מרד בר-כוכבא פרץ בימיו של הקיסר אדריאנוס (138-117 לספירה).
ההסברים לפרוץ מרד בר-כוכבא אינם חד-משמעיים. על השנים שקדמו למרד ועל המרד עצמו אין הרבה מידע. המידע מפוזר בתלמוד וספרי היסטוריונים שונים. בשנות ה-50 של המאה ה-20 מצאו בדווים ממצאים מעניינים במערות מדבר יהודה ובהם איגרות שכתב בר-כוכבא (שמעון בן-כוסבא) לקציניו באזור עין גדי. איגרות אלו מתארות את מנהיגותו של בר-כוכבא אך לא מספרות על הסיבות והנסיבות לפרוץ המרד. ההיסטוריונים מעלים הערכות שונות שמהן עולה כי:
הגורמים למרד בר-כוכבא
- מצב כלכלי קשה – האוכלוסיה בארץ סבלה מהפקעת אדמות, מיסוי כבד, עבודות כפיה בשירות הרומאים והחובה לספק מזון לחיל המצב הרומאי ששהה בארץ.
- שנאה – היהודים שנאו את הרומאים והדבר התגבר עם השנים לנוכח הסבל לאחר חורבן בית המקדש.
- כמיהה לגאולה – המצב הקשה גרם לראות בכל שינוי התחלתה של הגאולה מהכיבוש והחזרת בית המקדש לכנו. היו קבוצות יהודיות מאמינות שראו בגזרות השלטון אפשרות לשינוי מעשי כמו מרד שיביא את הגאולה לארץ.
- איסור קיום מצוות ברית המילה – היהודים ייחסו חשיבות גדולה למצוות ברית המילה המסמלת את הקשר בין ה' לעם ישראל. לכן כאשר הקיסר אדריאנוס אסר על קיום מצוות ברית המילה הדבר עורר זעם רב. הטענה העיקרית היא שאדריאנוס לא אהב את המנהג המטיל מום בגוף האדם, ולכן אסר על ברית המילה.
- הפיכתה של ירושלים לעיר אלילית – אדריאנוס תיכנן להפוך את ירושלים לעיר אלילית. הוא קרא לה "אליה קפיטולינה" – אליה על שמו של הקיסר אליוס אדריאנוס, קפיטולינה על שם יופיטר אבי האלים השוכן על גבעת האלים (קפיטול). הכוונה של הקיסר עוררה זעם והציתה את המרד. אך העיר הרומאית הושלמה רק לאחר המרד. הויכוח לגבי העיר ירושלים הוא בעיקר מתי הסתיים כינון העיר הרומאית בירושלים. יש הטוענים כי השלמתה של איליה קפיטולינה נעשה אחרי דיכוי המרד וכעונש על המרידה.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה