גיבור ואנטי גיבור סיכומי שיעור וזרח השמש

 

וזרח השמש \ המינגוויה

ג'ייק הוא מספר דמות, כמו מרלו
מספר דמות הוא מספר שהוא דמות מעולם היצירה דמת פועלת, חווה, אבל הוא גם מספר על החוויות שהוא חווה
יש לו גם אני של דמות, וגם אני כמספר
אצל מרלו ראינו שקיים פעם בזמן מכיוון שהוא מספר סיפור רטרוספקטיבי, של אני המספר ואני החווה
זה מעלה שאלת מהימנות
ולגבי מרלו קשה לקבוע באופן וודאי האם הוא צמוד לאני החווה או שהוא מצמיד תובנות שהוא הסיק במהלך השנים
מה שמבליט שהוא צמיד לאני החווה שלו זה זהוא עדיין לא פתר כמה דברים מול עצמו

בנוסף, נשאל האם הוא מהימן או מספר דמות
משמעות הרומן משתנה כשמבינים שמה שהמספר לנו אינו נכון

איך נבחן את המהימנות של גק כמספר כי אין מספר ראשון שיעיד עליו
דרך דרכי הסיפר, כל הדרכים בהם גק מספר את הסיפור
הוא מבסס את מעמדו כמספר מהימן או לא
ונראה איך הוא מספר את הסיפור שלו
הדגש הוא על האיך וכך הוא מבסס את מהימנותו

השפה שבה משתמש גייק
השפה שבה משתמש גק היא יומיומית, מינימליסטית
ליצור רושם של אוביקטיביות
היא מבטאת את אני הפואטי של המינגאווי שחשב שהשפה הספרותית צריכה לייצג את המציאות באופן שקוף
כלומר להימנע משיפוטים מריבוי בשמות תואר ולשהישמע כמו הקורא
השאיפה של גייק לייצר מציאות כפי שהיא היא לייצר אוביקטיבית, לא סובייטיבית, כדי שהקורא ירגיש נגיש
הוא עושה זאת על ידי שפה מינימליסטית, וחסר שיפוט כלפי הדברים שהוא מתאר לנו
יש אוצר מילים בסיסי
לשון דיבור
לא לשון פואטית ספרותית, כפי שנהגו פעם
וההמנעות מלשון פיגורטיבית (מטאפורות, דימויים, אמצעים אומנותיים) כדי ליצור אובייקטיביות
לעומת לב החשיכה שהכול נמסר בתפיסה סובייקטיבית, כפי שהם כבר קיבלו תיאור דרך האנשה/דימויים של מרלו, למשל עמוד 46
לעמות זאת גק עמוד 23 מאוד בולט אצלו נטייה לעשות שימוש בעלי מבנה תחבירי פשוט
משפטים קצרים, לא קשורים, כל משפט מוסר עובדה אחרת
וגם בעמוד 42 הוא מביא לידי ביטוי גם את העובדה שגייק נוטה להשתמש בפעלים שנותנים תפיסה חושית
דברים שנגלים לעין
דברים שהוא שומע
הוא פותח את החלונות
הרכבת נסעה בחוץ
בלילה מרעישות
כך הקורא יכול לדמיין את החדר שלו ללא קושי

דרך נוסף לנקודת מבט אובייקטיבית, היא דיאלוגים
בלב החשיכה אין דיאלוגים
הכל נמסר דרך מונולוג אחד ארוך של מרלו
ברומן יש ריבוי של דיאלוגים
ובכך הקורא מתרשם ויוצר שיפוט דרך עינוי לא דרך גק
זה נקרא הראייה
Showing
הראייה ממעטת את התערבות המספר
והשימוש הרב בדיאלוגים מזכירה לנו דרמה
מנסה לחקות את האפקט של המדיום הדרמטי
המספר זז הצידה ונותן לדמויות לדבר
לא מתערב לא שופט
נותן לקוראים להתרשם לבד
כמו צפייה במחזה
טכניקת מסירה שעומדת כניגוד להגדה
Telling
ההגדה מאפיינת טכניקת מהסוג של מרלו, בה שומעים בעיקר את המספר שמדבר ותוך כדי סיפור ודיבור הוא מוסיף פרשנות, שיפוטים וחוות דעת
הטלינג זו מסירה סוביקטיבית
משום שבה המספר הוא הדובר והוא מוסר את הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית

גק כמספר מתאפיין גם באמצעות ההבחנה על מה הוא לא מספר
ממה הוא נמנע מלספר
לדוגמא לא מדבר על הרגשות שלו
לא מדבר על הפציעה שלו
מעדיף להיות צופה מבחוץ ולא לחשוף את מה שקשור לו בעולם שלו, ברגשות שלו
הימנעות זו מנטרלת את העוצמה הריגשית של האירועים שהוא חווה
כשקוראים את הרומן יש תחושה של אירועים טרוויאלים שחוזרים על עצמם של חבורה שקופצת מבר לבר ושותה
אבל העובדה שכולם חוו את מלחמת העולם הראשונה
תקופה טראומטית השאירה חותם על הדור שחווה אותה ושנים לאחר מכן
אז גק היה יכול לספר סיפור אחר
שייתן ביטוי לרגשות שלו
אבל הוא מנטרל את העוצמות הרגשיות בפעילויות שיש ברומן
והאיפוק, הרצון להימנע מלתת ביטוי ריגשי גם הוא נובע מאובייקטיביות
הוא לא רוצה להיגרר לרחמים עצמאים
לא רוצה שהרגשות יפעילו אותו
במטרה שלו להציג דברים כפי שהם
ולא לתת לרגשות שלו לשנות את העובדות
אבל הקורא לא מקבל רושם שיש דמות קרה נטולת רגשות
האיפוק שלו מושג על ידי הלשון המעטה שהוא נוקט
Understatment
עמוד 42 ״להיפצע דווקא כך, זה נראה מצחיק, לבשתי פיגמה״
הוא מתיייחס לפציעה שלו באופן קומי
וזה הדבר האחרון שאפשר לומר על הפציעה שלו
גייק מנסה לנטרל גבורה מהפציעה שלו אבל גם נטול רחמים עצמים
הפציעה שלו ניכרת לעין
הוא רואה את עצמו במראה
אבל הוא מספק באמירה קצרה שלא אומרת דבר
אבל הקורא יודע כמה הוא מושפע מהפציעה הזו, למרות שהוא נמנע מלדבר עליה
עד כדי כך עד שלעיתים קרובות נוצרים פערים במידע שקשורים בידיעת הקורא לגבי רגשותיו
ההימנעות והאיפוק שהוא נוטל על עצמו מאלצים את הקורא להשלים לבדו את מה שהוא מרגיש
וזה יוצר ניגוד בולט בין הפרטים המדוייקים שהוא מוסר לנו
לבין מה שהוא באמת מרגיש כלפי הפציעה שלו, כלפי ברט ורומרו
אנחנו מסיקים אבל זה לא נאמר במפורש
למה הוא באמת מתכוון למפשט בסוף הרומן ״נכון שזה נחמד לחשוב ככה״
כי זה לא ברור, הוא לא אומר
זו תולדה של האיפוק וההימנעות של גק
וזה יוצר אצלנו אמון בגק

בנוסף הוא מאופיין על ידי שתיקה
והיא ערך בעולם של גק
מעידה על החשדנות שלו למילים, לשפה כאמצעי הבעה
כי כל מי שמספר משו מרגיש לא פעם את הפער בין עוצמת החוויה והרצון לספר אותה כפי שהיא
ובין חוסר היכולת למצוא מילים לתאר
ונוצר פער בלתי ניתן לגישור בין השניים
ולכן הוא בוחר את השתיקה מאשר לתאר משו לא מלא

לסיכום, מה מאפיין את גק
דרך הסיפר שלו: קצרים, חושיים, טכניקת ראייה, שאוינג
דרך איפוק, הימנעות מלספר דברים מסויימים
understatement
דרך השתיקה שלו
הפתיחה
הפרק הראשון של הרומן פותח על עבר של רוברט כהן ולא על עצמו?
הוא מתאר בהרחבה ובפרטים את קורותיו של כהן
למה? גק הוא הרי גיבור הרומן
ולא מספר לנו כלום על עצמו
הוא מונע מהקורא לתפוס אותו כקורבן מלא רחמים
אבל בעמוד 12 ״אני לא בוטח באנשים פשוטים וישרים״ באמירה הזו הוא אומר אני מספר מהימן
אני לא הולך שולל אחרי כל מה שמספרים לי, אני בודק כול סיפור, אבל הוא הלך לברר והסתבר כנכון
ועל ידי כך, לפתוח את הסיפור בקורותיו של כהן מצטייר בעיני הקורא כמספר קפדן שבוחר לאמת סיפורים ולא לכתוב אותם ללא ביסוס
זה מזכיר את הפעולה עיתונאית שלו
הוא הרי עיתונאי
הבחירה תורמת בדרך עקיפה למהימנותו של גק
בנוסף, רוברט כהן מוציא אותו מהימנעותו
ולכן חשוב לו לבסס היטב את דמותו של כהן
כדי שעל סמך ההיכרות איתו הקורא יוכל להבין מדוע גייק יכול לשמור על איפוק
כי כהן לא מעורר אהדה ולכן הוא רוצה להרחיב עליו, כדי שבשלבים מאוחרים יותר זה יהיה מקובל

דבר נוסף, זו הנימה האנטישמית שיש בתיאור: שימוש באף היהודי הארוך
יישר לו את האף
סוס דרך על הפרצוף שלו
פיתח כוח פיזי כדי להתמודד עם הצקות

גייק מאפיין את רוברט באופן ישיר, אומר באופן ברור עליו

אפשר לאפיין גם בדרך עקיפה ולא נמסר דבר על הדמות
ולומדים עליה דרך הדברים שהיא עושה ומעידים עליה באופן עקיף ולא ישיר
אבל בשאר המקומות הוא נוקט בדרך עקיפה
דרך עקיפה לאפיין דמויות
באמצעות ההתנהגות הדברים שהם עושים או לא עושים
באמצעות הדיבור
באמצעות אנלוגיות

בלב החשיכה מרלו מתאר את דמותו של הליצן באופן עקיף בעמוד 83
מול גייק שמתאר את ברט בעמוד 32 ומקבלים אותה באופן שממש אפשר לתאר ולדמיון איך היה נראת
זה מקבל חיזוק כשכמה עמודים לאחר מכן שגק מכיר אותה
הוא לא פוגש אישה אקראית, הוא מאוהב בה
הוא מתאר אותה ונותן לה להופיע לעשות את הכניסה שלה כדמות בפני עצמה בלי קשר למה שגק מרגיש כלפיה
רק בשלב מאוחר יותר מגלים שיש להם היסטוריה
מול המידע הפיקטיבי שמוסר מרלו על הליצן שהוא פוגש, הוא כבר מנתח את האישיות שלו וכולי

זה מראה איך אפשר לבסס מהימנות של מספר, מספר שנצמד לעובדות, כמו תיאור של ברט
לעומת התיאור של מרלו
זו גם דרך לשמור על מהימנות להציג אותה על הבמה ולתת לקורא להסיק מסקנות לבדו

הדמויות מתאפיינות גם באמצעות הדיבור שלהן, גם סוג של איפיון עקיף
רוברט כהן מדבר על ההצלחות שלו על ברט
ודמויות שמדברות יותר מדי נתפסות באופן ביקרותי
גק אוחז בדיסקטריות
דמות נשפטות על פי האופן שבו הם חושפות את החיים האישיים שלהם באופן פומבי
הוא נמנע מלתת ביטוי לרגשות שלו כלפי ברט בפומבי
יש דברים ששומרים למצבים לבד
לעומת הדמות של פרנסס שנותנת דרור ליחסים שלה עם כהן
גם פה דק לא מתערב נותן לה לדבר וככה לומדים על הדמות של רוברט

דרך נוספת לאיפון עקיף היא אנלוגיה בין דמויות

אנלוגיה
תבנית ספרותית הנוצרת מקישורם של שני אלמנטים לפחות ששייכים לעולם היצירה: דמויות, מצבים, סיטואציות
התנאי להיווצרותה של האנלוגיה בין אלמנטים שונים צריך להיות לפחות נקודת דימיון אחת ונקודת שוני אחת
לא תהיה אנלוגיה בין אלמנטים אם אין בהם נקודת דימיון או נקודת שוני
דימיון (ישירה): אנלוגיה שמטרתה להבליט את הדמיון בין אלמנטים
ניגוד (שלילית): אנלוגיה שמטרתה להבליט את הניגוד בין אלמנטים

ברומן יש שימוש מוגבר באנלוגיות כדרך איפיון
בין כל הדמויות נוצרת רשת אנלוגיות זו לזו ולגק עצמו
גק עצמו לא מאופיין ולכן יש צורך באנלוגיה שתמסור לנו מידע על הדמויות
גק לא מוסר אותו באופן מפורש
כול הדמויות אנלוגיות לגק באופן שמבליט את התכונות החיוביות שלו
זה מבסס את מעמדו כמספר מהימן: הוא לא אומר כל החבורה מתהוללת ושותה ולי יש ערכים אחרים: אני עובד, מרוויח למחיתי
אנחנו מבינים זאת דרך האנלוגיות שנוצרות בינו לבין הדמויות ומבליטות את דמותו

אנלוגיות בין כהן לגק
דמותו החיובית של גק לאור תכונות פחות חיוביות של כהןשניהם כותבים: כהן סופר, גק עיתונאי
שניהם שייכים לדור האבוד
שניהם מאוהבים בברט
יחידות 4 ו 5 מפרטות באופן יסודי את האנלוגיות

איך זה מאפיין את גק כמספר?
גק לא צריך להגיד דברים במפורש על הדמויות ולא על עצמו
הקורא מסיק לבדו באמצעות אנלוגיה עליו ועל הדמיות האחרות

האנלוגיה היא לא רק לצורכי אפיון
יש לה גם תפקידים נוספים: מערכת הערכים של הרומן
כל רומן שמציג עולם בדוי, מבוסס גם מערכת ערכים אותה יצר המחבר
מערכת הערכים של הרומן לא חייבת להיות תואמת את מערכת הערכים הנהוגה במציאות הממשית
ולא חייבת להיות תואמת למערכת הערכים של הקורא
הרי לכל אחד יש מערכת ערכים אחרת
יש לזכור שמערכת הערכים של היצירה לא תמיד חופפת כמשו ראוי במציאות
היצירה יוצרת עולם בדיוני שהוא אוטונומי
מבטא ערכים שנתפסים על ידי המחבר כערכים של היצירה
כדי להבין יצירה צריך להבין את מערכת הערכים שלה ולחלץ אותה מתוך הטקסט
למרות שלא תמיד נסכים איתה

ברומן לב החשיכה היה קל יותר לזהות את מערכת הערכים של היצירה
היא יוצאת נגד הקולוניאליזם, האם באמת העמדות של מרלו הן אנטי קולוניאליות או לא תפיסה או עמדות של הקולונוליאליזם האירופאי

מערכת הערכים בזרח השמש
צריך לבצע פעולה פרשנית וחקרנית שיובילו אותנו למערכת הערכים של היצירה
האנלוגיות באות לעזרתינו ולא רק תורמות לאיפונו של גק
הן מכוונות את הקורא לשיפוט ערכי של מעשים שקוראים ברומן על אף שגק עצמו לא שופט בעצמו
אמרנו שכל הדמויות אנלוגיות לגק
גק הוא המוקד הערכי ברומן
הוא המלכד, הוא דמות קוד, דמות שמגלמת קודים ערכיים והתנהלתיים שלא רואים אצל הדמויות האחרות

בתוך חבורה של גולים (אף אחד מהם לא נולד בצרפת: נולדו בארהב או אנגליה) שנסחפת ללא מטרה
שאינם חיים בארץ מולדות ואינם מרגישים שייכות או קשר לארץ מולדתם
שותה לשוכרה כאמצעי בריחה מהחיים
חייה קצבאות
לא עובדת
לא יכולה לקשור מערכות קשרים ארוכי טווח
נגררים פעמים רבות למריבות
לאורה של הקבוצה זו בולט גק כדמות שיש לה מערכת ערכים שאין לדמויות אחרות
באמצעות האנלוגיות בינו לבין האחרים רואים שמערכת הערכים שלו מקבלת תמיכה מהמחבר בדרכים אחרות
יש לו עבודה קבועה, מקפיד על ההוצאות שלו, הוא שותה יין אבל לא מתשכר כאורך חיים אלא רק כפורקן זמני שלא מחבל בתפקוד היומי שלו שהוא עובד
הוא חי בפריז כפריזאי מה שלא נותן את התחושה שהוא גולה בניגוד לשאר הדמויות בחבורה
באותה התקופה ופריז הייתה משוחררת וחופשיה ומרכז תרבות אירופאי שמשך אליו אומנים אינטלקטואלים
המינגאוואי, גרטרוד סטיין, פיקאסו

אנלוגיה נוספת: העיסוק בענפי ספורט שונים.
יש שלושה ענפי ספורט המאפשרים התמודדות של אחד על אחד
כהן הוא מתארגף
גק כאשר הוא הולך לדוג דגים ויש תיאור של ההכנות לקראת הדיג
רומרו לוחם הפרים
יש 3 סיטואציות של התמודדות וכאשר נשווה אותן ונשווה בין הדמויות המתמודדות נראה שלאט לאט אנחנו מצליחים לגבש מערכת ערכים
זוהי מערכת הערכים של הרומן

כהן וגק
רוברט כהן מתעסק באגרוף, מהפתיחה ניתן ללמוד כמה דברים על כהן כמתאגרף
אנחנו מניחים שאנשים עוסקים במשו כי הם אוהבים אנחנו
אבל לא כהן
כהן מתעסק בספורט כדי לחפות על תחושת נחיתות כיהודי בפרינסטון
לכן חיזק את הכוח הפיזי שלו כדי להתמודד עם הנחיתות הזו
לרוברט כהן אין את מה שקוראים ברומן תשוקה, אפיסיון
אין לו התלהבות אמיתית ביחס לדבר שבו הוא עוסק
להיות אפיסיונדו כפי שזה מוצג ברומן זה להיות בעל תואר עם קונוטציות וערכים חיוביים
בעמוד 155 ״אפיסיון פירושו להט…״ שמונטויה מדבר עם ביל וגק
ערך האפיסיון מוכל על תחומים נוספים
יש פה משו ערכי ,נכון לא נכון ,אמיתי ומזוייף
התמונות של לוחמי פרים שהם נטולי אפיסון או שהפכו לממוסחרים, היו מתאכסנים רק פעם אחת
התמונות של הלוחמים האמיתיים מוסגרו ונתלו
שואל את גק כמה פעמים האם גם החבר שלו אפיסיונדו
גק הוא דמות קוד ומתגלמים בו איכויות וערכים שזוכים ברומן להערכה רבה
זה מאפשר לקורא להבין מה לא בסדר עם כהן
שלא רק שלא אוהב את האירגוף, הוא אפילו שונא
הוא נטול תשוקה והתלהבות ובוחר בספורט רק כאמצעי פיצוי על הנחיתות
זו גם הסיבה שמדגישים בשלב מאוחר יותר שרוברט כהן חורג מכללי ההתמודדות ההוגנת
הוא מכה את גק כשהוא על הרצפה
זה משו שלוחם אמיתי לא יעשה לעולם
אסורלהכות לוחם לפני שהוא עומד על שתי רגלים
רוברט כועס על גק שהפגיש בין רומרו לברט וזה מדגיש את העובדה שהוא לא לוחם אמיתי
ולכן הוא מפר את כללי ההתמודדות ההוגנת

גק הוא אפיסונדי אמיתי וזה בה לידי ביטוי גם בדייג
למרות שזהו לא ספורט כוחני או מסוכן כמו לוחם פרים או מתאגרף
הוא עושה זאת מתוך אפיסיון, התלהבות, תשוקה ואהבה אמיתית לדרך ולטקס
יש תחושה שהוא מכבד את הטקסיות של דייג, או של כול ספורט אחר
הוא עושה הכול באופן מקצועני
הוא בוחר לדוג עם פתיון אמיתי
לעומת ביל שרוצה פתיון מלאכותי

רואים את ההבדל בין ביל לגק
ביל חושב אם ישתכר אז יופי ואם לא אז לא נורא הוא בא להעביר את הזמן
גק לוקח את הדייג ברצינות
יש תיאור ארוך שמסביר על המקצוענות שבה הוא מסתכל על פעילות הדייג
עושה את הדברים מתוך אהבה אמתית
הוא יורד לפרטי פרטים, שם את כול 6 הטרוטות שהוא דג בתיק
יש לו את כול הציוד הדרוש והוא עושה את כול הטקס, ההכנות, הוא גם בוחר לדוג במקום קשה עם מים גועשים משום שזה מהווה אתגר
כשנפגשים ביל וגק הם משווים את הדגים
גק לא משוייץ ומתפאר במה שדג
אלא נותן לביל להנות מההצלחה שלו
אנחנו רואים את הצניעות

לגק יש את היכולת להיות חלק מהקבוצה כי הוא חבר שלהם
אבל בו בזמן לשמור על משו שונה ואחר מהערכים של הקבוצה

מתחילה להתעצב מערכת ערכים שמשתמעת מתוך הפעילות בין לוחמי פרים אמיתיים כאלו שאינם
מיומנות, העזה, לקיחת סיכונים, התמודדות הוגנת על פי כללים של מותר אסור, אמיתי מזוייף
כל אלו מתחילים להשתמע מתוך האנלוגיה הניגודית שנוצרת בין האגרוף של כהן לבין לוחם פרים עם אפיסונדו אמיתי ובאיך שגק דק דגים

רומרו מייצג את לוחם פרים האמיתי
זה שבו מתגלמים הערכים הנכונים
עצם היכולת של גק להתובנן ברומרו ולזהות אצלו את היותו לוחם פרים אמיתי ולא מזוייף
למרות שתנועויות לא רהבתניות, בסגנון ישן אמיתי ונכון
לוחם אמיתי יודע להודות בתבוסה
בניגוד לכהן שלא יודע להתמודד עם התבוסה שלו לברט

מפגש 5
המשך וזרח השמש

הערך שעומד במרכז, קשור ללוחמת הפרים ופסיון, תשוקה, וכל מה שאתה עושה הוא מתוך תשוקה לפי כללים מסויימים.
צריכה להיות התמודדות הוגנת, אסור לזייף, צריך הגינות, כל אלה מכוונים אותנו לאופן שבו מעוצבת מערכת ערכים של יצירה.

מערכת הערכים של היצירה מכוונת את הקורא לשיפוט על לדמיות, חיוביות שמגלמת מאמצת את הערכים האלו בעוד שדמויות שאינן זוכות להערב הן מופרות או סוטות ממערכת הערכים של היצירה
כבר עכשיו נראה ונבין שרוברט כהן הוא דמות שאינה מממשת את ערכי היצירה
בעוד שרומרו כן ואז גק ורומרו באופן שהוא צד ורומרו שהוא לוחם פרים מה שחלשוב זה הדרך לאיך אתה עושה ומה משותף לדרך שלהם
זה היה קשור למערכת הערכים כפי שמשתמעת שלושת הדמויות האלו
מה שגם נראה זה שגם הערכים הדמיות מיישמות בזירה (פרים, באגרוף,דייג) אותם ערכים מה שהרומן מציע זה להרחיב את תחומי התמודדות
יש ערכים נכונים שיש לעשות בהם שימוש גם בחיים וגם בזירה
זה כרוך באומץ לב, התבוננות מפוכחת בחיים
רוברט כהן עושה ההפך
כמו שהוא לא פייר באיגרוף, הוא נוטה לראיה רומנטית ולא מפוכחת
למה חשוב המעבר מזירת ההתמודדות מהמיקרו קוסמוס לכול זירה אחרת?
כי יש מעבר מזירה מתוחמת לזירה רחבה יותר
כל הדמיות חוו את מלחמת העולם הראשונה ו
מכולן חלק מהדור אבוד שלא מוצא את עצמו
כל הסדרים והערכים שהתקיימו בעולם הישן אינם תקפים יותר בעולם החדש שהתהווה לאחר המלחמה
זה יצר מצב של קריסה וכאוס
אומר שהמלחמה של פעם הייתה חפוזה, רומנטית
בעוד שהמלחמה המודרנית היא מלחמת חפירות של בוץ ורפש
מלחמה ארוכה וממושכת, המלחמות של פעם היום עם כדור או כידון, של אחד על אחד
היום זה הפגזות
אתה לא רואה את הפנים של האויב שלך
המלחמה מתנהלת ממרחקים עצומים
המלחמה המודרנית היא שפלה, צינית חייתית והחוק הראשון שלה הוא שאין חוקים
יש כאוס, קריסה מוחלטת של ערכים,
העולם שהתהווה לאחר מלחמת העולם הראשון הוא שכול הערכים של העולם הישן קרסו, כאוס משתלט שאין במה להאמין שקרס ואיננו עוד ואין תחליף,
מה עושים ואיך מתמודדים עם הכאוס
הרומן מציג כמה דרכי התמודדות, כל דמות בדרכה

איזה דמות מייצגת את קריסת הערכים?
דמותו של רומרו היא מייצגת את החוקים של פעם
את ההתמודדות של הפעם אחד על אחד
האדם מול הפר רומרו בתוכו,
שרד את מלחמת העולם הראשונה והוא עדיין עם הערכים של העולם הישן,
כאילו לא קרתה מלחמה,
אותה מלחמת פרים, חוקים שלא השתנים, מסורות,
זה מראה על עוגן של יציבות שחסר מאוד בחברה הפריזאית,
לכן גק בדרכו מיישם את הערכים של העולם הישן,
הוא אומנם חי בעולם החדש אבל בכול זאת מתמודד על פי ערכים של העולם הישן: אומץ לב, חריצות, מיומנות, היכולת להודות בתסבוסה, בגנטלמניות
כלומר גק הוא הדמות שמראה שהמחבר רואה בזה דרך להתמודד עם הקריסה שהתרחשה,
גק מצליח לייצר לעצמו איזו שהיא צורת קיום מכובדת שיש בה ערכים של העולם הישן ולכן הוא נתפס כדמות מעורכת בין הגיבור לאנטי גיבור
הוא אנטי גיבור כי הוא דמות פגומה, הוא לא גברית במובן הגברי המסורתי, ויחד עם זאת הערכים שעל פיהם הוא חי הם ערכים של העולם המסרותי הישן, אלו הם הערכים שהמחבר רוצה לשמר, הוא רוצה להחזיר את העולם לערכים ששלטו בו פעם, וכל זה נובע מאותה התפרקות וקריסה שהתרחשו אחרי מלחמת העולם הראשונה,

קריסת הערכים של העולם הישן נתנה אותיתיה גם בשינויים המגדריים
בלב החשיכה יש תקופה הויטוריאנית
לה מערכת ערכים פוריטנית ומשפחתית
הרבה הגבלות על נשים היו ממוקמות במרחב הפרטי, היו מנהלות את חיי המשפחה ולכן פוגש את הדודה והארוסה במקום מושבה שזה הבית והוא מנותק מעולמם של הגברים

לעומתם, ברט, מדגימה את השחרור מהכבלים של הפטריאכיה המסורתית
ובהתנהגות שלה היא דוחה את כל ההגבלות שנכפו על הנשים בתקופה הויקטוריאנית לפניה
הנשים היו רב הזמן בבית, מקפידות על התנהגות שמתאימה לנשים
אבל ברט מאופיינת בניידות,
בתנועה במרחב הציבורי במרחב שנחשב לגברי,
ברט נכנסת ללא כול בעיה גם בפאריס וגם וספרד: בארים, מועדוני לילה, זירת לוחמה בפרים,
הכול נחשב מרחבים שנשלטים על ידי גברים,
רואים שברט משוטטת לה חופשי, בולט מאוד בספרד, כי שם הם עדיין שמרניים ולה זה לא מפריע
היא דמות שלא מוכנה לקבל את הכבלים ששמו על נשים כמה שנים קודם לכן
היא נהנת מיחסי מין מגברים שונים לפעמים בו זמנית
בורחת מכל ניסיון של גבר להשתלט עליה או לכבול אותה
בורחת מרומרו כשאשר הוא מבקש לשנות אותו, שתוכל להאריך את שיערה
כלומר ש לא רק תתנהג אבל גם תראהכאישה המסורתית

ברט מייצגת את הנשים שעברו כברת דרך
מאוד קשה להחזיר אותן למקום של לפני המלחמה
המלחמה עודדה נשים רבות למלא תפקידים שהיו מוגבלים לגברים בלבד, היה צורך בכוח אדם
ועל ידי כך הנשים החלו להשוות את מעמדן לגברים וזה שינה את יחסי הכוח כפי שהם היו לפני המלחמה

והפמיניזים הראה שההבדלים המגדריים הם לא מולדים,
המאפיינים הוא תלוי תרבות וסביבה
הם הבנייה תרבותית
המין, הוא הבנייה ביולוגית
אבל המגדר הוא לא עובדה ביולוגית או תכונה מהותנית
הוא תוצר של סביבה שקובעת מהם התכונות המגדירים גבר או אישה
והאופן שבו מוגדרים גבר או אישה מוכתב באמצעות פרטיקות חברתיות והתנהגיות שקובעות מה נחשב כגברי או נשי
יתרה מכך האופן שבו גבר ואישה נתפסים בתרבות מסויימת, כרוך באינטרסים אידולוגים או פוליטים שמנסים להציג את ההבחנות האלו כאבחנות טיבעיות בעליות תוקף ביולוגיו כדי לקבע ולשמר את הקו של יחסי הכוח ואת עליונתו של הגבר ושוליותן של הנשים
מכיון שמדובר בהתניה חברתית, כל חברה יכולה להגדיר גבריות ונשיות באופן שונה
וברגע שמבינים שמאפיינים מגדריים הם לא מולדים, אפשר לשנות את ההגדרות
כלומר ישנה אבחנה בין גבר לאישה
אבל לומר שכול הנשים לא יודעות לנהוג, זו אבחנה מגדרית שאינה קשורה לביולוגיה
וזה דבר מאוד משמעותי שהפמיניזם הגיע אליו

המונח קיטוב מגדרי:
קובע נשים וגברים מאפיינים
מכיוון שהאישה הוא לא ייצור תבוני
היא לא מסוגלת לעשות שיפוטים תבוניים ולכן לא יכולה להצביע
המונח מתייחס לאידיאולוגהי שמעמיקה ככל האפשר בין גבר ואישה ומציגה אותם כניגודים קוטביים
אבל גם בניגוד טבעיים,
ולכן אם זה דבר טבעי לא נוכל לשנות את זה ולכן יש פה ניסיון להנציח את המצב הקיים
למשל: אם יש גבר חזק רציונלי ותקיף האישה תהיה אמוצינלית חלשה, ואז האישה מוגדרת על פי הניגוד של הגבר
כמו שראינו את הגדרת השחור מול הלבן
האישה נתפסת תמונת תשליל של הגבר

אנדוצנטריזם: הגבר עומד במרכז
הגבר הוא המודל להגדרה של מהו אדם,
זה היה המודל של מה נחשב בן אנוש,
הגבר שימוש למדד להתנהגות האנושית כמדד אוניברסלי ו
לכן האנדוצנטריזם מתייחס גם לראייתה של ההתנסות הגברית כאמת לבחינת התנהגות של בני אדם גברים ושנים.
האישה נשפטת על פי הדמות הגברית, הנורמטיבית,
ולכן תכונות המגדר של הזכר נותנות לו ייתרון על פני האישה
זה לא גם היררכי,
ואז הם נתפסים ראויים להערכה
ולכן עולם ההתנסות הנשי לא קיבל את ביטוי ואת המקום הראוי לו,
ההבחנות המגדריות מתורגמות לשוני חברתי וכלכלי
מקצועות שנחשבים כנשיים מתוגמלים פחות
למשל הוראה: ככל שנשים נכנסה להוראה המעמד של התחום הזה ירד וכך גם השכר
ברומן רואים את זה בספרד ששם הכול מאוד גברי מסורתי
מונטויה לא רוצה שברט תתקרב לרומרו
זה עניין תרבותי ולא רק עניין מיני
בין הפריזאים לספרדים יש הבדלי תרבות
ספרד מוצגת כמי שעדיין מצליחה עדין לשמר את הערכים של פעם
וזה כולל את איך אישה צריכה להיות ולהתנהג
וזה אומר שאישה לא צריכה להיכנס לזירת הפרים

ברט מייצגת תופעה אנדרוגנית
כלומר: דו מיני
כלומר אדם שהוא גם זכר ונקבה יחד
אנדרוגינוס (מינו של האדם) אינו מוגדר באופן חד משמעי
הדיון מתמקד בכך שדמות תהיה בעלת תכונות נשיות וגבריות יחד
ובכך לצאת מהדיכוטומיה הנוכחית
להרחיב את הגבולות הקימים
להראות שאין הבדל בין זכר = גבריות ונקבה = נשיות
ואם המצב כך הרי שעל ידי כך אפשר לערער את היחס הדטרמיניסטי בין מין ומגדר ולכן יש נשים שמאמצות יחסי מגדר שנחשבים גבריים ולהיפך
וכך מטשטים ההבדלים המסורתיים בין השניים
אישה או גבר יכולים לחוות ולבטא מגוון של רגשות אנושיים ללא קשר למין הביולוגי שלהם
למשל איך שברט מתוארת בעמוד 32 ברור שהיא נקבה, אבל יש לה מאפייני מגדר גבריים
הדמות של ברט חותרת נגד המסכמות המגדריות שהן ניתנות לחיקוי
הן לא טבעיות, מולדות, אפשר להיוולד נקבה ולהתנהג כמו גבר
החיים שנוצרו בעקבות המלחמה כמו ללכת עם רבל או להסתפר קצר כי שניהם נוחים יותר לעבודה
העובדה שגק מדבר על איך שהיא לובשת היא מצהירה שלא אכפת לה
הערעור של הגבולות המגדריים בולט על רקע החברה השמרנית בספרד
ברט מבלה עם הגברים ואין ספק שאורך החיים שלה מתנגשת עם החיים של המקומיים שמתקשים לקבל את הנוכחות שלה בספירה הציבורית שבדרך כלל שמורה לגברים בלבד,
לאחר שהיא עוזבת את רומרו היא אומרת לגק שרומרו התבייש שאורך השיער שלא לא נשי
היא לא אוהבת להיכנס לתבניות של נשיות
רואים את ההבדלים בין התרביות
מה זה נשית היא תתאים שהיא לא תתאים לחיים של הנשים של החיים הקטנים של אישה בבית מבשלת
יש לא רק התנגשות של סטריאוטיפים
יש גם התנגשות תרבותית
לברט ברור שהיא לא תוכל להחזיק שם יותר משבוע ימים
וזה מדגיש את החיים התרבותית
גק היה מתאים שם אבל הוא זר לברט ולכן הם לא מצליחים ממש להתארות שם וזה נתפס כפסק זמן זמני ואף אחד לא מתכונן שינוי טווח ארוך
ברט מערערת לא רק בהופעה חיצונית אלא גם בהתנהגות שלה
היא מאוד משוחררת מבחינה מינית, לאומת האידיאל הויקטוריאניה שדרך התמסרות ומונוגמיה כפי שמדגישה הארוסה של קורץ למרוץ שלא הייתה נשואה לו
ברט לעומת זאת לא שומרת אמונים גם לא לארוס שלה, מייק
היא לא מרגישה מחוייבות ונאמנות,
והיא נהנת ממין שזה משו שהיא שמור לגברים בלבד
ואפילו אומרת לגק שחבל שיהיו יחד כי היא תבגוד בה
אפילו מרחיקה לכת בכך שיש גברים שרוצים לכובל אותה היא לא מאפשרת
ולכן זה עובד עם מייק
ולכן רוברט כהן נמצא במקום קשה סופג עלבונות
הוא מנסה כמו רומרו לשנות אותה, למסד אותה,
היא רוקדת בברים, במלון ובכל מקום אחר
שברט מזלזלת בכול ההסדרים והסטריאוטופים הפטריאכלים והמגדריים
למשל הסצנה במונית, היא לוקחת את הצד הגברי, והוא את הצד הנשי,
והיא עוד אחרי זה יוצאת מהמונית והולכת לבר לשתות
הודפת את היחסים בינה לבין גק
אנחנו מצפים שהאישה תרדוף אחרי מיסוד הקשר
שהם מנותקים מכול הסביבה הם חושפים לקורא את את מערכת היחסים שלהם
מצפים למשו מסורתי של גבר ואישה
אבל המשך הדיאלוג מדגים את חילופי התפקידים שמתרחש במונית,
גק מאמץ עמדה נשית מצהיר על אהבתו באופן כמעט נואש
וברט אינה תואמת מה שאנחנו מצפים מאישה
הודפת את הנסיון של גק למסד את הקשר
היא אמנם לא מסתירה את רגשותיה כלפיו אבל היא לא רוצה להיות קדושה מעונה
היא מסרבת ליחסים שמבוססים על רגשות בלבד
ברט לא מוכנה לפספס את המיניות שלה
היא גם לא מוכנה להיכנס לדפוס שקיים אצל נשים שהאישה שמקריבה את כל חייה ואישותה שהיא צריכה לתמוך בגבר והיא לא מוכנה להיות שם
ככה אני בנויה
היא אפילו לא מנסה להתנצל שהיא לא מוכנה להשתנות
לכן הסירוב העיקש שלה מזכיר לנו עמדה שנחשבת גברית מכמה היבטים.
הבגידה: כאן מצהירה באופן גלוי ומפורש שהבגידה היא חלק בלתי נפרד מאורך החיים שלה והיא לא מוכנה למונוגימה עם גבר אחד
היא מבטאת את העובדה שגם לאישה יש צרכיים מינים ונשים הם לא רק רגש כמו ארוסה של קורץ, מלאכית א מינית וברט אומרת שגם לנשים יש צרכים מיניים פיזיים שלא קשורים להולדה
לאורך כל הרומן ברט לא חוששת לבטא עמדות מגדריות שונות ואינה כופה על עצמה התנהגות נכונה וראויה
המהפך היה שנשים יוכלו לעשות כל מה שגברים יעשו
היא מראה שאישה יכולה להיות אישה ולאמץ מאפיינים גבריים

עקב הפציעה של גק הוא לא יכול לספק את תשוקתה המינית של ברט
ולכן הוא לא יכול להתמודד מול שאר הגברים
בגלל המלחמה והפציעה הוא חווה משבר
הגבריותו לא יכולה להיחשב גברית לפי המדדים המסורתיים שקובעים מה זה גבריות
הוא מחפש דרכים אחרות להיות גבר שמתאים לברט
ואחד הדברים שהוא מבין זה שהוא יכול להיות החבר הכי טוב שלה
הוא צריך לוותר על כל מימוש מיני או רגשי כלפיה
הוא מצוי באופן תמידי של הרגשות שלו ושל התחושות שלו
כך הוא מבין שכל ניסיון להגיד לה אולי נהיה ביחד הודף אותה
ולכן הוא חייב להציא לה אלטרנטיבה
זה כרוך בהדחקה של הרצונות והתשוקה שלו.
איבר המין שלו לא מתפקד ו
זה מצב אקסטרה בעייתי כי הוא חש משיכה אבל לא ברת מימוש
ולכן הוא במצב של הדחקה של תשוקה ושל איסורים
לא רק גופניים גם נפשיים
כי הוא צופה בברט עם גברים אחרים
הסיטואציה הזו ממקמת אותו בעמדה מזוכיסטית: הגדרת של פרויקט, כל המעמדות הפסיביות של אובייקט מני
קשור לסבל הנובע מסבל גופני
כלומר מזוכויזים זה עונג מיני שנובע מכאב
אפשר לראותו שהוא מופיע בהתנהגויות אחרות שלאו דווקא מובילות להשפלה
המזוכיסט נכנע להתעללות על ידי אדם אחר כי מה שבפחיד אותו יותר מכל זו הפרידה מהדמות המשמעותית שגורמת לו את הכאב
גק משוכנע שמזוכיסטיות זו הדרך היחידה להישאר בקשר איתה
ומעדיף את ההתנהלות הנוכחית הזו על פני ניתוק קשר
למשל שברט מבקשת מגק לשדך אותה לרומרו
יש פה מניפולציה ילדותית,
ברט יודעת מה רגשותיו של גק
היא קודם כל מבררת עם הוא אוהב אותה ועל ידי זה היא מגדירה את המחוייבות שלו כלפיה
היא אומרת שאם אתה אוהב אותי אז תעשה את זה ואת זה בשבילי, כלומר תשדך לי את רומרו
גק מנסה לשכנע אותה אל תעשי את זה ובסוף שואל אותה מה את רוצה שאני אעשה ואז ממלא את הבקשה שלה למרות שהוא מודע להשלכות שלו
הוא לא רק פוגע בעצמו הוא פוגע באפסויונדו,
הוא בוגד באמון שנותן לו מונטויה
ובוגד בערכים שלו,
גק מוכן על ידי סבל וייסורים לתחזק את הקשר שלו עם ברט וזו עמדה מזוכסטית ונשית
אחרי שהוא חוזר לפריס הוא מקבל מברק מברט מספר והוא חוזר אליה לספרד
כלומר לא מספיק לו מה שהוא חווה עד כה אלא ברגע שהיא כותבת לו שיבוא לחלץ אותה הוא ישר הולך ומבצע את מבוקשה,
למרות כל המניפולציות שהיא עשתה קודם לכן,
זה מגדיר את עמדת המזוכיסטת
מוכן לספוג את הסבל הזה רק להישאר קרוב למושא אהבתו, למרות שיש לו מקומות שונים לסרב
המזוכיזים מתקשר להגדרת הזהות המגדרית

גם על פי בארט וגם על פי פוריט אהבה בלתי ממומשת הגבר יאכלס עמדה נשית
כלומר גברים מזוכיסתיים הם בדרך קבע בתפקיד נשי

הפציעה של גק מונעת ממנו לממש את הגבריות שלו כי לא יכול לקיים יחסי מין,
?האם גק הוא גבר? האם הוא יכול להיחשב כגבר למרות שהוא איבד את הגבריות שלו? את הנקודה שמגדירה את הגבריות שלו
אחרי שמסתכל על גופו במראה, זה משו ניכר במתובן, ושגק רואה עצמו במראה הוא רואה משו חסר שאינו שלם שהוא פגום

בעבר שניסו להגדיר מה זה אישה, זה היה כתשליל של גבר כמי שחסר לה , איבר מין חסר ולכן האישה הוגדרה המשו חסר
ונישאלת השאלה האם גופו של גק הוא לא חסר בדיוק כמו שהוגדרה האישה?

מפגש 6
זרח השמש
הרומן מציג עידן של לאחר מלחמת העולם הראשונה
כול ההבחנות המוכרות שהיו קיימות לפני המלחמה קרסו
הכאוס בא לידי ביטוי גם בהתמטטות ההגדרות בין גבר אישה זכר נקבה

התפיסות גוף של גק נפסלת לפי הנורמות החברתיות ,
מה זה גוף שלם, ומזה חלקי גוף שונים
דימוי הגוף הוא תוצאה של סביבה חברתית
של תפיסה תרבותית
כושר גופי, רזון, מיניות
התפיסה של גק את גופו קשורה לאיך הסביבה תופסת אותו וצריך להתמודד עם 3 דימויים
לפני הפציעה, לאחר הפציעה (בקטע מול המראה) ויש דימוי גוף איך החברה תופסת אותו
דימוי לפני הפציעה,
החברים הקרובים לו יודעים על מה הוא סובל,
וייתכן שאחת הסיבות שגק נמנע מלדבר על הפציעה שלו זה כדי לא להתעמת עם האחרים
כשגק עומד מול המראה הוא עירום
הוא צריך להתמוד עם המציאות ובכול מה שקרוש ביחס לגופו
דיברנו על האחר כמראה
לא רק כמראה מהארון אלא גם מראה חברתית שמשקפת לגק גם איך הוא נראה בעיני האחר או כפי שכבר הפנים את הנורמות לגוף שלם או פגום ואיך צריך להראות גוף גברי
כלומר שהוא מתסכל על עצמו זה נראה לנו שזה עמוס דימויים של נורמות, תחושות ומטען שלם של משו שהוא מזכיר כדרך אגב
הבעייתיות של הגוף שלו אפשר לראות גם לפי פרויד שקבע שיש הבדלים ביולוגיום והפציעה של גק מערערת גם על המדדים המקובלים שמגדירים גבר לפי איבריים אנטומיים גבריים, והאם מבחנים בין גבר לאישה וכשגק מסתכל במראה ההשתקפות מבטאת את ההכרה של גק באובדן המסמן של הגבריות במובן המסורתי שלו – הפאלוס, האיבר הפאלי
גק מול מראה
מסתכל על גוף פגום וחסר והמצב הזה מאלץ את הקוראים למצוא הגדרה אחרת שתסביר את התופעה שגייק מתמודד איתה
גייק מציג גופניות שאינה נשמעת לניגודים בין גברים לנשים
ולכן הגוף לא מאפשר תשובה לשאלה: האם הוא זכר או נקבה
הבסיס לתשובה הזו הם איברי המין,
ולכן גייק נמצא בהמצאות בין הקטבים,
כמו הרבה חלקים ברומן,
זה יוצר קטגוריה מינית חדשה, היברידית
הגוף של גק הופך להיות גוף היברידי שלא נענה באופן שלם למה זה גבר או אישה
לא ניתן להבחנה חד משמעית
וההיברידיות באה לתאר את המצבים שלא ניתן לחלק באופן דיכוטומי למצב כזה או אחר ויש בהם גם מזה וגם מזה
ההתמודדות הזו עם זהות המינית חדשה מצביעה על ההתמודדות העצומה ששש לג׳ק
כי זה לא רק להתמודד עם עצמו זה גם עם העיניים של החברה
גק מציין שהוא נפצע באורך מאוד לא הירואי בחזית האיטלקי הלא מרשימה
עמוד 42 ברומן ״בראש לי מתחיל לעבוד…זה היה מצחיק״ זו הפעם הראשונה שהוא מתייחס לפציעה שלו והיא מתייחס אליה במצחיק. תמיד שכשהו מדבר על הפציע הוא מדבר שזה גם מצחיק,
הרבה פעמים ברומן,
זה בא לחסות על כאב ועצב
ולכן הוא נוקט בעמדה של אירוניה עצמית כדי להתגבר באמצעותה או לא להפגין את הכאב באמיתי שהוא חש בהקשר לפציעה שלו ברור שאין שום דבר מצחיק לפציעה שלו
משתמע שאותו קולנל שמבקר אותו סיפר לו על הפציעה
אומר לו שהוא הוא נתן יותר מהחיים, הוא הקריב את הגבריות,
זה מעיד על האופן שבו הצבא והמלחמה ממלאים תפקיד מרכזי בהבניית הדימוייים הגבריים ובעליונות הגברית,
וגק צריך להתמודד עם האופן שהצבא אמור לרומם את הדימוי הגברי
אבל הוא נוחל מפלה
אין גבורה הירואית
איבד את הגבריות שלו,
לא ביסס אותה אלא להפך הייתה פעולה הפוכה של הצבא

ולכן האמצעי של לעג עצמי וצחוק עצמי קשור לכן שהוא לא עמד במבחן הגבריות המצופה מחייל שנפצע בשדה קרב של ממש ופציעתו נפסת כאובדן הגדול ביותר ויותר מאובדן החיים
אז הפציעה שלו מממשית והוא צירך להתמודד איתה יום יום
אבל אפשר לראות בה גם מטאפורה שמכוונת אותנו לראות בגוף הגברי הפגוע והפגום של גק גם ביטוי לקריסתו של הדמות הגברית וערעור עמדתו של הגבר
מה שבא לידי ביטוי החברורה בפריזאית שבא אף גבר אינו נוהג כגבר:
גק פגוע, מייק וכהן הנשים רומסות אותן,
ברט היא ארוסתו של מייק אבל זו רק כותרת אין לזה שום משמעות,
וגם כאן רואים אופן שבו רומרו הוא זה שמייצג ומשמר את הגבריות המסורתית את הגוף השלם הגברי שרומרו מבטא את אומץ ליבו בזירה כמו שגבר נדרש להפגין את אומן ליבו
גם כאן העולם הישן בספרד שעדיין מייצג את הערכים של העולם הידן בא לידי ביטוי גם בדמות הגבר המסורתי המושלם, הלוחם האמיץ ברומרו, גופו מתואר הרבה ברומן כדי להבליט את שלמותו
לאומת זאת גק איבד את הפאלוס הפיזי והסמלי שלו כאחד. ולכן אפשר גם לראות את הגוף המשובש או הפגום של גק גם כמטאפורה שחורגת מהגוף הגשמי והפרטי להכללה לגבי האימפוטציה הגברית של הגברים בתקופה של לאחר מלחמת האולם הראשונה. כלומר מדובר פה בטראמה פרטית של גק אבל גם בטראומה היסטורית שגרמה לקבוצה גדולה מאוד של גברים לחוות חוסר אונים ואובדן גברי לוזה בא לידיד ביטוי ביחיסים בין גברים ונשים כשלא משנה איזה גוש ניקח לדוגמא הם לא יכולים לממש קשר אמיתי ממושך על פי המסורת המסורתית של זוגיות כפי שמכירים אותה בעבר, ובמידה מסויימת מכירים אותה היום. כמובן שהעובדה שהגברים הם לא גברים שלמים, או גברים באופן חד משמעי, וברט היא לא אישה שלמה מסורתית שמאפייני המגדר שלה מאיפפינים את המין הבילווגי שלה כמובן שהיא משפיעה על האופן שבוא גברים ונשים מתחברים זה לזו, ולא מסוגלים ליצור מערכות יחסים תקינות ושורדות לאורך זמן
גם ברט ורומרו שלכאורה ברט מצהירה על האבתה, זה רק ניסיון שנועד לכישלון, מעבר לפערים התרבותיים שקיים בכול הנושא המגדרי, ברט היא מבוגרת במספר שנים רב מרומרו, הוא ילד, וברט היא אישה מנוסה, הייתה נשאואה ידעה גברים כך שמלחתליחה אין שם סיכוי ורואים אמירה על הכאוס הזה שהשתלט על החברה באותה תקופה, העובדה שהגוף של גק גם כך היבטים אחרים ודמויות אחרות, העובדה שקשה להגדיר את מינו יכולה להיות גם מטאפורה למורכבות של המצאיות שבה הם חיים ששום דדבר אינו מוחלט ומוגדר באופן סופי,
הגבולות מטושטשים במציאות כזו, והתקפוה לאחר המלחמה, מואפיינת כתקופה כאוטית, חברתי כללית מיני מגדרי ושל מהפכים גם ביחסים בין המינים והקשיים והכאוס הזה גרם להתמודדטטות של היחסים המסורתיים בין גברים ונשים יש פה היחלשטות של הכוח הגברי הפטריאכלי, גם לנוכח הופעתן של נשים חזקות כמו ברט שמתבאטות באופן גלוי ללא חשש ולנוכח העוצמהה הנשית הזו בולטת עוד יותר אובד הפוטנציה של הגברים באופן כללי.
גייק הוא אנטי גיבור במבון הזה של אחי בתקופה של אובן ערכים אבל גיבור שהוא חי לפי הערכים המסורתיים ולא לפי הערכים של אחרי מלמחמה העולם והכול קרס, גק לא חי כך הוא שונה מהקבוה שבה הוא נמצא ולכן אינו אנטי גיבור מובהק

המנגוואי קרא לספר וזרח השמש, הוא יכל היה לקרוא לרומן ובא השמש ודור הולך ודור בא וכול הנחלים הולכים ליד והים לא מלא מכול הפסקוים של קהלת הוא דווקא בחר את זרח השמש ואין אפשר להתעלמם מכך שזרח שמש מבטאת משו חיובי וטוב ואפטימי שהמנגוואי רצה לתת לה ביטוי באמצעות דמותו המיוסרת של גייק של על אפ כל הקשיים בכל זאת אפשר לעשות את זה אחרת ולייצר מערכת ערכים שאפשר לחיות על פיהם ולא להיסחב להיות דור אבוד עם כולם
בסופו של דבר המסר של הרומן הוא שמה שאדם משיג הוא משיג כפרט ולא כהשתייכות לדור מסויים
יש הסבורים שהשייכות לדור מסויים שיש כותרת המאפיינת אותו כמו דור אבוד, אז הם בטוחים שהם כבר אבודים ולא נדרש מהם לעשות שום דבר יש לנו לגיטימציה לא לעשות כי אנחנו אבודים וזה מה שברט אומרת
אלוהים לא עוזר אני אבודה
לכן המסר הרחב של הספר הוא שכל אחד משיג את הצלחותיו בנפרד בלי קשר לקבוצה
הקבוצה הקטנה הזו אין לה שום כוח היא לא עושה דבר אף אחד לא עובד שינוי תובנה וכולי, גייק משיג שאת על ידי עבודה אינידוידואלית, כפרט ולכן אפשר לראות שהבחירה לקרוא וזרח השמש יש בה מקום לאופטימיות.

אפשר להתסכל על הצסנת סיום הנסיעה של גק וברט שם ברט מנסה לסחוף את גק בחזרה לעלולם של אשליות אבל מכיון שהוא כבר אחרי חווית ספרד והערכים המסורתיים והגרף עם הגוף השלם הוא יודע שכול מה שברט מציעה בעצם אינו יכול להתקיים ואין לו אחיזה ממשית במציאות. אולי יצליח למצא את חייו אחרי שיבין שהיחסים עם ברט יהיו בלתי אפשריים
כשמאמתים את שני הנסיעות: בהתחלה הם נוסעים בחשכיה הוא שואל את ברט לאין להגיד לנהג לנסוע והיא אומרת רק תגיד לו לנסוע וזה מאפיין מאוד את גק כי לא ברור לו לאין הוא נוסע ו
בסוף הנסיעה היא ביום
הכול מואר בהיר חד וכך גם התודעה של גק
הוא לא שואל את רט לאן לנסוע הוא אומר לנהג לאן לנסוע
ואחרי שברט אומרות לו מה שהיא אומרת הוא לא מיד עונה לה,
יש השהייה, הוא אומר לפנינו היה שוטר רכוב על סוס והעובדה שהוא לא מיד עונה לה
הוא מתמקד במשו שקורה בחוץ מראה שהוא לא בפנים,
ויש משו סימלי בשוטר במדים, ביטוי של שליטה,
כלומר עד כאן ברט אני לא נותן לזה להמשיך, והוא מסיים בכמה נחמד לחשוב ככה, כי זו אירוניה כי בוודאוי לא היה לו נעים לחשוב ככה
גייק לא דמות שמדברת
הוא לא אומר התפכתי והבנתי, הקורא צריך להבין מהדברים שנאמרים ומשפת הגוף של הדמויות שמעידים על ההתפתחות והתתקדמות שגייק עבר מהנסיעה בתחילת הרומן ובנסיעה הזו ועל השינוי שהוא חווה
לעומת ברט שנשארות אותו דבר אומרות שהיא חוזרת למייק
לכן, לא נוטים לראות את הדמות שלה כדמות הירואית שביצעה ויתור על האהבה שלה לרומרו כי אם הייתה עוברת תהליך של שינוי הייתה מנסה לחפש משו אחר במקום לחזור למייק, ולאו דווקא גבר, אבל ברט חייה סובבים סביב גברים ובילויים ושתייה ולכן הסוף הוא לא ביטוי של התפתחות שחלה אצלה מה שלא ניתן לומר על גייק כי הוא עובר תהליך

נדון בהיבט נוסף שקשור למיניות לא מוגדרת: לגק וליחס שלו להומוסקסואלים
עמוד 30 שמתאר את הקובצה הצעירה של הגברים
חוקרים שחקרו תופעה של הומופוביה אמרו שזה קשור להתעוררות של הומופוביות של האדם עצמו כי הוא פוחד שמה הוא עלול להיחשד כהומוסקטסואקל
ולכן זה נחשב הומוסקוליות לטנטית
משיכה כלפי מין אחר אבל לא נחוות באופן גלוי וממושן
מה שמבדל את ההומובוב הוא מסתיר את זה על ידי תגובות קיצוניות של שינאה סליחה ופחד
ובדרך כלל מי שמגיב כך אלו האנשים שקים בהם הפחד שמה הם בעצמם יחווי חוויה הומוסקוסלית והם מכסים את זה בהפגנה חיצונית של אלימות כעס וסלידה אלימה מול ההומו סקסואלית
בהסתמכך על הטענות האלו, בתגובה הלא אלימה של גק יש פה תגובה הומופובית שאולי לא יודעים ממה היא נובעת אבל אפשר לנתח אתק גק שיש בו הומוסקסואליות חוויוה והיא באה לידי ביטוי כשהוא נמצא בספרד ומתאר את רומרו והגוף שלו
אפשר לראות את גק כדמות שחווה עוררות הומוסקסואלית כשהוא מסתכל ברומרו מה שמחזק את הקושי שלו להכיר בין הרומן של רומרו לברט
בעמוד 30 לא נאמר באופן מפורש שהם הומואים
מתאר גברים צעירים וגק מסיק את השינוי שלהם באמצעות סימנים חיצוניים כל מיני מחוות גוף אופן הלבוש שלהם השיער הגלי והחוף על הידים הלבנות והפנים צורת הדיבור שלהם
בעצם מכלל סימנים חיצוניים הם אלו שמכוונים את גק לזהות את הגברים הצעירים כהומואים
כי הופעת מזכירה לו סממניים נשים, כשמתארים נשים לא מתארים אותם ככה
אבחנתו של גק מקבלת אישור באמצעות החיוך שהוא חווה עם השוטר
כלומר הוא יוצר עם השוטר איזהו קשר שקיים בין שני גברים אמיתיים שמסתכלים בלעג על הגברים הנשיים מה שמתברר כאירוני לנוכח פציעתו של גק שגם הגבריות שלו מוטלת בספק נוכח פציעתו
גק מזהה מערכת סימנים של מופעים מגדריים נשיים שניתנים לצפייה,
כמו מופע, פריפורמנס, הם דברים חיצוניים הוא לא התסכל על מתחת לגברים של הגברים האלו אלא הוא מפרש איזה שהוא מופע מגדרי חיצוני שניתן לפיענוח שאותם מצליח להבין ומסין את המסקנות שלו ואם הם היו נוהגים כפי שהם היו נוהגלים לפי גברים מדברים מתלבשים אז כל הסממנים וכל מה שגרם לגק לחשוב שהם הומוסקסואלים לא היה קיי. אלא ההעובדה שיש פעם בין המין הביולו שלהם כי הם גברים ביוליגית אבל הם מאמצים מאפיינים מגדריים והם מתנגים באופן שאינו תואם את הציפיות
ולכן הם נתפסים כגברים לא גבריים אלא גברים נשיים,
אם כן, אנחנו רואים שהקבוצה הזו היא קבוצה של גברים שמאמצת את המגדר הלא נכון, הנשי, במקום הגברים
ולכן מזהה אותו כהמומוסקסואלים
יש תיאוריות רבות על זה אבל באטרלר היא מובילה בתחום
והיא קבע שזה פריפורמס
ויש אקטים מחוות תלבושות כמו תיאטרון ו
לדוגמא היא טוענת שגם כאשר שלובשת שמלה ועקבים ואיפור כל מה שמאפיין אותה כאישה מבחנה מגדית היא מבצעת מופע של אישה
משתמע מכך כפי שאמרנו קודם מאפיינים מגדריים הם לא משו מולד
זה משו שאנחנו יכולים לאמץ ולחקות
ולכן רואה שמגדר הוא חייקני כי כל מי שרוצה להראות אישה יודע בדיוק מה עליו לעשות ואיך להיראות.
וזו הוכחה שמגדר הוא לא משו מהותני אלא משו שמדגלים ורוכשים אותו והדוגמא שהיא נותנת זו זה התועפה של הדראג הגברים שמתבשים כמו נשים אבל בצורה מוגמזת עם הפאות והצבעים על העינייםו נעלים עם עקב גבוה ושמלות אבל זה הופעה ופרקיפורמס וחיקוי,
הדארג לוקח את זה לכיוון הפארודי אבל רואים זה גם פה באופן בוא הם מאפויינים על ידי מגדר נשי.
כשגק רואה אותם: הוא מבחין בינו לבניהם הוא אומר שהשוטר שעמד ליד הדלת והחליף איתו מבט של גברים אמיתים והוא מתאר את ידיהם, את השיער שלהם וכולי אבל העובדה שהוא מתאר ומתעכב עליהם מראה שזה מפריע לו אבל זה מאוד דומה לאיך שמרלו מתאר את הפראיים הוא מתאר אותם כחלקי גוף הוא לא מתאר כגוף שלם כדמות שלמה אלא ידים שיער פנים הוויות מחוות דיבורים הם כאילו לא ממש מצטרפים לדמות שלמה ואחת אלא מפרק אותם לקטעים קטעים
אומר ברט הייתה איתם נראת נהדרת הייתה איתם מאוד ובהרבה מקום מדגישה את המשמעות שאיתם והם
וברט שמה פתאום הולכם עם גברים והוא אימפטנט ומה זה הכאוס הזה ואיפה אני מכניס את עצמי וכולי
אבל אמר, כעסתי מאוד. אבל למה? על מה ולמה הוא כועס? איכשהוא הם תמיד מכעיסים אותי.
אומר שהוא מבין שהם צריכים להיות משעשעים (למה? הם קירקס) ליצנים? אבל צריך להיות סובלניים
אבל אני רציתי להחטיף לאחד מהם כדי לשבור את שווין השנפש המאוסה והיהיר הזה
כלומר הקבוצה הזו מעוררת אצלו זעם וכעס ואלימות הוא מבודד אותם כקבוצה נפרדת
הם מתוארים אצלו כאוסף של איברים ולא בני אדם והם אמורים לשעשע אותם ושצריך להיות סובלניים אבל ההתנהגות שהוא מבטא היא בדיוק ההפך
אם כן, אין ספק שההומוסקסואים מעוררים תגובות אנטגוניזם שזה כנראה ערבוב של כמה גורמים: ברט איתם, אולי מזכירים לו את הגבריות הלא שלמה וממושת שלו,
הנה הם אלא נמשכים לנשים אבל יש להם את האיבר שחסר לי,
יש כמה גורמים יחד ואומרים לנו משו על תחושתו של גק אבל סובלנות אין לו כי הוא לא מקום שהוא מנסה להסביר מה הוא מרגיש זה רק מקבל הסבר שהוא רוצה להכות אותם וזה חורג מהמקום שאפשר לומר שגק רק מקנא, יש פה אנטגוניזים לקבוצה כקבוצה מוגדרת

תקינות פוליטית ברומן
התקינות הפוליטית מתקשרת למיעוטים: אתניים דתיים נטיות מיניות מוגבלים פיזית או נפשית, כלו הקבוצות של המיעוט , לא מבחינה מספרית אלא מבחינת כוח ומעמד בחברה
כל תרבות מפגינה רצון מסויים להתבדל מתרבויות אחרת לבצר את התרבות שלה וליצור גבול בין אחר להם והגבולות האלו קשורות למין צבע עור מגדר דת וכולי
האחר הוא מושג שהחליף מושגים כמו סוטה חריג מוזר כי המושג אחר לא מושתמע ממנה שיפוט ערכי כמו שנאמר על מישו סוטה או חריג, המשימוש במילה אחר נותנת את התחושה שהמילה משוללת ערך תיקני
התקינות הפוליטית
Politicly correct
חושפת את הדרך שבה השפה, והשפה בלבד כאשר היא מנחה דיבור געתני סקסיטי שוביניסטי הומובובי והמונח תקינות פוליטית מציין צורת ביטוי מתחשבת שבתחושת של מיעוטים על יד כך שהיא מחליפה ביטוי גנאי ובשימוש שהיא לשון נקיה מדעות קדמות והיבטים פוגעניים כדי לדאוג שלא יייפגעו
בזרח השמש יש כמה גילוים לחוסר תקינות פוליטית
היא באה לידי ביטוי באופן שבו מכונים האחרים בחברה שמתאורת לנו והם ההומוסקסואלים, היהודים, והשחורים
אבל כל אלו אינם מכונים כך הם נקראים
Nigger, kike, faggot
הם כינוי גנאי למיעוטים
כלומר הם מכונים בשמום שהיםו נחשבים פוגענים ולא תיקים פוליטיים אבל זה ממקם אותם כאחרים בתקופה המתוארת ברומן, כל הכיונים נאמרים לרב בפיו של ביל חברו של גק ולפיכך אפשר לומר שהם מדגימים בעיקר את תפיסת המיעוטים האלו בארהב לאחר מלחמל העולם הראשונה
NIGGER
בביטוי שהיום אסור להשתמש
בעמוד 86 כשביל מתאר את הקרב איגרוף ואומר כושי נהדר כמה פעמים
איזו תחושה מקבלים כשקוראים את מה שביל מספר? עולה תחושה של התנשאות, ביל מבטל בעצם את האדם בכך שהוא מגדיר אותו ככושי, אין ספק שכאן ביל עושה שימוש במילה שהנוחכות שלה בשפה כדי לבטא את המעמד הנחות את האופן שהו מתייחסים לשחורים ומלגלגעים בהם רואים בהם אנשים נחותים חסרי שם מספיק להגיד כושי מה שאומר שאין לו שם פרטי, כמו הפרט בלב החשיכה, והיינו מרגישים אולי נוח אם זה היה רק ביל והיינו אומרים שהוא גזען
כאשר המנוגאוויי עושה שימוש במילה הזה זה לא היה חף מכל כוונה,
אילולא זה היה ביל, אז אולי זה היזה נוח, אבל גם גק חוזר על זה בעמוד 79 שהתרגום קצת מעוות את הדבר אבל זה בולט באנגלי הוא מתאר את המתופף אבל המקור לא מעביר את השפה של השחורים כשהוא מדבר כשהוא שואל מה שלומה ושזה יפה
כלומר רואים תופעה זהה למרלו הוא שומר על השיבוש על המקור המשובש כדי לעלעיג כמו היליד מדבר עם המרלו ואמר מר קורץ מת ועל ידי כך להנמיך את מקומו של הדובר כי הוא שומר על השיבוש במקור
הוא ממשיך ומתאר אותו שהיה כולו שיניים ושפתיים וכאן זה מבטא את הייצוג הסטריאוטוי בעל שפתיים עבות ובגלל צבע העור שלו השיניים שלו בולטות בלובנן
זה לא שונה מזה שהיודי נפתס בעל אף ארוך, זו אותו גזעניות שליליים שמייחחסת תווים לאיבר מסויים
המילה ניגר הוצאה מהשפה מאז אבל אפשר היה להרגיש את היחס שהייתה למיעטועים באותה תקופה וכך נשמרה האוטנטיות בתרגום
ניגר זה כושי או כושון
וכאשר הצורך להחליף את הביטוי הזה למשו תקין פוליטית אבל בחרו במונח שחור
מאוחר יותר אפרו אמריקאי לציין את אלו שהם ילידי אמריקה עם שורשים אפקיראים לבטא את השורשים האנטיים
השינוי שנעשה בשפה והוציאו ניגר מכול הגיסאות שלה מעידה על כמה השינוים בשפה עצמה שנראים לא משמעותי
כמה זה חשוב למאבק נגד סריאוטופים תיוגים סטיגימות,
השפה היא לא דבר נטול השפעות פוליטיות היסטוריות וחברתיות,
ולכן ישנה מודעות לחשיבות להחליף מילים מסויימות שיש להם קונוטציות משפיעול ופוגעיונות למילה שאינה פוגעת
וזה בא לידיד ביטוי בשינוי שחל בשנות הש 60 שמיליטנטים שחורים ביקשרו אותו להיות מוחלט למילה שחור, וזו דומגא אחת למילים ששונו או הוצאו מהלקסיקון כי הן נושאות מטען היסטורי של השפעה ודיכוי.
המגנוואי ובתקופה זה לא היה חד משמעי אבל זה נחשב ביטוי וולגרי
זה מתווסף להומוסקסואליות ולבחירה של גק לשמש את השיבוש של המילים למתופף השחור וזה פוגם את החזות הקוקרטיס של גק כמי שמתקשה להתמודד עם מיעוטים
FAGGOT הומו
כינוי גנוי להומוסקסואל בעברית זה תורגם להומו אבל יש מילוים טובות יותר כמו מתרומם
אז שוב ביל עמוד 136 שאומר שאם היה אומר לו שהוא, גק, טוב אז היו אומרים עליו שהוא הומו, כלומר זה נתפס כמשו שלילי
אנחנו רואים שביל אומר שהוא מאוד אוהב את גק אבל מדגיש את העובדה שהוא לא היה מעיז לתת ביטוי גלוי לרגשות שלו ביו יורק כי אז היו חושבים שהוא הומו זה נתפס כמשו שלילי, החרדה שיחשבו עליו כך מונעת ממנו להגיד לגק שהוא אוהב אותו ורק בספרד שהם מבודדים מכולם הוא יכול להגיד לו
הוא מדבר על טענויתיו של לינקולן שהיה מאוהב בגנרל צבאי אם כן הכינוי הומו, אצם הקיצור של המילה כבר יש קונוטציה של מילת גנאי, משו שבדרך כלל עושים בה שימוש הומופובי, ולפעמים עושים שימוש במילה גם ללמי שלא הומו כדי לפגוע בו, למשל כדורגלן שלא הפקיע ופספס אז הוא הומו
כלומר השימוש במילה הומו נתפס כעלבון ולכן נעשה מאמץ להפסיק את השימוש בה ולכחליף אותה במילה פחות פוגענים כפי שעשו למילה ניגר, כביוחד הביטוי הפוליטי זה המוסקסואל, ופחות במילה הומו.
KIKE יהודון
רוברט כהן מתייחס לפוגענויות רבות ברומן, וכאשר רוצים לפגוע בכהן או להבליט בתכונות שלו מייחסים את זה להיותו יהודי, למשל בעמוד 114
שלא יתנשא כמו יהודים
120
אין לך עוד כמה חברים יהודים שתוכל להביא איתך ביל שואל את גק
190
כמה פעמים במלחמת הפרים הבעתי למעלה באמצעות המשקפת על מייק ברט וכהן ושלושתם נשעשנו על מעקה הבטון, תן לי את המשקפת, כהן נראה משועממם…הקייק הזה..ולמטה כתוב יהודון בסלנג אמריקאי
טוב שהמתרגם השאיר את המילה הזו ופירש
השימוש של ביל במילה קייק משקף היטב את רוח התקופה שבין שתי מלחמות עולם בארהב בתקופה הזו נחשפו יהודי ארהב למתקפות על רקע אנטישמי והיא הייהתה לאומנית בעלת שנאת זרים, ומיעוטים אטניים וזה כי היו תפיסות גזעניות כמו וואספס וה קי קי קי שהייתה התארגנות אזרחית שגלה בעליונות הגזע הלבן, הם היו אחכזריים ביותר, בצעו מעשי לינץ בשחורים והשנאה ייתה כלפי שחורים אבל גם כלפי יהודים
ואנחנו רואים שבעמוד 105 מבטא עויינות לא רק כלפי שחורים ויהודים אלא גם כלפי קאטולים כי הם לא פרוטסטנטים.
אם כן ב מאה 20 הארגון הזה תמך באופן ברור על מקומיים ולא מהגרים, ולכן היה קשה ליהודים בתקופה הזו בארהב
כל הביטויים למעלה חובים בתוכם בכוונה או לא עמדה גלויה ביחד להבדלים של בני אדם באופן שאדם מקבל פיטוי פוגעני ולכן הם נחשבים לא תיקנים באופן פוליטי
אם זאת יש כאלו גם שרואים בקשה לתקינות פוליטית משו צבוע,
דרישה שכופה על מישו לדבר במילים שהם לא מאמינים בזה למרות שהם עדיין בתוכם הם יכולים להישאר אנטישמיים או הומובופים אבל חשבו שהשפה תהיה תיקנית,
השנאה והגזענות לא מתחלפות על ידי שינוי של מילה
ומי ששנא כושים ישנא אותם עכשיו בלי המילה ניגר
זה יוצר שיווי מדומה בין קבוצת שונות, לטשטש פעמרים שקיימים בין קבוצות והתקינות לא מציעה פתרון אמיתי לשיפור מעמד של הקבוצות מיעוט האלה וצריך לעשות מעשה משמעותי יותר מאשר רק להחליף מילה בשפה.

מרלו היה גיבור מסורתי כי הוא הכיר את הערכים של התקופה אבל במקביל נסחב גם לתוך החשיכה עצמה
אנחנו מנסים לאפיין דמות כגיבור או אנטי גיבור אנחנו נשען על ההבחנות שמציעה יחידת הלימוד זה מה שמאפיין גיבור או אנטי גיבור
אנטי גיבור
דמות הנמצאת בקונפליקט עם הערכים של החברה בה היא חיה. מרלו הוא אנטי גיבור כי יוצא נגד הקולוניאליזם, ובו זמנית מאמץ ערכים משלו. גק מנסה לעשות את זה גם, הוא רוצה לחיות לפי הערכים המסורתיים של יושר כבוד אומץ לב, בעולם שערכיו קרסו לאחר מלחמת העולם
גק מוגדר כדמות היברידית, שיש בו מרכיבים שיש בהם סינטזה
גם מרכיב גברי וגם נשי
צריך להסתכל לא רק במובן הרפואי הפיזי אלא גם מה זה רוצה לומר על התופעה
האישה מוגדרת על ידי פרויד כמי שאין לה איבר, וברגע שלגק חסר איבר הוא הופך לגוף נשי
וככה צריך להסכל על זה
ולא על מימד פרקטי ומה זה יכול לומר לנו עליו
יש לנו דמות בפרמטרים שונים שהיא לא ממש גבר אבל מאידך הוא מאכלס בכמה מקומות עמדה נשית, וזו הכוונה לזהות היברידית. הדבריםאינם חד משמעיים
הם לא או או
הם נזלים
הרומן רוצה לומר על התקופה שכל מה שנתפש כמשו מובן וחד משמעי הפך למשו חדש ואחר ונטול הגדרות
כי אין איך לתאר את התופעות ש
זה בא לידי ביטוי גם בדמותה של ברט, ובדמויות של ההומוסקסואלים,
מה שחשוב לראות, שהגברים הם כבר לא חד משמעיים

 

סיכום נוסף של וזרח השמש של המינגווי

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: