תקציר: בשמות פרק ל"ד מכין משה לוחות ברית חדשים ועולה אל הר סיני. הוא מבקש ומקבל את סליחת האלוהים על חטא העגל, לומד ממנו את התורה ויורד מן ההר להורות אותה לעם.
פסוקים א'- ט': לוחות ברית חדשים
שמות פרק ל"ד הוא המשך של אירועי חטא העגל בשמות פרק ל"ב ול"ג. בפתח הפרק מורה ה' למשה ליצור שני לוחות זהים לראשונים אותם שבר. הוא מקבל את ההוראה גם לעלות עימם למחרת על ההר, ואלוהים מדגיש כי עליו לעשות זאת לבדו ושאף אחד לא יתקרב.
משה עושה כמצוות אלוהים. על ראש ההר יורד ה' בענן ומתייצב שם עם משה. ה' עובר על פני משה וקורא את מה שמוכר ביהדות כ-"13 מידות הרחמים" הנאמרות בין היתר ביום כיפור. תיאור זה מצייר את אלוהים כאל סלחן ומרחב אך בה בעת זוכר עוונות גם לדורות לבוא.
משה נופל על פניו, מבקש סליחה בעבור העם ושוב (אחרי הפרק הקודם) מבקש שה' יהיה עמם בדרך. אלוהים עונה כי הוא יחולל ניסים בהעלות את העם לארץ כנען. אך הוא גם מדגיש כי הדבר מותנה בשמירת המצוות על ידי בני ישראל.
פס' י'-ל"ה: מצוות לדורות
בהמשך לנושא שמירת הברית עם ה', מוזהר משה לגבי עמי כנען. אלוהים אוסר על עם ישראל לכרות עימם ברית ומצווה להשמיד את המזבחות והפסלים שלהם. כל זאת בשביל להבטיח שבני ישראל לעולם לא ישתחוו לאל אחר חוץ מה' הקנא.
אלוהים מזכיר את מצוות חג הפסח. כמו כן מזכיר ה' את מצוות "פטר החמור" האומרת כי כל הבכורים שייכים לה'. רואים קשר בין סיפור יציאת מצרים והעובדה שהבכורות שייכים לה'? מצוין!. המצוות הנוספות שנמנות את שמירת השבת, חג השבועות, עליה לרגל לבית המקדש.
את כל הדברים האלו מבקש אלוהים ממשה לכתוב על לוחות הברית החדשים. משה מבלה ארבעים יום וארבעים לילה בכתיבת דברי ה', ללא מאכל ושתיה. משה יורד מההר עם מראה מיוחד על פניו ("קרן עור פניו"). כדי שיוכלו העם לדבר איתו שם משה מכסה ("מסוה") על פניו. הוא קורא אליו את זקני העם ומעביר אליהם את כל מצוות ה'.
נקודות חשובות בשמות פרק ל"ג
- אלוהים לא שוכח וכן סולח: י"ג המידות מכילות סתירה.
- ייחודו של עם ישראל: הברית והמצוות הופכות את ישראל למיוחד, אבל גם מסבכות אותו בדרישות גבוהות במיוחד.
- לוחות חדשים: מה בין הלוחות הראשונים שאלוהים יצר לבין החלופיים שמשה עצמו יוצר?.
- אלוהים אל קנא: הקונפליקט בין עם ישראל ועמי כנען מתחיל עוד לפני שבכלל נפגשו.
- פירוט וריבוי פעלים: פס' ז'-ח'. מעצים את הדיאלוג בין משה וה'.
- "קרן עור פניו": טעות בתרגום התנ"ך גרמה לציירים אירופים לצייר את משה עם קרניים.
סיכום קודם: שמות פרק ל"ג |
חזרה אל: סיפור התהוות האומה – סיכומים
מתוך: סיכומים בתנ”ך לבגרות
