ניתוח הזקן והים של המינגווי על פי שתי תפישות: התפישה האקזיסטנציאליסטית, ותפישת הגיבור הקלאסי בתרבות המערבית.
הזקן והים לפי התפישה האקזיסטנציאליסטית
האקזיסטנציאליזם הוא זרם פילוסופי אשר התגבש באירופה בסוף המאה ה-19 ובלט במחצית הראשונה של המאה ה-20. האקזיסטנציאליזם, אשר ידוע גם בתור ״הפילוסופיה הקיומית״, מדבר בעיקר על חופש הרצון, על משמעות החיים ועל הבדידות הקיומית. לפי האקזיסטנציאליזם, על כל אדם למשמע בעצמו את חייו – אשר אין להם בהכרח משמעות אובייקטיבית. אין איזה אתוס משותף לכל בני האדם, אין תבונה עליונה או אידאל נשגב. כל אדם הוא בודד בקיומו בעולם ועליו למשמע את קיומו כפי שנראה לו לנכון.
הזקן והים של המינגווי הוא משל קיומי, בו הזקן נתפש בתור אדם המחפש את הדרך למשמע את חייו והים הוא העולם עצמו. הזקן יוצא למאבק אל מול הים, ממש כפי שהאדם נאבק בחיים בחפשו אחר משמעות.
יחסו של המינגווי למיתוס הגיבור
מיתוס הגיבור מעסיק רבות את התרבות האנושית. מיתוס הגיבור הוא השם בו מתייחסים לגיבור היווני הקלאסי: הגיבור לא לוקח שכר ללא עמל, הוא עובד קשה בשביל לקבל את מה שמגיע לו. המאבק הוא דרך ההתמודדות של הגיבור עם דברים, ובשביל להגיע לתהילה ולזרוח עליו להתאמץ ולסבול. דם ויזע, הם אלו שיובילו את הגיבור הקלאסי של הומרוס אל מטרתו – לא מזל, לא עורמה, לא רמאות. הוא לא אוכל נבלות – הוא צד. הוא לא נלחם באויבים נחותים – הוא מחפש את האויב האולטימטיבי ורואה בו כעמית-אח. סנטיאגו, על אף שבתור דמות בסיפור הוא אינו מודע למיתוס הגיבור, עקרונותיו תואמים את עקרונות הגיבור ההומרי: הוא לא מפחד להפליג הכי רחוק, הוא לא מפחד להתעמת עם הדג הכי גדול. הוא בז לכרישים אוכלי הנבלות שלא הקיזו דם בשביל השלל שלהם. הוא מעריץ את ג׳ו דימאג׳יו, שחקן הבייסבול הגדול שתמיד מתאמץ ונאבק. גם עם פציעות, תמיד עלה דימאג׳יו למגרש. כמוהו האריות שעליהם חולם סנטיאגו – האריה הוא סמל הגבורה, האומץ. הסמל המושלם לגיבור.
יחסו של המינגווי בתור סופר הנובלה אל מיתוס הגיבור הוא אמביוולנטי. מחד גיסא, מציג לנו המינגווי נובלה שעוסקת כל כולה באדם אשר מנסה להגיע לתהילה לפי מיתוס הגיבור. סנטיאגו, גיבורו של המינגווי, פועל לפי עקרונות הגיבור. לכן עולה הגישה שקובעת שהמינגווי גם הוא, בהגשתו לנו את הנובלה שכלכך עוסקת בנושא, מזדהה עם מיתוס הגיבור ומעריץ את הגיבורים הטראגיים של הומרוס. אבל מאידך גיסא, קשה להתעלם מן ההגחכה שהמינגווי מציג בה את המיתוס: לאחר כל המאמץ והסבל, סנטיאגו חזר עם שלד ענק חסר תוחלת. הוא לא חזר עם בשר, מטרת הציד המקורית, אלא רק עם שלד סמלי חסר תועלת, זכר למעשיו ההירואיים לבדו בים. בכך אולי מעביר המינגווי ביקורת על מיתוס הגיבור, וקובע שהמיתוס מוגזם ושהסמליות של מאמץ הגיבור אין לה תוחלת במציאות בה בני אדם צריכים להתפרנס ולאכול. שאולי עדיף לדוג דגים קטנים בקרבת החוף, ולא להפליג אל לב הים ולהילחם בדג עצום רק בשביל לחזור עם סמל.
ראו גם: גיבור ואנטי גיבור ברומן המודרני
