מורשת אריסטו בפילוסופיה של ימי הביניים

אידאולגיה פוליטית חשובה בימי הביניים מתבססת על הפילוסופיה האריסטוטלית. זו הפילוסופיה שחודרת לחברה ההגמונית באירופה ושולטת בה החל מהמאה ה-12 ועד המאה ה-17. אוניברסיטה בימי הביינים היא בעלת 4 פקולטות. הפקולטה הנמוכה היא הפקולטה לאומנויות- amtes. מי שסיים פקולטה זו בוחר בין 3 פקולטות- משפטים, רפואה ותיאולוגיה. מה שבפועל לומדים שם זה את הלוגיקה של אריסטו. ארגון הידע באירופה החל מהמאה ה-12 הוא על בסיס אריסטו והפילוסופיה הסכולסטית. אריסטו, כמובן, אינו נוצרי. בניגוד לכל שאר הדתות המונוטיסטיות אריסטו תופש את העולם כקדמון. תפישת הנפש לפי הנצרות כי הנפש של האדם נוצרת ברגע מסויים ונשארת לנצח. אריסטו אומר כי הנפש האישית של האדם אינה ממשיכה להתקיים, כפרט. מושג האלוהות של אריסטו שונה לחלוטין מהמושג הנוצרי- האל הוא המניע הבלתי מונע, שכל טהור, אין שכר ועונש, אין השגחה, האל לא מכיר את האדם ואינו שומע תפילותיו. ההתמודדות הראשונה של העולם המערבי עם אריסטו היתה דרך העולם המוסלמי. החל מהמאה ה-10 מתגבשים זרמים פילוסופים מובהקים בעולם המוסלמי.

אבן רושד (אוורואס)- נולד בקורדובה וחי במאה ה-12. רצינליסט, אחד הפילוסופים החשובים בתקופתו. בעולם המוסלמי ספריו נשרפים אך בעולם המערבי הוא השאיר השפעה עצומה. לפיו, אריסטו גילה לעולם את האמת וכל האמת. הפילוסופיה היא מדע איזוטרי, מתי מעט יעסקו בו. הוא מאמין כי ישנה אמת אחת אשר גם הדת וגם הפילוסופיה אומרות אותה. הפילוסופיה מדברת אל קומץ משכיל והדת מדברת אל ההמונים- כאן טמונה חשיבותה הגדולה של הדת. זוהי חלוקה ששמה את הדת במקום ערכי נמוך יותר מן הפילוסופיה. בנוסף, אומר אבן רושד, כי הפילוסופיה אומרת את האמת המטאפיזית בצורה מדוייקת ואילו הדת אינה מדייקת בפרטייה- בריאת העולם, שכר ועונש, גן העדן, אלא רק באמיתיות הכלליות שהיא מביאה. מתוך כך נובע כי אין הבדל בין הדתות, הרי ברמה הכללית הדתות מסכימות ביניהם, הויכוח הוא בפרטים ובאורח החיים. לאסלאם יש עדיפות על פני דתות אחרות, למשל, הוא מתאר את גן העדן בצורה ציורית וצבעונית יותר משאר הדתות מה שמחזק את דבקות מאמינייה. תפישתו מרדדת את החשיבות הסגולית של האמונה ומוסיפה חשיבות לפילוסופיה. אבן רושד מכפיף את הדת לתבונה. מתוך הרציונאליזם אבן רושד, בהסתמכו על "המדינה" של אפלטון, אומר כי נשים הן שוות ערך לגברים. הוא טוען כי חצי מאוכלוסיית בני האדם אינם משתתפים במאמץ הכלכלי ולכן יש עוני. אריסטו ידוע באותה התקופה כ-הפילוסוף ואבן רושד ידוע כ- הקומנטטור (פרשן). הבנתו, אבן רושד אינו יוצא נגד הדת, הוא לא שולל אותה או מבטל את חיונותה. חובה לקיים את הממסד הדתי על מנת לכונן סדר חברתי. כאשר כתביו של אבן רושד חודרים לאירופה, תורתו עוברת מהפף ומתורה של אמת אחת היא מתפרשת לתורה של שתי אמיתות- האמת הדתית והאמת התבונית. מדוע זה קרה?

  • סיבה חברתית- אצל אבן רושד האמת ברת השגה עבור קומץ של אנשים בודדים ואילו באירופה המערבית אחוז שלם מתוך האוכלוסייה לומד באוניברסיטה- כלומר אין תפישה איזוטרית של האמת.
  • האמונה הנוצרית מכילה פרדוקסים- השילוש- שלושה שהם אחד ואחד שהם שלושה, ישו מת על הצלב, בפועל- הוא אדם ואל בעת בעונה אחת, מריה- היתה אם ובתולה בעת ובעונה אחת. באופן מהותי ארוגים בנצרות דוגמות אשר כל נוצרי מחייב להאמין בהן אך הן בפירוש סותרות את התבונה האנושית. מתוך כך לא ניתן לומר בעולם הנוצרי כי האמת היא תבונית בלבד והדוקטרינה של אבן רושד מתרגמת כתורת שתי האמונות. בנצרות יקבלו את האוטונומיה של התבונה האנושית ואת יכלתה לגלות את האמת בכוחות עצמה, בניתוק מן האמונה. אך בניגוד לאבן רושד הם ידגישו את הפער בין התבונה והאמונה ולא יצמצמו אותו באמירה כי התבונה והפילוסופיה מביאה את אותה האמת.

הזרם הרציונאליסטי באירופה מתפתח מיד עם תרגומו של אריסטו ללטינית. המרכז ההגותי הוא של זרם זה הוא באוניברסיטה של פריז. הכנסייה מנסה להתמודד עם עלייתו של זרם זה בשתי דרכים: איסור ללמד את אריסטו ונסיון לפרשנות אלטרנטיבית לאריסטו שתכפיף את התבונה לאמונה. במאה ה-13 נלמדות בפריז תיזות אריסטוטליות- אנטי נוצריות בעליל. התיזות יוצרות סינטזה בין הנצרות לאריסטו המיין סטרים באירופה בשלהי ימי הביניים.

 

חזרה אל: נושאים נבחרים בפילוסופיה של ימי הביניים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: