גזלייטינג במקום העבודה

"גזלייטינג" הוא סוג של התעללות רגשית הכרוכה במניפולציה של מישהו במטרה לגרום לו לפקפק בתפיסת המציאות שלו. במקום העבודה, גזלייטינג יכול ללבוש צורות רבות, החל מערעור הביטחון של העובד ביכולותיו ועד לתמרן אותו לחשוב שהוא אשם במשהו שאינו אשמתו. לדוגמא, מנהל יכול לטעון בתוקף כי עובד לא ביצע טוב את המשימה שלו כאשר הוא למעשה כן ביצע אותה כהלכה, מה שמותיר את העובד מפקפק בשיפוט וביכולות שלו.

לגזלייטינג עשויות להיות השלכות חמורות הן על הנפגע הפרטי והן על הארגון בכללותו. עבור הקורבן, גזלייטינג עלולה להוביל ללחץ מוגבר, תחושת אי-ודאות, חרדה ודיכאון. זה יכול גם לפגוע בהערכה העצמית ובתחושת הערך העצמי שלהם, ולהקשות עליהם לסמוך על שיקול הדעת והאינסטינקטים שלהם. עבור הארגון, גזלייטינג עלולה ליצור סביבת עבודה רעילה הפוגעת במורל ובפרודוקטיביות. זה גם יכול להוביל לשיעורי תחלופה גבוהים, שכן עובדים שנפגעו מגזלייטינג עשויים לבחור לעזוב את הארגון במקום להמשיך לסבול את ההתעללות.

אחד המאפיינים המרכזיים של גזלייטינג בעבודה ובכלל הוא שלעתים קרובות היא עדינה וקשה לזיהוי. המתעלל עשוי להשתמש בטקטיקות כמו הכחשה, מניפולציה והקרנה כדי לשכנע את הקורבן שהוא אשם או שתפיסת המציאות שלו אינה נכונה. זה יכול להקשות על הקורבנות לזהות שהם עוברים דלק, ועוד יותר קשה לאחרים להתערב.

כדי למנוע גזלייטינג במקום העבודה, חשוב לארגונים שיהיו מדיניות ונהלים ברורים כדי לטפל בהתעללות רגשית והטרדה. יש להכשיר את העובדים לזהות סימני גזלייטינג ולדעת כיצד לדווח על מקרים של התעללות. כמו כן, חשוב למנהלים ולמנהיגים ליצור מודל של תקשורת ויכולות בינאישיות בריאות, וליצור סביבת עבודה תומכת ומכבדת. על ידי יצירת תרבות של אמון וכבוד, ארגונים יכולים לסייע במניעת גזלייטינג וליצור מקום עבודה חיובי ופרודוקטיבי לכל העובדים.

מקורות:

Ahern, Kathy. "Institutional betrayal and gaslighting." The Journal of perinatal & neonatal nursing 32.1 (2018): 59-65.

Adkins, Karen C. "Gaslighting by crowd." Social Philosophy Today 35 (2019): 75-87.

מועדון 27 – מיתוס או מציאות?

מה משותף לג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון, קורט קוביין, איימי וויינהאוס? והאם בשביל תהילת עולם צריך למות צעיר? מיתוס מועדון 27

עוד דברים מעניינים: