שיטות מחקר באתנוגרפיה וחקר השפה

שיטות מחקר: הגדרה

שיטות מחקר הן האמצעים בעזרתם נכיר, נלמד נחקור תחום כלשהו (שדה מחקר).

* משתמשים בשיטת מחקר כדי לעגן תיאוריה קיימת או מהצד השני משתמשים בתיאוריה מסוימת כדי לעגן שיטת מחקר. צריך תמיד לזכור שיש קשר מעגן בין שיטות מחקר לתיאוריה.

* ניתוח של הטקסט עצמו – איזה טקסט, מה כתוב בו. טקסט במקור: טקסט שכבר קיים. תמלול: טקסט דבור שמעבירים אותו לכתוב ומנתחים את הטקסט הכתוב.

* אתנוגרפיה של תקשורת – איך אנשים מתעסקים על הטקסט הזה. למשל דרך תצפית- אדם עומד ליד הפשקווילים ורואה כמה אנשים עוצרים ליד הטקסט, כמה אנשים קוראים  אותו, איזה אינטראקציה נוצרת בין האדם לטקסט. בתצפית הוא יכול להיות חלק מהקבוצה או לא. תיעוד: יומן שדה- החוקר רושם תוך כדי את הסיטואציות ואת הרשמים שלו.

ניתוח טקסט

p חומרים: עיתונות כתובה ומקוונת, ספרות ושירה, בלוגים, יומנים, שיחות, נאומים, מכתבים וגלויות, דוחות ומסמכים (מצעים של מפלגות, חוקים, פסקי דין), מכלולים לשוניים, ועוד.

p מטרה: הבנת משמעויות וכוונות הטקסט בצורה יסודית ומהימנה.

p כלים: סוגים שונים של ניתוחים איכותניים (qualitative), כמותיים (quantitative) ומשולבים (גם איכותי וגם משולב). כל מה שניתחנו עד היום בשיעור היה ניתוח טקסט איכותני. ביניהם: ניתוח תוכן, ניתוח נרטיבי, ניתוח טקסט (TA), ניתוח שיח (DA), ניתוח שיח ביקורתי (CDA), ניתוח סמיוטי (רב מימדי או מולטימודאלי), ועוד.

3 דוגמאות לניתוחי טקסטים:

n דוגמה (א): ניתוח תוכן: זיהוי מילים וביטויים היוצרים את משמעות הטקסט. הגדרת קטגוריות רלוונטיות למחקר ובחינת שכיחות, בולטות והקשר שלהן.

n דוגמה (ב): ניתוח נרטיבי: זיהוי מבנה הטקסט והתפתחות האירועים בו – כיצד אלה יוצרים את משמעות הטקסט.

דוגמה (ג): ניתוח שיח ביקורתי

p חשיפת תפיסת העולם והערכים המובלעים בטקסט. כלומר, חטיבת כוח

n מצד אחד, הוא יוצא מתוך הנחה כי אירוע דיבור מעוצב (או מבטא) על ידי הסיטואציה שבה הוא נתון, המוסדות והמבנים החברתיים שהוא מצוי בתוכם, ומהצד השני, הוא עצמו גם מעצב אותם.

p שיטה: שלוש במות – ניתוח פנים-טקסטואלי (כלומר, ניתוח של הטקסט עצמו שנשאר במסגרת הטקסט עצמו), בין-טקסטואלי (ניתוח של הטקסט ביחס אל הטקסטים האחרים שנמצאים לצידו לדוגמא: ננסה להבין 2 סטיקרים על אותו אוטו, או סטיקר אחד יחסית לסטיקרים אחרים שנוצרו באותה תקופה. ובהקשר פוליטי, חברתי ותרבותי- ניתוח נרחב יותר, מה המשמעות של הטקסט בהקשר הפוליטי לדוגמא שהוא נוצר, איזה ערכים תבועים בו.

pמבנה הלקסיקון, בחירות לקסיקליות – באילו מילים בוחרים, מה השדה הסמנטי שמשתמשים בו. משמעויות פרדיגמאטית וסינטגמטיות – למה בחרתי במילה אחת ולא אחרת. , מילות מפתח – מילים מרכזיות בטקסט שמבטאות ערכים תרבותיים וחברתיים מרכזיים. מטאפורות – דימוי שלקוחים מעולמות טקסטים אחרים לטקסט הקיים. לדוגמא מטקסט צבאי לטקסט דתי.  קדם הנחות, אינטרטקסטואליות.

n התייחסות למבני כוח, עיצוב נקודת מבט, היחסים בין הדמויות בטקסט, ובין כותב הטקסט לקוראים.

דוגמה לניתוח שיח ביקורתי: ייצוג האמהות בפרשת רמדיה (ארוניס, 2006)

המשך – דוגמאות קונקרטיות לניתוח:

p מבנה הלקסיקון ובחירות לקסיקליות: רמדיה צמחית, פורמולה, אבקה, רעל, חלב- אותה מילה שהגברים קראו לו "אבקה" היא קראה לו חלב. מילה מעצבת יחס ותפיסת עולם מסוימת.

p משמעות פרדיגמטית וסינטגמטית:"רצחו אותך, תינוק שלי"- הבחירה במילה רצחו כאילו שהיה במעשה זה כוונת תחילה. מצד אחד, אני הבאתי על התינוק שלי את האסון ומצד שני, פגעו בו.

p מבני כוח: "רצחו אותך, תינוק שלי"; מכתב אל הבן המת; כתבים ואבות גברים אל מול האימהות. בדר"כ יש להורים כוח על ילדם אך במכתב של האם המצב הפוך, יחסי הכוחות התחלפו בניהם- התינוק הוא בעל הכוח. הכתבים והאבות היו מול האמהות- שני מתרסים. המילים הטובות והרכות בצד אחד והמילים הנוראיות בצד השני.

p אינטרטקסטואליות: "שנים ייחלנו לתינוק הזה" (כתבים עיתונאים גברים שמראיינים אבות- שהם היו הפעילים ושטיפלו בתינוקות, רוב התמונות הן של אבות מטפלים בתינוקות); "רחל מבכה את בניה"; "קורבן רמדיה". הנשים כמעט ולא רואיינו אלא רק בטור אישי מובחן. אם בכל זאת הציגו את הנשים אז ראיינו אותן כאלה שפוגעות בילדים שלהם. מזכיר סיפורים מיתולוגיים.

רצח- מזכיר את רצח העם = שואה.

p קדם הנחות: "הרעלתי את התינוק שלי", "חוזרות למקורות?", "סקר תזונה: האמהות יודעות יותר מהרופא". מכותרות שונות ניתן היה להבין שהאמהות מואשמות כי הן לא הניקו ונתנו לילדיהן תחליף חלב. העיתונאים הבנו תפיסה של אשמה כלפי האמהות. חוזרות למקורות- צורפה תמונה של נשים מניקות. הקדם הנחה הייתה מחיבור של כמה כותרות ולאו דווקא מכתבה אחת ספציפית. הקדם הנחה הייתה שהאישה מקומה בבית, לדאוג לילדיה ובין השאר להניק אותם.

תמלול: ניתוח שיח דיבור

אנתוגרפיה של שיח

ניתוח טקסט סמיוטי ולשוני

שפה וחברה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: