דיוניסוס: אל הטירוף והמסיבות שנשים אוהבות ושמפחיד גברים

במיתולוגיה היוונית דיוניסוס הוא אלוהי היין, הפירות, מסיבות, פסטיבלים, טירוף, כאוס, שכרות, צמחייה, אקסטזה והתיאטרון. הוא בנם של זאוס וסמל, לאחר שזאוס הוציא אותו מרחם אימו המתה ותפר את דיוניסוס אל הירך שלו ונשא אותו עד שהוא היה מוכן להיולד. נשוי לאריאדנה ביתו של מינוס מלך כרתים וניהל רומן עם אפרודיטה שילדה לו את פריאפוס. באמנות דיוניסוס מתואר בתקופות מוקדמות כגבר מזוקן ומאוחר יותר כנער צעיר יפה ומעט נשי. סמליו כוללים את התירסוס (מטה עם איצטרובל), כוס שתייה, גפן הענבים וכתר קיסוס. לעתים קרובות הוא נמצא בחברת תיאסוס, קבוצת מלווים כולל סאטירים , מינאדות (נשים פראיות) והמורה הזקן שלו סילנוס . החיות הקדושות שלו כוללות דולפינים, נחשים, נמרים וחמורים. מקבילו של דיוניסוס במיתולוגיה הרומית הוא האל בכחוס.

ראש דיוניסוס המזוקן, המאה ה-6 לפנה"ס, איטליה, טרקוטה, מוזיאון קליבלנד לאמנות.

דיוניסוס היה קשור ליין, שיכרות, חגיגות, חברות וטבע. הפולחן שלו היה קשור גם לאמנות ולספרות. עם זאת, היה צד אפל לפולחן שלו, שכן הוא היה קשור גם לטירוף ולשיגעון – הפרא הבלתי מאולף של הטבע ושל המשקה ושל המיניות. הפמלייה שלו כללה רוחות פראיות של פוריות, כמו הסילנים והסאטירים. הוא נחשב גם בעל כוחו כאל נבואה ומרפא מחלות. בהיבט שלו כאל טבע הוא היה מגן העצים. הוא נחשב באופיו מעט נשי או אנדרוגיני. האופי האקסטטי של הפולחן שלו משך חסידות רבות, אך לא היה פופולרי במיוחד בקרב גברים, שפחדו מהפראות הנשית המשוחררת (שלא לומר מטורפת) הקשורה לטקסיו.

סיפור מפורסם במיתולוגיה היוונית הכרוך בדיוניסוס הוא סיפורו של המלך מידאס. המלך מידאס נהג בהכנסת אורחים במורו של דיוניסוס, סילנוס, ובתמורה הציע לו דיוניסוס כל ברכה שירצה. מידאס ביקש שכל מה שהוא נגע בו יהפוך לזהב. מאוחר מידי הוא הבין שהוא לא יכול לאכול או לשתות ואפילו הפך את בתו לזהב, מידאס התחרט על בחירת המתנה שלו והתפלל לדיוניסוס לקחת אותה. דיוניסוס אמר לו לרחוץ בנהר הסמוך והמתנה תלקח ממנו.

האלים האולימפיים

ראו גם: רשימת האלים במיתולוגיה היוונית

עוד דברים מעניינים: