פרגמאטיקה: המחקר של פעולות הדיבור ושל ההקשרים בהן הן מתבצעות.
מבע לשוני אינו מתקיים בחלל הריק, אלא בתוך הקשר מסוים ובנסיבות מסוימות. יש להבחין בין המשמעות המילונית של המשפט המובע לבין כוונת המדבר, המתקיימת בנסיבות מסוימות.
בקיצור – לפעמים המדבר רוצה שהשומע יבין מדבריו יותר ממה שיש בהם ולפעמים אף דבר שונה מהם לחלוטין. דוגמא: "אדוני, האם אתה יכול לפרוט לי שטר של מאה שקלים?" "כן, אני יכול". למעשה, הדובר שאל אם אפשר לפרוט לו את השטר, כשלמעשה התכוון לבקש שיפרטו לו את השטר.
כלומר, אפשר לבצע פעולת דיבור אחת, בלי שהמשפט המובע יציין אותה במפורש. כמו במשפט זה, כשהתבצעה פעולת בקשה, אך המשפט נוסח כשאלה.
המונח "פרגמאטיקה" הוכנס לבלשנות ולפילוסופיה של הלשון ע"י צ'ארלס מוריס ב-1938. מוריס חילק את הסמיוטיקה (המדע העוסק במערכות הסימנים) לשלושה מישורים:
- סינטאקטיקה: עוסקת ביחסים הפורמאליים של הסימנים בינם לבין עצמם.
- סמנטיקה: עוסקת ביחסים שבין הסימנים לבין העצמים שהם מתייחסים אליהם.
- פרגמאטיקה: עוסקת ביחסים שבין הסימנים לבין האנשים המשתמשים בהם.
הניתוח הסמנטי יגלה את המשמעות המילולית של המשפט. הניתוח הפרגמאטי יגלה את הכוונה של אותו המשפט בתנאים המיוחדים בהם נאמר.
מטאפורה – לדוגמא, במשפט "תהיה זנב לאריות", הניתוח הסמנטי יוליך למשמעות לא הגיונית, אך הניתוח הפרגמאטי ילמד אותנו כי כאן המילים משמשות שימוש מטאפורי. כשם שהזנב בא אחרי הגוף, כך לך בסוף קבוצת חברים והעיקר שיהיו המעולים שבבני האדם, כשם שהאריה נחשב למעולה שבחיות.
שאלה רטורית – פעולת דיבור אשר ל"משפט התוכן" שלה משמעות מילולית של שאלה, אבל ה"תוקף" שלה הוא משפט חיווי. לכן, הוסיפה לה את המילה רטורית כדי להבדילה מן השאלה הפשוטה.
"משפטי חיווי" – באים לתאר מצב או לטעון טענה וניתן לומר עליהם אמיתי או שקרי.
"משפטי ביצוע" – אמירתם היא עשיית פעולה והתארים אמיתי או שקרי לא חלים עליהם. לדוגמא: המשפט "הרי את מקודשת לי", אינו בא לתאר מצב אלא להפוך את האישה לאשתו, ולא ניתן לומר על כך אמת או שקר. את המושגים של אוסטין על סוגי הפעולות פורט צרפתי לדיבור בפועל- כלומר כיצד גם את סוגי הפעולות ניתן לבטא בהשפעה על הנמען.
פעולה לוקוציונית – פעולת אמירה. הפקת המבע. לפעולה זו משמעות במובן המקובל. "הוא אמר לי: תירה בה!"
פעולה אילוקוציונית – פעולה שבאמירה. לפעולה זו יש תוקף של פקודה, שאילת שאלה, מסירת מידע, הבטחה, הזהרה… "הוא פקד עליי לירות בה". – כאן ישנה השפעה ישירה של המוען על הנמען- הוא מבטא בדיוק את מה שהוא רוצה.
פעולה פרלוקוציונית – פעולה שעל ידי האמירה. הפעולה היא השגת תוצאה מסוימת. "שכנע אותי לירות בה". כלומר- הבנתי בדיוק מה שהמוען רצה וביצעתי אחרי שהוסבר לי.
