פרשת דיר יאסין היא אירוע הכיבוש של הכפר דיר-יאסין במסגרת מלחמת העצמאות.
כחלק ממבצע נחשון שנועד לפרוץ את הדרך לירושלים הגיעו לוחמי אצ"ל ולח"י אל הכפר דיר-יאסין הנמצא בפאתי ירושלים. לכפר היו בעבר יחסים טובים עם תושבי העיר היהודיים שעימם אף חתמו זקני הכפר על הסכם שיתוף פעולה שבמסגרתו מנעו מלוחמים ערביים לפעול משטח הכפר. אולם ההסכם לא תמיד החזיק מעמד.
לוחמי האצ"ל והלח"י הגיעו באישון לילה אולם נתקלו באש בלתי צפויה שהפילה בהם מספר חללים. הלוחמים התקשו לכבוש את הכפר וקרב קשה התפתח שהסתיים רק בצהרי יום המחרת. עם סיום הקרב התגלה המחיר שהוא גבה בדמות כמויות גדולות ביותר של הרוגים מהצד הערבי לרבות ילדים, נשים וזקנים שלא היו מעורבים בלחימה. הפלסטינים טוענים כי בדיר-יאסין נרצחו בין 250 ל-360 איש ואילו הערכות בצד הישראלי גורסות בין 80 ל-110. למחיר הדמים הכבר של כיבוש הכפר הצטרפו גם שמועות על מעשי התעללות וביזה של הלוחמים היהודיים.
אירוע כפר יאסין עורר תרעומת רבה הן בקרב הערבים, הן בקרב היהודים והן בדעת הקהל העולמית. הערבים קיוו שמעשי הזוועה יעוררו את זעמם של מדינות ערב או מדינות המערב שיתערבו לטובתם, אולם בפועל השמועות על מה שקרה בדיר-יאסין גם גרמו לתושבי כפרים אחרים לפחד ולברוח מפני החיילים היהודיים.
על הפרטים המדויקים של אירועי דיר יאסין כמו מספר ההרוגים, הגורמים למוות הרב וכן האם באמת בוצעו מעשי זוועה שוררת מחלוקת היסטורית אך האירוע נצרב בתודעה הערבית כטבח ועדות לאכזריותם של היהודים ובתודעה היהודית כאירוע חמור ביותר של אי שמירה על טוהר הנשק ופגיעה בחפים מפשע.
קראו עוד:
