מה מניע אנשים לבחור במקצוע ההוראה ? לפי מחקרים קיימים שלושה גורמים המשפיעים על בחירת מקצוע ההוראה: (1) השפעת ההורים (2) השפעתו האישית של המורה (3) ניסיון מעשי בהוראה במסגרות שונות (שיעורים פרטיים, צבא מילוי מקום ועוד). מחקרים שבדקו מהי ההנעה להוראה, מצאו כי בקרב נשים מקור ההנעה בעיקר הוא השפעת ההורים ובקרב גברים מקור ההנעה הוא בעיקר השפעתם של מורים בביה"ס. 80% מהסטודנטים הלומדים הוראה באוניברסיטת ת"א ציינו כגורם השפעה את התנסותם המעשית בהוראה. במגזר היהודי נשלט מקצוע ההוראה ע"י הנשים, מקצוע זה מסומן למעשה כנשי וברבות השנים, מאז קום המדינה ועד היום, עולה באופן קבוע אחוז הנשים העוסקות בהוראה. נראה אם כן כי התנסות בחוויה המעשית בהוראה היא תנאי חשוב למשיכת צעירים למקצוע. ההתנסות במסגרת ביה"ס בה מאפשרים לתלמיד להיות מורה בכיתות נמוכות מכיתתו תאפשר גם נטיה להוראה בתלמידים מסויימים וגם תגביר את ההזדהות וההערכה של התלמידים לעבודת המורים ואת הקושי במקצוע ההוראה. המחקרים שבדקו את השאלה מי האנשים הבוחרים במקצוע ההוראה נחלקו לשני סוגים עיקריים: סוג אחד של מחקרים בדק מאפיינים סוציולוגיים וןהאחר התרכז בתכונות הפסיכולוגיות שלהם.: במגזר היהודי נשלט מקצוע ההוראה ע"י נשים. מקצוע זה מסומן "כנשי" ואחוז הנשים העוסקות בהוראה עולה. במגזר הערבי לעומת זאת, מהוות הנשים רוב רק בבתי ספר יסודיים, בחטיבת הביניים מספרן קטן מזה של הגברים ובתיכונים אחוז הנשים נמוך עו יותר. למצב זה השפעות חשובות על המקצוע, הפיכת תדמיתו של המקצוע ל"נשי" קשורה בירידת מיצובו משום שבחברה הישראלית מוערכות יותר תכונות "גבריות". יתכן כי התוכן הפסיכולוגי של מקצוע הכולל חינוך ילדים נתפס כנשי, ותפיסה זו מתחזקת ככל שהתלמידים צעירים יותר, ומצד שני קיימים מספר נתונים תעסוקתיים שהרחיקו גברים מן ההוראה אליה נשים: השכר הנמוך יחסית שאפיין את מקצוע ההוראה תקופה ממושכת דחה את הגברים מלפנות אליו, ואילו תנאי העבודה הנוחים (חופשות מקבילות לחופשות הילדים) משכו נשים, רעיות ואמהות. מיצובו של מקצוע ההוראה ירד עם השנים. תחילה המורה היה בעל מיצוב גבוה בחברה שבה האידיאלים היו חשובים מן ההישגים החומריים. עם השניים ירד ערכו של האידיאליזם ועלה ערך ההישג החומרי, כך גם מבינת נמצא המורה בפיגור מבחינת ידע בהשוואה למומחים בתחומים שונים. פער זה בין האידיאולוגיה בהוראה ובין מיצובו הנמוך של המורה יוצר סתירה בהערכה העצמית של המורים.
נראה כי מיצובו של המקצוע מכתיב את סוג האנשים מחד ומאידך סוג האנשים הבוחרים במקצוע מכתיב את המיצב. ככל שמיצוב המקצוע גבוה פונים אליו אנשים אינטלקטואלים ומידת הנעתם גבוהה ומיצובו של המקצוע הנבחר עולה. הואיל ומקצוע ההוראה חשוב, יש לנסות לשבור את המעגל הזה שנוצר, ולשם כך יש לנקוט מספר דרכים: יש למשוך אנשים מוכשרים למקצוע ע"י מתן תגמולים חומריים, יש לשאוף להעביר את מסלול הכשרת המורים לרמת לימודים אקדמאים ולהפוך גם את המורה "למומחה" בעל מיצב אקדמי מוכר ומכובד, ניתן להשתמש באופן מבוקר באמצעי התקשורת ולבנות תדמית חיובית למקצוע ההוראה.
בנוסף למאפיינים הסוציולוגים של המורים, בדקו המחקרים גם את התכונות הפסיכולוגיות המאפיינות אותן. נמצא כי מורים הם בעלי צורך הישג נמוך, אנשים יציבים השואפים לחיים מסודרים וניתנים לניבוי, הם נהנים מהזדהות עם ארגונים וקבוצות והם בעלי צורך השתייכות גבוהה ואוריינטציה חזקה כלפי אנשים וחברה. כאשר קיים ריכוז של אנשים בעלי תכונות דומות במקצוע מסויים ניתן לשער שהמקצוע מספק צרכים פסיכולוגיים. נראה כי מקצוע ההוראה מספק צרכים כגון אינטראקציה והרגשת קביעות ובטחון אך אין היא מספקת צורך הישג גבוה. הצורך באהבה ובהשתייכות מסופק בצורה ישירה בהוראה בכיתות הנמוכות ואילו בגיל ההתבגרות המורה זוכה ליחס דו-ערכי. גם התלמידים האוהבים אותו מתקשים להביע זאת בגלל "מרד הנעורים" כלפי דמויות סמכות. בכיתות הגבוהות זוכה המורה לאתגרים אינטלקטואלים רבים יותר. הבדלים אלה בסיפוק צרכים עשוי להשפיע על בחירת המקצוע בכלל ועל ההתמחות בו בפרט.
את ההנעה לעבודה ניתן לחלק ל-2 קטגוריות: הנעה הנובעת מגורמים פנימיים (אינטרינסיים) הקשורה למשיכה לפעילות ולתכנים הנובעים מן העיסוק במקצוע; והנעה הנובעת מגורמים חיצוניים (אקסטרינסיים) הקשורה לתפיסת צרכים שאינם נוגעים לעצם הפעילות בעבודה אלא חיצוניים לה כגון שכר, תנאי עבודה, מיצב וכו'. קיימת גישה הטוענת כי הסיפוק לעבודה נגרם בעיקר מסיבות פנימיות וחוסר הסיפוק נגרם בעיקר מסיבות חיצוניות. לסיכום, ההנעה לעבודה היא תנאי חשוב למשיכה של מועמדים למקצוע ולקבלת סיפוק בעבודה.
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
