איך תורמים מדעי הרוח לאזרחות דמוקרטית טובה יותר?

עם פילוסופיה לא הולכים למכולת, אבל אולי אפשר להקים איתה חברה אנושית של צדק ושלום. מאז שבני אדם החלו לחשוב על האופן בו הם מנהלים את חייהם המשותפים, למשל מאז הפילוסופיה היוונית, הם ייחסו חשיבות גדולה למעלותיהם האינטלקטואליות של האזרחים כבסיס למדינה משגשגת. ההבנה שחברה טובה מבוססת על אנשים בעלי השכלה, הבנה עמוקה של המציאות, רוחב אופקים, תחושת אחריות ומיומנות בכלים פוליטיים הייתה משותפת לתקופות רבות של פריחה אנושית, מהעת הקלאסית דרך הרנסנס ועד לנאורות. ומה עם ימינו?

אז למה לי מדעי הרוח עכשיו?

אין זה סוד שמעמדם של מדעי הרוח נמצא בנסיגה בימינו. מקצועות כמו פילוסופיה, ספרות והיסטוריה לא מוצאים את מקומם בחברה שמכוונת לרווחים חומריים ונושאים אלו נדחקים החוצה בתיכונים והאוניברסיטאות. על פי אחת מהפילוסופיות החשובות ביותר כיום, מרתה נוסבאום, התהליך הזה הוא לא פחות מאשר סכנה לדמוקרטיה שלנו.

לדעתה של נוסבאום דמוקרטיה אינה מתקיימת רק מתוך מערכת שלטונית או חוקית כלשהי אלא מתוך תודעה דמוקרטית עמוקה של החברה המקיימת אותה (נקרא גם תרבות דמוקרטית). אחת המיומנויות החשובות ביותר בעבור אזרח במדינה דמוקרטית היא ביקורתיות. עיקרה של יכולת זו היא מצד אחד לא לקבל את הדברים כפי שהם ותמיד לשאול שאלות ולבחון חלופות. מצד שני הביקורתיות היא גם עצמית ומתבטאת בנכונות לאתגר את הנחות היסוד שלנו ולפקפק באמונות האוטומטיות שלנו. לדברי נוסבאום, את הכלים האלו מקנים מדעי הרוח שאינם רק תרגיל מופשט במחשבה חסרת ערך ממשי, אלא אימון החשיבה לחרוג את מעבר לגבולות של עצמה.

לדברי נוסבאום "לימודי מדעי הרוח נראים לעתים קרובות כלא מעשיים, אבל הם חיוניים, מכיוון שהם מותחים את הדמיון שלך ומאתגרים את המוח שלך להיות תגובתי יותר, ביקורתי יותר, גדול יותר". לדעתה כל תלמיד, בתיכון ובאוניברסיטה, צריך ללמוד פילוסופיה על מנת לפתח את כישורי המחשבה שיהפכו אותו או אותה לאדם חושב וביקורתי, כלומר לאבן היסוד של חברה דמוקרטית.

לדעת עוד:

מרתה נוסבאום על מהו חינוך טוב באמת

9 דרכים לשיפור החשיבה הביקורתית שלך

חשיבותה של רוח: ציטוטים של מרתה נוסבאום

עוד דברים מעניינים: