המרוץ האימפריאליסטי – סיכום

רקע: אימפריאליזם 

סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה20 נקרא תקופת האימפריאליזם. זו שיטה מדינית שמשמעותה השתלטות מעצמות בעלות כוח צבאי וטכנולוגי על ארצות פחות מפותחות מעבר לים. בתקופה זו הכיוון היה בעיקר אסיה ואפריקה. מטרת האימפריאליזם היה לא רק ניצול אוצרות טבע אלא גם יצירת שווקים לתוצרת תעשייתית המתפתחת באירופה ומקור לחומרי גלם ללא מכסים, וגם מקום לעודף אוכלוסיה וכך פתר את בעיית העוני. האימפריאליזם החריף את האיבה והתחרות בין מעצמות אירופה ויש אומרים שהוא היווה גורם חשוב בהידרדרות של אירופה למלחמת העולם הראשונה.

הגורם הלאומי (הפוליטי) והגורם הכלכלי מהווים את שני הגורמים החשובים ביותר בתופעת האימפריאליזם החדש. גם אם המניעים היו בעיקר כלכלים הרי שהמניע הלאומי – הגאווה והיוקרה הלאומית היא שסחפה גם מדינות קטנות יותר כמו: הולנד, בלגיה, ספרד, פורטוגל ואיטליה להשתתף במרוץ האימפריאליסטי. גורם נוסף הוא ההתפתחות הטכנולוגית בתחום התחבורה ( ספינות קיטור מהירות ובעלות נפח גדול ותקשורת ( טלגרף , טלפון וכו' )
מרוץ  אימפריאליסטי= תחרות בין מדינות אירופה על כיבוש השטחים מעבר לים והגדלת אזורי השליטה.

גורמי האימפריאליזם

  1. כלכלי– גידול מספרי מהיר של האוכלוסייה באירופה: ב-1860 יש כ-260 מיליון תושבים באירופה ולעומת זאת ב-1930 היו כבר 500 מיליון תושבים באירופה. נוצר הכרח לדאוג למקורות פרנסה לבני הלאום. המדינות ראו בהגירה מעבר לים, לשטחים שנכבשו, פתרון כלכלי שאינו פוגע בזיקה בין מדינת האם לבני הלאום.
  2. כלכלי- צורך בשווקים חדשים ובמקור זול לחומרי גלם: בעקבות התפתחות המדעים והטכנולוגיה, גדלו מאוד מימדי היצור באופן שהשוק המקומי לא יכול לקלוט את עודפי התוצרת ולכן היה צריך למצוא שווקים חדשים באזורים לא מפותחים על מנת למכור שם את העודפים כמו כן, נזקקה התעשייה לחומרי גלם שאותם ניתן היה להשיג בזול במושבות שכבשו המדינות.
  3. כלכלי- הצורך בהשקעת ההון המצטבר: באירופה הצטבר הון רב. בשטחים הכבושים שכר העבודה זול, מחיר הקרקעות נמוך והשוק מתפתח. זו ההזדמנות לעשות רווח מהיר וקל, ולכן אירופאים משקיעים במכרות, מסילות ברזל ועוד.
  4. קדמה – פיתוח אמצעי התחבורה, אמצעי הקשר, הדברת המחלות, מחישים (מאיצים) את השתלטות האדם הלבן. הרכבות, הטלגרף והטלפון, מעברי מים חדשים – מקילים על ההשתלטות והניצול.
  5. לאומי- פוליטי- התגברות הרגשות הלאומיים: ההשתלטות על שטחים העלתה את יוקרתם הלאומית של מדינות אירופה. השתלטות על המושבות נחשבה כצורך חיוני לחיזוק מעמדן וכוחן, עושרן ועצם קיומן של מדינות באירופה.
    גורם פוליטי מתייחס לשטח, כוח וכבוד. מה היה במאה ה-19 דווקא שגרם לכך שהאירופאים רצו לצאת לכיבושים רחוקים?

    • הצורך בשטח– המהפכה התעשייתית הביאה לכך שאוכלוסיית אירופה גדלה בקצב אדיר. משום כך כל עם היה זקוק לשטח גדול יותר לחיות בו. כל אחת ממדינות אירופה חששה משכנותיה החזקות ועל כן החליטה לכבוש שטחים רחוקים יותר בהם התקיימו ממלכות חלשות בעלי נשקים פרימיטיביים.
    • תחרות על כבוד– הלאומיות הגואה באירופה של המאה ה-19 הביאה לתחרות גדולה בין העמים השונים על יוקרה: כל לאום רצה להראות שהוא העם החזק ביותר וכך לזכות לכבוד מהעולם כולו. התחרות על כבוד התבטאה בין היתר בתחרות על שטח- מי תהיה האימפריה הגדולה מכולן?

צידוקים למרוץ האימפריאליסטי

  1. צידוק מוסרי ותרבותי- ה"ייעוד" של האדם הלבן: "דרוויניזם חברתי" – רק ה"גזעים הטובים" שורדים, ל"גזע הטוב, העליון" יש זכויות יתר כי הם יוצרי התרבות. העמים ה"נחותים" צריכים להיות כפופים לאדם הלבן וחובתו לקדם אותם.
  2. צידוק דתי- הנצרות המיסיונרית: הנצרות רואה לעצמה חובה "לתרבת את הפראים". פעמים רבות היו המיסיונרים הראשונים שהגיעו לאזורים נידחים ורק אחריהם הגיעו הכובשים.

 

הסכם ברלין 1885

מדוע היה צורך להתכנס בברלין (שבגרמניה) ?

בעקבות הכיבוש וההשתלטות על אפריקה נוצרו מתחים בין מעצמות אירופה בדבר השליטה על אזורים שונים ביבשת. המדינות מחליטות להסדיר את היחסים ביניהן בהסכם.

עיקרי ההסכם:

  1. כל מדינה המשתלטת על אזור מסוים חייבת להודיע על כך למדינות אחרות
  2. המדינות הסכימו להימנע מעיסוק בסחר בעובדים ולדאוג לשיפור בתנאי החיים של התושבים המקומיים.

מימוש ההסכם

למרות ההסכם נמשכה התחרות בין המדינות :

*גרמניה המדינה המארחת עוד בעת הכינוס מיהרה לספח שטחים באזור טוגו וקמרון

* ב- 1898 פרץ סכסוך בין אנגליה וצרפת בסודן בשאלת השליטה במקורות הנילוס והן עמדו על סף לחימה בניהן     אך צרפת עזבה את סודן וכך הסתיים הסכסוך.

ההשפעה של המרוץ האימפריאליסטי על החברה באפריקה

תוצאות חיוביות:
1. כלכלי -האימפריאליזם תרם לפיתוח הכלכלי של השטחים לתוכם חדרו המעצמות. בנו תעלות ניקוז והשקיה, מסילות ברזל, פיתוח אוצרות טבע והקמת מפעלים.
2 סוציאלי – שיפר את המינהל והחוק המקומי, הקים שירותי בריאות (מרפאות ובתי חולים), הקמת בתי ספר ) שנוהלו בד"כ ע"י מיסיונרים) ועוד.
3. לאומי-מדיני-  פיתח את התודעה הלאומית של תושבי אפריקה ואף הביא לידי מאבק לאומי נגד האימפריאליזם.
4. פיתוח תרבותי – החדיר את התרבות האירופאית, הביא מנהגים חדשים בסגנון מערבי. חיסל כנופיות שודדים ומנהגים ברבריים.
תוצאות שליליות, כגון:
1. ניצול של ילידי המקום לטובת המעצמות.
2. דיכוי אכזרי של מרידות ושאיפות העמים לעצמאות והורדת עול המעצמות מהם.
3. הריסת ערכים ומסורות בהם האמינו ילידי אפריקה במשך דורות רבים
4. גזענות- התושבים האירופים לא התירו למקומיים לגור בשכונותיהם. בשולי העיר קמו שכונות עוני.
5.  הגברת מרוץ החימוש בקרב המעצמות והגברת המתח ביניהן.

חזרה אל: סיכומים בהיסטוריה – כיתה ט 

ראו גם: יהודי צפון אפריקה נכוח האימפריאליזם הצרפתי 

אולי יעניין אותך:

אלו המדינות היחידות שאליהן אנגליה *לא* פלשה מעולם

עוד דברים מעניינים: