סיפור עקדת יצחק בבראשית פרק כ"ב מספר כיצד היה מוכן אברהם להקריב לאלוהים את בנו היחיד. אך למעשה עוד לפני ש(כמעט) הקריב אברהם את יצחק הוא כבר הקריב קודם לכן בן נוסף, את ישמעאל.
גירוש הגר וישמעאל למדבר בבראשית פרק כ"א מקביל בהרבה מובנים לסיפור העקדה שמגיע מיד אחריו בבראשית כ"ב. קווי דמיון אלו מתחילים במילים ""וישכם אברהם בבקר" שמופיעות בשני הפרקים. הן נמשכים למשל באמירות מקבילות של אלוהים להגר "והחזיקי את ידך" ולאברהם "אל תשלח ידך". ולבסוף ההקבלה בין סיפור ישמעאל ויצחק היא בשיא של כמעט-מוות והצלה ניסית ברגע האחרון. בבראשית כ"א י"ט כתוב על רגע זה כי "ויפקח ה' את עיניה ותרא" הגר את המעיין, ובעוד שבבראשית כ"ב כתוב "וישא אברהם את עיניו וירא" את האיל שיקריב במקום יצחק.
ישנם גם כמובן הבדלים משמעותיים בין עקדת יצחק ועקדת ישמעאל. בין ההבדלים הללו אפשר לציין את מעמדם השונה של יצחק וישמעאל (בן האישה הרשמית ובן השפחה). הבדל נוסף הוא במידת האקטיביות, כאשר אברהם צריך לשחוט את יצחק בפועל מול גירוש בלבד של ישמעאל, הגם שזה מעמיד אותו בסכנת חיים. אך עדיין ניתן לשאול מדוע שני הסיפורים הדומים האלו מופיעים זה לצד זה, ואיזו משמעות הם מקרינים זה על זה?
עקדת ישמעאל בקוראן
הקוראן המוסלמי מספר סיפור עקדה דומה מאוד לזה המופיע בתנ"ך בבראשית כ"ב, אלא שאת תפקידו של יצחק כקורבן תופס שם ישמעאל. בגרסה המוסלמית התגלה אלוהים לאברהם בחלום ויצווה עליו להרוג את בנו האהוב. אברהם של הקוראן, בניגוד לזה של התנ"ך, משתף את בנו ישמעאל בציווי של האל ושואל אותו לדעתו. ישמעאל מגיב ואומר לאביו כי עליו לעשות כפי שהאל ציווה עליו. אברהם לקח את ישמעאל להר ערפאת והתכוון להקריב אותו. אלא שאז שלח אלוהים את המלאך ג'יבריל שעצר את אברהם ונתן לו כבש להקריב במקום בנו.
גם בחלק מפרשנות ומדרשי חז"ל לעקדה ישנה מגמה להפוך את יצחק לפעיל יותר בסיפור. כך למשל באחד המדרשים מבקש יצחק מאברהם לכפות אותו היטב, כדי שלא יזוז מפחד ויגרום לאביו לפספס ולפגוע בשלמות הקורבן.
