סיכום מאמר: ההתארגנות הפוליטית של האוכלוסייה הערבית בישראל: התפתחות מרכז בתוך השוליים / מאג'ד אלחאג'

חברה ופוליטיקה בישראל:

ההתארגנות הפוליטית של האוכלוסייה הערבית בישראל: התפתחות מרכז בתוך השוליים / מאג'ד אלחאג'

ההתארגנות במישור הפרלמנטארי: הענקת זכות ההצבעה לערבים אין משמעה שיתופם במערכת הכוח הארצית. במשך תקופה ארוכה לא התקבלו ערבים כחברים במפלגות הציוניות, והם לא יכלו להזדהות עם האידיאולוגיה הבסיסית של מפלגות אלה. עד סוף שנות השישים היו הרשימות הערביות מסונפות למפלגות ציוניות. כל המפלגות הציוניות, ללא יוצא מן הכלל, פעלו בקרב האוכלוסייה הערבית וביקשו להתחלק בקולות הערבים. גישתן כלפי האוכלוסייה הערבית התבססה על פרטיקולריזם ואינטרסים אישיים. המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מק"י, הייתה המפלגה הלא ציונית היחידה שעמה יכלו הערבים להזדהות. ההצבעה למק"י סימלה מחאה בעיני הערבים בשתי רמות: ברמה הארצית – כנגד האפליה של הממסד, וברמה המקומית – מחאה נגד המנהיגות החמולתית המסורתית.

המעבר להשתתפות פעילה: מאז שנות השבעים המוקדמות, השפיעו מספר גורמים על תהליך הפוליטיזציה של האוכלוסייה הערבית, והגבירו את הנטייה שלה לקחת חלק פעיל במערכת הפוליטית הישראלית. תהליך המודרניזציה בקרב בערבים בישראל, הגביר את המודעות הפוליטית שלהם, כולל את המודעות לכוחם הפוטנציאלי להשפיע על המערכת הפוליטית הארצית. בשנות השבעים המוקדמות החלה התעוררות לאומית בקרב המיעוט הערבי בישראל. מספר גורמים השפיעו על מגמה זו: חידוש הקשר של הערבים בישראל עם אחיהם בגדה המערבית ובעזה, התעוררות התנועה הפלסטינית הלאומית ועלייה בהכרה הבין לאומית באש"ף, תוצאות מלחמת 1973, שהגבירה את רגשות הגאווה בקרב המיעוט הערבי. חד"ש אשר הוקמה על ידי המפלגה הקומוניסטית בשנת 1977, הפכה לכוח הפוליטי המוביל ברחוב הערבי בישראל, והיא זכתה בתמיכת אש"ף והמנהיגות הלאומית בגדה המערבית ובעזה. התחרות הפוליטית בתוך האוכלוסייה הערבית החריפה עם הקמתה של המפלגה הדמוקרטית הערבית. האסטרטגיה של שכנוע הבוחרים הערבים, שנקטו המפלגות הציוניות, נבנתה מאז ומתמיד על הדגשת היתרון בהצבעה למפלגות הממסד. טענתם המרכזית הייתה כי ישיבה באופוזיציה לא תסייע לערבים לקידום האינטרסים שלהם, ולכן עליהם לפעול מבפנים על ידי תמיכה ישירה במפלגות הציוניות.

מגמת השתלבות לעומת מגמת הסתגרות: בבחירות לכנסת בשנת 1992 הסתמנו מגמות מנוגדות בהתנהגות הפוליטית של האוכלוסייה הערבית בישראל. מצד אחד נבלמה ואף ירדה מגמת העלייה בשיעור ההצבעה של אוכלוסייה זו שניכרה החל בשנת 1981. הסיבה המרכזית היא האכזבה של האוכלוסייה הערבית מכישלון של כינון רשימה ערבית משותפת והתועלת השולית שהייתה עד כה מהשתתפות הערבים בפוליטיקה הפרלמנטארית. ומצד שני נתנו 50 אחוזים ויותר מהמצביעים הערביים את קולותיהם ישירות למפלגות הציוניות וזאת בשל רצונו של הציבור הערבי להשתלב במערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בממשל. תהליך הפוליטיזציה בקרב האוכלוסייה הערבית היה מלווה בגישה חדשה מצד המפלגות הערביות, ובמגמה לעבור מדפוס של הצבעת מחאה לדפוס על הצבעה פרגמאטית. אולם למרות רצון המפלגות הערביות להשתלב במרכז הכוח הארצי, הן נשארו בשוליים של הפוליטיקה הפרלמנטארית. ציבור הבוחרים לא הצליח לחדור לתוך החברה הישראלית הרחבה. תוצאה זו היא מעין הסתגרות פוליטית, שנכפתה על האוכלוסייה הערבית והגבילה את כוחה.

אחד הגורמים שהביאו להסתגרות הפוליטית של האוכלוסייה הערבית היא העובדה, שהערבים בישראל מצויים מחוץ לקונצנזוס הלאומי ולתהליך בינוי האומה. ההסתגרות הפוליטית של המיעוט הערבי בישראל מושפעת גם מאופי היחסים בין יהודים לערבים, המאופיינים כרשמיים, א-סימטריים, שבהם העיקרי נמצא בדרך כלל בעמדה נחותה מזו של יהודי.

הסתגרות מרצון: תנועת אבנא אל בלד והתנועה האסלאמית: ההסתגרות הפוליטית של האוכלוסייה הערבית הייתה בעיקר כפויה. במקביל ניכרה תופעה רצינית של מספר קבוצות פוליטיות בקרב הערבים, שבחרו לא להשתתף כלל בפוליטיקה הפרלמנטארית מטעמים אידיאולוגיים. תנועות אלה היו בעיקר אבנא אל בלד (בני הכפר) והתנועה האסלאמית.

התארגנות במישור השלטון המקומי: השלטון המקומי ממלא תפקיד חשוב מאוד בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. נוכח הסתגרות הפוליטית של אוכלוסייה זו, והעובדה שהיא ממוקמת בשולי הפוליטיקה הפרלמנטארית, הפך תחום זה למסגרת היחידה שלערבים יש השפעה ישירה עליה. תהליך הפוליטיזציה, שהואץ בראשית שנות השבים בקרב הערבים בישראל לא פסח אף על השלטון המקומי. ראשי הרשויות המקומיות הערביות החלו להתארגן כקבוצת לחץ לשם שיפור מעמדם בפני משרד הפנים ובפני משרדים ממשלתיים אחרים.

ראה גם:

המיעוט הערבי בישראל

ראשית הסכסוך בין יהודים וערבים בישראל

מעמדם של ערביי ישראל בעשורים הראשונים

שנות השמונים והתשעים

אפליית ערביי ישראל

זהותם של ערביי ישראל

שיוכם הפוליטי של ערביי ישראל

חברה ופוליטיקה בישראל

סיכומי מאמרים אקדמיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: