גיבור ואנטי גיבור סיכום יחידה 13, קריאה מאוחרת, המשפט

 

סיכום יחידה 13 עמודים 237 עד 240

דקונסטרוקציה
משמעותה המילולית היא פירוק, הרס
חותרת תחת קיומם של מבני משמעות יציבים בטקסט שקובעים שישנה רק פרשנות אחת קבועה ויחידה
זהו תהליך אין סופי שממנו אפשר לגשת לכיוונים רבים שונים וסותרים
דרידה, הוגה מרכזי של הדקונסטרוקציה, התנגד לתפיסה של פרשנות אחת לטקסט
הוא טען שהטקסט הספרותי נתפש כישות דינמית פתוחה שמסרבת לקביעו משמעות אחת, ומזמינה קריאה אין סופית
הטקסט הוא רשת אין סופית של קשרים אינטר טקסטואלים
הוא יוצר קשרים עם טקסטים בני זמנו או שקדמו לו ולכן הוא מאפשר קריאה אינסופית
בשל כך, הטקסט אינו יכול להתפרש מתוך עצמו אלא רק מתוך הבנת קשריו עם טקסטים אחרים שיוצרים את המשמעות שלו
קפקא ודרידה
דרידה אמר שהעמידה מול משל החוק היא כמו העמידה של הקורא מול הטקסט
חוסר היכולת של האיש מהכפר להגיע אל משמעותו של החוק, דומה לעמידתו של הקורא מול טקטס ספרותי
הוא אינו יכול לפענח אותו באופן מלא
החוק, כמו הטקסט קיים ונוכח, אבל עדיין נותר בלתי נגיש ואי אפשר להבין אותו עד סוף
כאשר השומר אומר שייתכן שיוכל להיכנס אבל לא עכשיו זה יוצר השהייה
זה פותח פתח לתקווה שאולי יש מצב למו״מ, לדיאלוג, לפרשנות
אבל זה מסתמן שהתגלות החוק נדחית ומשהית תמיד
לכן, אפשר להבין את משל החוק כמטפורה
אי יכולת להשלים משמעות אחת וקבועה
זה המצב של הקורא כשהוא מול הטקטס: הוא לא יכול להיכנס אליו, אי אפשר לחשוף משמעות סופית
אם כל טקסט הוא רשת של טקסטים אחרים הרי שיש אינסוף פרשניות
לכן, כל טקטס שחותר לייצר משמעות אחת נכנס לסתירות
זהו מצב שנקרא אפוריה: מבוי סתום
זה מצב שהלשון והטקסט מובילים אליו כשאנחנו מחפשים משמעות אחת
כי בכול טקסט יש ניגודים וסתירות
הקריאות השונות שמנסות להציע פרשנות אחת למשל החוק סוגרות את האופציה להציע פרשנות נוספת, אחרת
אפילו ביצירה, כומר וק כל אחד מנסה להציע פרשנות וזה מעיד שאין למשל מובן אחד ברור

עוד דברים מעניינים: