כי אהבה היא צורך / פרץ בנאי – סיכום

השיר "כי אהבה היא צורך" של פרץ בנאי הוא שיר פרידה לירי. ההנצחה היא של התחושה לאחר הפרידה (מערכת היחסים מתוארת בזמן "עבר"). השיר כתוב בסגנון פרוזאי (דיבורי) ללא חריזה, עם גלישות רבות בבית השני וללא סימני פיסוק (המעיד על התרגשות רבה). הדובר השר מנתח את הסיבות לפרידה בצורה מספרית /לוגית. אמצעי העיצוב הבולט הוא "הסמלים" והמטאפורה.

מבנה השיר 

השיר בנוי משני בתים: הבית הראשון קצר וכתוב כמו הצהרה :"כי אהבה היא צורך וצורך הוא כאב"

התקבולת הכיאסטית (של ההצלבה) יוצרת מסקנה משתי שורות אלה : אהבה היא כאב. זוהי נקודת המוצא בשיר ועמדת הדובר.

הבית השני – ארוך ומפורט. בן 13 שורות. והוא מחולק למספר נושאים:

נושא ראשון- הכאב. הדובר מסביר מה גרם לפרידה, לניתוק בינו לבין הנמענת האהובה. הוא חוזר על המילה "רבות"  (אנאפורה)ביחס לפעמים בהן הם חוו כאב, וכמו כן חוזר על המילה "כאב": "כאבנו". גם המילה "חצויים" מעידה על כאב. הכאב היה משותף  :"כאבנו".

אחרי מילת היחס "משום ש-", הוא עובר לנושא "האחדות"- הוא מסביר "שבמרכבת האהבה" (מטאפורה שממחישה את האהבה כנסיעה ארוכה עם עליות ומורדות וכמעשה של הרכבה) "שניים הם אחד". כלומר הזוגיות היא שלם אחד שמורכב משני אנשים. מגבר ואשה. הם לא עומדים זה מול זה כמו שתי יישויות נפרדות, אלא חצי ועוד חצי שמרכיבים את השלם/ האחד. לפי הגיון זה, ממשיך הדובר ואומר :"אחד הוא רק חצי". כלומר צריך שניים כדי להגיע לשלמות באהבה. צריך את החיבור המתאים.. בשורה הבאה אומר הדובר:""ככל שרוחך השלים את רוחי/ למשק מחציתו". ישנה חזרה על המילה "רוח" ביחס אליו ואליה. רוחה השלימה את רוחו (כמו שני חצאים של השלם) "למשק מחציתו" -למגע חצי בחצי. "למשק" לחיבור  עמוק בינו לבינה.

הנושא הרביעי- התשוקה. "השתוקק עפרי(גופי) כך שעל כל לילה שבינינו עבר שחר שב והפציע"

כאן מדובר בחיבור פיזי של תשוקה (ולא רק רוחני כמו בנושא הקודם). "השתוקק עפרי" האנשה של הגוף ותיאור זמן מחזורי של "לילה" ו,שחר" ש "עבר ושב" בתנועת רצף מחזורית.

הנושא האחרון בשיר הוא : האהבה- "הלב" מסמל את האהבה ולו מוקדש סיום השיר באור חיובי. המילים הנקשרות עם הלב הן : "יופי", "נפקח", "ירחב"- פרדיגמה (שדה של משמעות) פתוח, רחב, ממלא . המשמעות של הסמל- הלב /האהבה כתוכנית של העולם, כמשמעות העולם.

בבית הראשון של "כי אהבה היא צורך" דיבר הדובר על האהבה והכאב. בתחילת הבית השני פירט על הכאב וסיים את הבית השני באהבה. "הלב" אינו רק שריר , הוא הרעיון של העולם ומשמעותו.

אין חריזה בשיר, אין סמטריה, ישנן גלישות רבות, אין סימני פיסוק והוא כתוב בשפת הדיבור יותר מאשר שפת השירה, ובכל זאת העיצוב של הלשון הציורית : המטאפורה, הסמל והאנשות נותנים לאהבה מימד נוסף  לירי ונשגב.

כל הסיכומים לבגרות בספרות

כל הסיכומים בפרק השירה

עוד דברים מעניינים: