סיכום: המאבק בבריטים בזמן מלה"ע 2

בד בבד עם שיתוף הפעולה במלחמה העולמית, התנהל מאבק מר בין הישוב לבריטים  בכל הנוגע להקמת הבית הלאומי, בשלושה מישורים עיקריים- במישור ההתיישבותי, במישור הצבאי בטחוני ובמישור ההעפלה.

במישור ההתיישבות התחדד המאבק והתחזק כאשר הבריטים הראו בבירור נטייה לכיוון פרו ערבי (הספר הלבן השני והשלישי). אחת הפעולות שעוררו ביותר את זעם הישוב היה חקיקת חוק הקרקעות. לפי חוק הקרקעות : באזור א' , הגליל, שומרון ויהודה , שפלת עזה והנגב הצפוני- 65% מארץ ישראל- היה מותר לקנות אדמות רק לערבים.

אזור ב' – עמק הירדן, בית שאן, עמק יזרעאל, חוף הכרמל והנגב הדרומי- היה אוסר למכור קרקעות ליהודים. היווה כ-30 אחוז משטח ישראל..

אזור ג'- אזור השרון והשפלה הצפונית וקרקעות עירוניות- שטח ללא הגבלה , שהיווה כ-5 אחוז משטח הארץ.

מטרת החוק- הקפאת ההתיישבות היהודית.

הישוב הגיב בהפגנות זעם בכל הערים הגדולות והכריז על ימי שבתון תוך התנגשויות עם הבריטים. היהודים הגיבו לחוק באמצעות המשך פעולות ההתיישבות, גם הבלתי ליגאלית. בזמן המלחמה הוקמו קרוב ל-50 ישובים, רובם קיבוצים- כפר בלום, הגושרים, כפר עציון ועוד..

מאבק במישור הצבאי בטחוני- הבריטים עצרו עשרות רבות מאנשי ההגנה והעמידו אותם למשפט ראווה, הם ערכו חיפוש נשק ברחבי הארץ, בעיקר חיפשו מאגרי נשק בקיבוצים. בקיבוץ רמת הכובש התנגשו חברי הקיבוצים עם הבריטים עד לשפיכות דמים.

הישוב ראה במאבק על הזכות להחזיק נשק, מאבק על גורל הארץ, על זכות היהודים לעלות אליה ועל זכותה של א"י לשמש מקום להצלת יהודים רבים ובית ליהודים אשר ירצו לבוא אליה. הישוב הבין כי אם יסכים להתפרק מנשקו, הדבר יעמיד בסימן שאלה את המשך קיומו. זאת מפני שההנהגה השכילה לראות כי קרב היום בו תאלץ להילחם על קיומה.

המוסד לעלייה ב'-  בראשית 1939 הוקם המוסד לעליה ב' כזרוע של ההגנה , והוא הופקד על ארגון מפעל ההעפלה החלוצית באירופה. בכל ארצות אירופה התפתח ארגון ענף שעסק באיסוף כספים, במודיעין, בקשירת קשרים, ברכישת אוניות, בהעברת המעפילים לנמלי היציאה.

המאבק למען ההעפלה- העלייה הלגאלית  נתקלה בקשיים רבים עקב סירובו של הנציב מק מייקל לממש אפילו את מכסות העלייה המצוינות בספר הלבן. טענות הבריטים היו כי יש חשש שעם כניסת העולים יחדרו גם מרגלים של האויב, או שהעולים יפלו לנטל על השלטונות בזמן המלחמה. הבריטים גם רצו להוכיח לערבים כי ביכולתם לעכב את העלייה היהודית.

מלחמת העולם השנייה החריפה את הצורך לקלוט אלפי מעפילים שברחו מן התופת האירופית אפילו עוד בטרם החלה השואה.

המאבק למען העלייה היה אחד הדרכים למאבק בספר הלבן, כחלק מהמדיניות הציונות הלוחמות עליה הכריז בן גוריון לאחר פרסום הספר הלבן.

הבריטים פוגעים באוניות ההעפלה- בזמן המלחמה הגיעו לארץ 25 ספינות מעפילים , שעליהן כ -17000 עולים לא חוקיים.  למרות זאת לא ניתן להתעלם מהאסונות הקשים שפקדו את המעפילים. האסון העיקרי היה הטבעתה של  האוניה פטריה בנמל חיפה (1940) , עליה היו  כ-1800 מעפילים לא חוקיים , שהורדו  מספינות מעפילים שנתפשו ע"י הבריטים והיו מיועדים לגירוש. ההגנה חיבלה בספינה הרעועה במטרה לעכב את יציאתה מהנמל, אך הספינה טבעה ועמה 216 מעפילים. הניצולים הורשו להישאר בארץ. האסון השני היה טביעתה של האוניה סטרומה בים השחור ב-1942. סטרומה , ספינה רעועה, שאורגנה על ידי חוגים חוגים רביזיוניסטים יצאה מרומניה לים השחור כשעל סיפונה 769 מעפילים. האוניה לא הורשתה לעבור דרך הים התיכון , ונאלצה לשוב על עקבותיה לים השחור , שם הוטבעה על ידי טורפדו. אסון סטרומה הביא להפסקה כמעט מוחלטת של ההעפלה לארץ ישראל מאירופה, שהתחדשה רק לאחר המלחמה.

לאחר שהתברר במהלך המלחמה  אין אפשרות להעפלה לא"י דרך הים, והחלה פגיעה ביהודים בארצות האסלים , החל המוסד לעליה לסייע ליהודי ארצות האסלאם. שליחי המוסד , רובם אנשי קיבוצים, נשלחו לעיראק, פרס, סוריה , לבנון וצפון אפריקה , שם ארגנו מחתרת חלוצית, לימדו עברית, ארגנו קורסים לשימוש בנשק , כתבו עלונים, לימדו את תולדות ההגנה. בעזרת השליחים מארץ ישראל והחיילים הארצישראלים הועברו המעפילים דרך המדבר לצפון סוריה ומשם ליישובי הצפון בא"י.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון

עוד דברים מעניינים: