*המחשב הוא בסיס אמצעי המדיום המקוונים. יש התכנסות של כמה אמצעים לכלי אחד. מורכב מאפליקציות שונות שמאפרות סוגים שונים של תקשורת (קשר בין אחד לאחד ואחד לרבים, קשר בין סביבה ביתית לציבורית, ולהפך, ביתית לביתית וציבורית לציבורית). מאפשר קשר בזמן אמת (און ליין) וקשר בפערי זמן.
התפתחות:
התפתחות המחשב שלובה בהתפתחותם של אמצעי המדיה השונים.
1843 – מורס – העברת שדרים ממכונה למכונה.
1876 – בל – העברת גלי קול ממכשיר למכשיר.
1894 – מרקוני – העברת גלי קול ממקום למקום באויר.
1957 – שידור דיגיטאלי באמצעות הלוויין הרוסי ספוטניק. אשלון – גוף היירוט באויר של המדינות האנגלוסכסיות.
1970 – קמברידג' – תקשורת כתובה ממחשב למחשב.
1979/80 – העברת טקסט כתוב ממכונה למכונה, שימוש עיקרי על-ידי הצבא.
1983- העברת טקסט כתוב ממכונה למכונה גם בשימוש פרטי, כניסתו של המחשב הנייד.
1993 – כניסתם של טקסטים מגוונים – תמונה, סאונד, מלל (אינטרנט)
*השפעות המחשב: יצירת קהילה עולמית עצומה של משתמשים – קהילה מדומיינת, כפר גלובאלי, מאפשר שמירת קשר עם חברים רחוקים, לאומים שונים, התחברות לארחם על בסיס מכנה משותף
*בהתחלה המסרים היו חד צדדיים, בהמשך התאפשרה מעורבות המשתמש – יצירת תגובה (טוקבק).
*חברות ענק בתחומי טכנולוגיה וטלפוניה הן שקיבלו את הזיכיונות להפעלת מדיה מקוונת, נוצר כמו תמיד קשר בין הון שלטון וטכנולוגיה, כוח ריכוזי דומה לימי הכנסייה – ארגון אחד שולט כלכלית מחזיק בכוח. למשל – דוגמה מהיום – בזק שמחזיקה גם את תשתית הטלפון וגם מפעילה שירותי מחשוב.
*יש חזרה של שימוש ב"כתב פיקטוגרפי" – אייקונים, שימוש בשפה שכולם מבנים, סימנים שלקוחים מעולם התוכן של שאר המדיומים הקיימים. למשל – מעטפה, שולחן עבודה, שעון חול.
*הבלוגים שצצו ומספרם גדל באופן ליניארי מתמיד הביאו לדמוקרטיזציה של הרשת. (מאפשר לכל אחד להביע את דעתו, אך לא באמת לכל אחד כי צריך ידע ומיומנות כדי להעלות את דעתך לרשת).
*מבחינת זמן ומרחב: המחשב מבטל את חלוקת הזמן המוכרת, מאפשר העברת מידע מכל מקום לכל מקום ללא תלות בזמן, מאפשר מתיחת קשרים חברתיים מעבר לזמן ומרחב. מנתק יכולת פיזית מיכולת תקשורת (לא צריך לצאת מהבית או ללכת לאנשהו כדי לתקשר). המחשב כתותב שמרחיק אותנו מגופנו למקסימום האפשרי. (לוקח אותנו למקומות הכי רחוקים שאפשר).
*השפעה על הקהילה: חזרת השפה השלטת, הפעם זו אנגלית (מי שלא יודע אותה נשאר טיפה מאחור). יצירת כפר גלובאלי. התקשרות על בסיס קהילה לאומית וזהות לאומית – קהילות מדומיינות. וגם על בסיס קהילות מקומיות או על בסיס השתייכות למיקום גיאוגרפי מסוים – אך הגיאוגרפיה היא וירטואלית לחלוטין.
*המחשב ניתן לצריכה בכל מקום ובכל מצב (לבד או עם אחרים, בבית או בחוץ), ניתן להשתמש בו לשימוש אישי פרטי, ציבורי, אוניברסאלי.
*מבחינת הצרכן ומקומו: נפתחת אפשרות לחדירה לרשות הפרט, יש מעקב אחרי גלישה, היחשפות זרים למידע אישי, אין צנזורה, יש שיתוף קבצים שיוצר חוסר שמירה על זכויות יוצרים.
*במחשב היצרן של התוכן הוא גם הצרכן ולכן הכוח ניתן לכולם, אך הבעיה היא שחומרה תוכנה נשלטות על ידי תאגידים (להם הכוח) – שמשפיעים על שימושים. יש אפשרות לריבוי קולות, לחיזוק קולות דומיננטיים.
*המחשב מצמצם פערים אך גם מרחיב אותם (פער הידע).
ההיסטוריה המקרית של הרשת/ הווארד ריינגולד
