היום בהיסטוריה: ג'ון פ. קנדי מתחתן עם ג'קלין בובייה (12.9.1953)

ה-12 בספטמבר, 1953:

זה קרה ביום בהיר של סוף הקיץ בכנסיית סנט מארי בניופורט, רוד-איילנד. הכלה העדינה ונוגת המבט בת ה-24 התגלתה באלגנטיות טבעית שהולמת את הסנטור הנאה והכריזמטי בן ה-36 ממסצ'וסטס.

ג'ק וג'קי, כפי שכונו על ידי חבריהם ומשפחתם ולאחר מכן על ידי העולם, התחתנו בנוכחותם של כ-800 אורחים ובתוכם מספר מרשים של אישים פוליטיים בכירים וכוכבי הוליוויד. הארכיבישוף של בוסטון, קרדינל קראשינג, ניהל את הטקס והאפיפיור בעצמו שלח מרומא את ברכתו לזוג הצעיר.

כאשר הטקס הסתיים הצטרפו 450 אורחים נוספים לזוג באחוזת משפחת אוצ'ינקלוס בחוות המרסמית' שם נערכת ארוחת צהריים וריקודים. הריקוד הראשון של ג'ק וג'קי היה לצלילי להקתו של מייר דיוויס שניגנו גרסה משלהם ל-"I Married an Angel".

כל זה נשמע מאוד זוהר ומעורר קנאה, אבל עושר וייחוס לא בהכרח מבטיחים שיום החתונה יעבור ללא תקלות. החתן הגיע לאירוע כאשר פניו שרוטות לאחר שנחת בתוך שיח ורדים במהלך משחק פוטבול מאולתר עם אחיו וחבריו, דבר די אופייני במקרה של משפחת קנדי.

כדי להחמיר את המצב, אביה של הכלה התחיל את החגיגות מוקדם מידי וכשהגיע העת להוליך את ביתו לחופה הוא כבר היה שיכור מידי למשימה. אביה החורג של ג'קי נקרא למשימה, מה שעורר את סקרנותם של העיתונאים שנכחו באירוע שזכו להסבר לפיו אבי הכלה סובל ממקרה מצער של שפעת פתאומית.

כנהוג בארצות הברית, ג'ק וג'קי החליפו בניהם נדרים כחלק מטקס הנישואים. אך שלא כמו רוב הזוגות, הנדרים שלהם נאמרו לנגד עיניו של העולם כולו. כבר לפני החתונה ג'קי הייתה מוטרדת מהחיבה היתרה של בעלה לעתיד לנשים וככל שהתקרב מועד החתונה היא התקשתה יותר ויותר לשאת את זה. מדיניות ה"בורות מרצון" של חמותה לעתיד בכל מה שנוגע לענייני נאמנות לא הייתה משהו שג'קי הייתה מסוגלת לעשות, או להבין. ואכן, במורד הדרך חשבה ג'קי כמה פעמים לעזוב את החתן המיוחס שלה, אך מעולם לא היה לה האומץ ללכת עם זה עד הסוף.

מהצד השני, ג'ק השתגע מחשבונות הקניות המטורפים של ג'קי. לכך הצטרף הסירוב שלה לקחת חלק באירועים פוליטיים או מאמצי גיוס כספים שלא עניינו אותה. דבר אחד היה ברור לגבי הזוג – הם ללא ספק ידעו איך לעצבן אחד את השני לפחות באותה מידה בה ידעו לזכות באהבת הציבור האמריקאי.

עוד דברים מעניינים: