אתנוגרפיה של שיח
p הגדרה: צפייה ותיעוד של פעולות טבעיות של:
n הפקה/ייצור של שיח – איך הופק השיח. למשל ההרצאה: ללכת לבית של המרצה לראות איך הפיקה אותו
n הפצה של שיח – איך השיח מופץ. לפי הדוגמא: איך המרצה מעבירה לנו את השיח.
n צריכה/קבלה של שיח – איך השיח מתקבל. לדוגמא: איך הסטודנטים מבינים את השיח.
p מטרה: קבלת אינפורמציה "עשירה" וישירה על התהליכים הנ"ל וכך הבנתם
p כלים:
n כניסה לאתר/שדה – איך נכנסים לשדה, איך עושים תצפית, איך משתלבים בתוך כלי המחקר. האם מישהו שמתצפת מודיע לאנשים בשדה שהוא נכנס? (כותב, עושה רשימות, נמצא בצד) האם הוא מתצפת באופן סמוי (כחלק מהכיתה)? איפה הוא יושב? בצד, ליד הדלת, עד כמה הוא משתתף? מאיזו נקודת מבט הוא רואה את הסיטואציה.
n נקודת מבט המאפשרת צפייה "מדויקת"
n תיעוד (יומן שדה), "תיאור גדוש" – איך מתעדים, יומן שדה- יומן שהכותב רושם בו את כל הדברים שהוא רואה- שיכולים להיות רלוונטיים/לא רלוונטיים למחקר. תיאור גדוש – הרציונל שעומד מאחוריו הוא שחוקר שמגיע לשדה לא יודע איך הוא ינתח אותם בסוף, הוא כותב כל דבר אפשרי.
n קטגוריות רלוונטיות לבחינה: נסיבות, משתתפים, מטרה, מבנה ותוכן, טון, כלים, נורמות (אילו נורמות, דיבור בד"כ מאפיינות את האינטראקציה. למשל, למי מותר לדבר? כמה זמן מותר לו לדבר? חשוב- אנחנו תמיד מסתכלים על הנורמה של הסיטואציה, למי מותר להטיל וטו, איזה חיכוך נוצר בין האנשים), ז'אנר. הקטגוריות הללו הן תיאור שצובר לנו את המטרה של מה קורה.
- האתנוגרפיה תהיה רלוונטית בניתוח של האתר. האתנוגרף חוקר בעיקר את מה שהוא רואה או שומע.
