פרויד, תיאורית הדחף והתיאוריה הפסיכוסקסואלית

פסיכואנליזה

מאמר זה הוא המאמר השישי בסדרת מבוא לפסיכואנליזה, אם טרם עשיתם זאת, מומלץ להתחיל בפרקים הקודמים.

כפי שראינו בפרק הקודם, פרויד העמיד במרכז התיאוריה שלו את הדחף המיני. בתפיסה של פרויד התודעה שלנו היא למעשה מנגנון (מורכב ומתוחכם) שתכליתו לעבד גירויים שמגיעים אלינו. הגירויים מתחלקים לשני סוגים: חיצוניים ופנימיים. בכל אחד מהמקרים המטרה של התודעה היא לשמור על איזון והרמוניה על ידי ביטול של גירויים לא נעימים. במקרה של גירויים חיצונים לא נעימים אזי לרוב ניתן להמנע מהם (אם יש לידי אדם מעצבן אני מתרחק ממנו). אבל במקרה של גירויים שמקורם מבפנים (כמו מחשבות או רגשות לא נעימות) המצב כבר יותר מסובך והתודעה לעיתים פועלת בדרכים מסובכות למדי על מנת להתמודד עימם.

הגירויים הפנימיים החשובים ביותר מבחינת פרויד הם הדחפים המיניים, שבאים לידי ביטוי בהעלאת מתח באזורי הגוף השונים. לפי התיאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד בשלבים שונים של התפתחות הילד מרוכז הליבידו (האנרגיה של הדחף המיני) באזורים השונים האלו (לפירוט מורחב אודות השלבים פנו לפרק הבא בסדרה) . היכולת לעבור בצורה תקינה את כל תהליך ההתפתחות הוא המפתח לפי פרויד לבריאות נפשית, שכן אם משהו משתבש בתהליך או נוצרת טראומה באחד משלביו, אנו עשויים לחוש את התוצאות לשארית ימינו.

בראשית הייתה טראומה

בשלבים מוקדמים של גיבוש התיאוריה שלו פגש פרויד מטופלים רבים שקשייהם הנפשיים התקשרו בסופו של דבר, באמצעות הטיפול, אל חוויות טראומטיות של מיניות בשלבים מוקדמים של חייהם. פרויד התחיל לחשוב לעצמו שלא ייתכן שכמעט כל אדם שהוא פוגש חווה טראומה מינית בילדותו (פרויד הגיע למסקנה הזו אחרי שהתחיל לתהות על מקור השריטות שלו עצמו). מכאן הגיע פרויד למסקנה כי מרבית הזיכרונות של אירועים בעלי אופן מיני שהוא הצליח לדלות ממעמקי התת-מודע של מטופליו הם למעשה 'זיכרונות' של דברים שלא קרו במציאות אלא רק בראשו של המטופל – פנטזיות שהיו לו, דברים שמהם הוא פחד וכו'.

התכנים הנפשיים-מיניים המוקדמים האלו עניינו מאוד את פרויד מכיוון שהוא סבר כי יש קשר בין האופן שבו התמודדנו עם דחפים בשלבים מוקדמים של חיינו לאופן שבו אנחנו מתמודדים איתם כאנשים בוגרים.

אז מה עושים עם הדחפים שלנו

פרויד, ככל שהדבר נוגע לנפש האדם, האמין ב"חוק שימור האנרגיה" במסגרתו האנרגיה הנפשית של הליבידו, הדחף המיני, לעולם אינה אובדת אלא רק מתועלת בכיוונים שונים. האופן שבו נעה האנרגיה הזו והכיוונים אליהם היא מופנית יקבעו על פי פרויד את הבריאות הנפשית של האדם. מילת המפתח בתהליך הזה היא סובלימציה (בעברית: עידון). סובלימציה לפי פרויד היא מנגנון הגנה חיובי במסגרתו אנו לומדים להבחין בין דרכים לגיטימיות ובלתי לגיטימיות מבחינה חברתית לבטא את הדחפים שלנו, ולכן מעבירים את האנרגיה מביטוי שלילי לביטוי חיובי. כאן אנחנו מוצאים נדבך חשוב בתיאוריה של פרויד אודות היחסים בין ה"איד", היסוד היצרי תאב הסיפוק שמכיל את הליבידו לבין ה"אגו" ובייחוד ה"סופר אגו" שמכילים איסורים והגבלות. הדחף של האיד תובע לצאת החוצה ולבוא לידי ביטוי ואילו תהליך הסובלימציה מאפשר לו להתבטא תחת התנאים של האגו והסופר אגו.

בסדרת הטלוויזיה "קליפורניקיישן" נשאל הדמות הראשית מדוע הוא אינו מחפש טיפול פסיכולוגי לבעיותיו הרבות. תשובתו היא "אני סופר, אני לא יכול פשוט לתת את הדברים האלו בחינם". בכך הוא מבטא את מושג הסובלימציה של פרויד שראה ביצירה אמנותית דרך טובה ובריאה לבטא תכנים נפשיים שאחרת היו נשארים במחשכים מכיוון שהם אסורים מבחינה חברתית. כך גם, אדם עם נטיות של אלימות יכול למצוא פורקן חיובי ולגיטימי לדחפיו דרך ספורט.

גם בגמרא אנחנו יכולים למצוא דיון מעניין על סובלימציה פרוידיאנית:

במסכת שבת (קנ"ו ע"א) אני מוצאים טענה "האי מאן במאדים – יהי גבר אשיד דמא" (מי שנולד בסימן מאדים – יהיה גבר שופך דם). רב אשי מספיק מכך כי אותו אדם יכול להיות: "אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מוהלא" (או מקיז דם, או גנב, או שוחט, או מוהל). כלומר, לפי אשי, הדחף של האדם הנולד בסימן מאדים לשפוך דם יכול למצוא ביטוי בדרכים שליליות (מקיז דם או גנב) או חיוביות (שוחט או מוהל). בתגובה לדברים אלו אמר רבה "אנא במאדים הואי" (אני נולדתי בסימן מאדים, תוך שהוא מרמז על כך שלמרות זאת הוא אינו עוסק באף אחד מהמקצועות הללו. בתגובה ענה לו רב בשם אביי: "מר נמי עניש וקטיל" (אדוני מעניש וקוטל), כלומר, מתוקף תפקידו בתור דיין בית דין רבה מעניש והורג ולמעשה גם שופך דם.

למאמר הקודם: פרויד בין ילדות ומיניות

למאמר הבא: שלבי ההתפתחות של פרויד ותסביכיהם

לכל סדרת המאמרים מבוא לפסיכואנליזה

לקריאה נוספת

תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של פרויד

המודל המבני של פרויד

שפרה ופועה מורדות בפרעה וגם בעמרם

מי היו שפרה ופועה כוכבות שמות פרק א'? מה משמעויות השמות שלהן וכיצד הן קראו תיגר (פמיניסטי) גם על המלך פרעה וגם על הבעל/אבא עמרם.

עוד דברים מעניינים: