשטת – נבדלת מן המחבר ומן המספר (למעשה באמצע) שממנה נגזרת התפיסה שמכווינה את הטקסט (128)
לפיכך: מספר מהימן הוא מספר המייצג את מערכת הנורמות של הטקסט. (129) אך קריטריון זה הוא תלוי פרשנות (130-132) ותלוי מערכת הערכים של הקורא (132-134).
סוגי נמענים סיפוריים
אנו יוצאים מנקודת הנחה כי הסיפור מסופר למישהו, גם אם אותו מישהו אינו מתבטא בשום דרך בטקסט (138).
מיקום הנמען ביחס לרמה הסיפורית
מבחינים בין נמען ברמת הסיפר ונמען ברמה הסיפורית. (139)
האני הכפול של הנמען
"אני חווה ואני מקשיב" מול "אני מקשיב בלבד" (140)
מוחשיות נוכחותו של הנמען
הקריטריון החשוב ביותר (141)
מהימנות הנמען
יש לנו סיבה לפקפק במהימנות של הנמען רק אם הטקסט מאפשר לנו לשחזר תגובה כלשהי שלו (142)
הקורא המובלע
הטקסט מבליע בתוכו דמות קורא "אידיאלי". זוהי מערכת עמדות ומוסכמות שניתן להסיק מתוך הטקסט.
