מאז ומתמיד ניסו בני האדם להבין מדוע ואיך הדברים פועלים. במהלך המאה ה- 17 החלו להבין כי יש צורך בקריטריונים מדעיים על מנת לחקור ולהסביר תופעות בחברה, וכך החלו להתפתח תיאוריות. באמצעות תיאוריות ניתן לחזות מהלכים עתידיים ולחזות את התוצר של אותם תנאים התחלתיים.
מהי תיאוריה?
לתיאוריה מס' מטרות- לתאר מציאות מסוימת, להסביר את המציאות, ניתוח המציאות ומציאת כללים, ניבוי ופיתוח תיאוריה שעובדת וההצלחה בניבוי מקרים בעתיד.
החוויות שאנו עוברים משפיעות על הצורה בה אנו תופסים את המציאות ולכן יש לצאת מנקודת הנחה שלכל חוקר יש את תפיסת המציאות שלו ולכן מתפתחות תיאוריות שונות. בשל העובדה שלתיאוריות יש זוויות מאוד מסוימות, יש להסתכל עליהן תמיד באופן ביקורתי.
אפיוני התיאוריה: מדויקת- קשר ברור בין המציאות לניסוי, עקבית- איסור בסתירות פנימיות, רחבה- הצגת הנושא באופן הכללי ביותר, פשוטה- לכל הקורא אותה, פורייה- חדשנית, אוניברסלית, נגישה- דרכה ניתן לבחון מחקרים אחרים וחדשים, ביקורתית.
מהי פוליטיקה?
מאבק על אמצעים חסרים, כאשר עולה בעיה בכל נושא, נושא זה הופך לפוליטיקה, שהרי כאשר נושא מוגבל הוא עולה על סדר היום והופך לסוגיה פוליטית. כאשר יש אמצעי לא חסר ומוגבל, לא מדובר בסוגיה פוליטית.
דמוקרטיה ליברלית: שלטון העם. כאשר אנו מדברים על שלטון צריך להגדיר על איזה עם אנו מדברים.
כיצד באה לידי ביטוי המערכת הפוליטית בדמוקרטיה? – זכות בחירה אוניברסאלית, תהליכי בחירות פומביים, קבועים מראש וחשאיים, אופוזיציה, הפרדת רשויות ושמירה על תחרות מסודרת והוגנת בין הקבוצות המתחרות על ההשפעה וההשתתפות בקבלת ההחלטות. המרכיב הליברלי במערכת הפוליטית מתבטא בכיבוד זכויות הפרט והמיעוטים, מאחר והבסיס של הדמוקרטיה הליברלית מבוסס על האמנה החברתית שאומרת שכל בני האדם נולדו שווים, חופשיים ובעלי זכויות. כאשר אדם חי בארץ, הוא מוותר על חלק מזכויותיו הטבעיות כדי להשיג בטחון. *סדר חברתי מיוסד על ההנחה כי לכל אדם זכות שווה להשתתף בעיצוב החברה אשר בה הוא חי.
העיקרון הבסיסי שעליו מבוססת דמוקרטיה, הוא, התפיסה כי המקור העליון לכל סמכות הוא רצון האדם. מדינה תחשב דמוקרטית רק כאשר תינתן לאנשי המיעוט שחיים בה, זכות שווה ליטול חלק בתהליכי הפלת החלטות הקובעות את גורל מדינתם.
שלושה יסודות לדמוקרטיה ליברלית:
1. האינדיבידואל, זכויותיו וחירותו- האדם הוא המטרה ולא האמצעי. המדינה צריכה לספק לאדם את זכויותיו.
2. משטר וממשל מוגבלים- פיזור סמכויות.
3. שלטון נבחר וייצוגי– נועד כדי לשכח חילוקי דעות בתוך העם, בכך שיש לו נציגות בשלטון.
הדרכים להגבלת השלטון-
הפרדת רשויות כדי להגביל עוצמה (מחוקקת, מבצעת, שופטת). בנוסף לכל רשות יש זכות לבקר ולעצור רשות אחרת.
עליונות החוק- נמצא מעל הכול ושווה לכולם.
פלורליזם– ריבוי דעות שיבואו לידי ביטוי ויצרו איזון.
בחירות– חילופי שלטון סדירים, על מנת לאפשר אלטרנטיבה להחלפת השלטון.
רשות שופטת- עצמאית לחלוטין, כדי שלא תהיה נתונה ללחצי רשויות אחרות.
ממשל קואליציוני.
עיתונות חופשית.
