דיני תאגידים: מנגנוני אישור
הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה
קיימים מנגנונים לאישור פעולות ע"י החברה, שיש בהם ניגוד עניינים, ואילו ס' 255 מבטיח את הערך העליון בפעולות חברה: טובת החברה. מנגנון זה נובע מהעובדה שבסופו רציונאל הסעיף לא נועד לייצר ערך עצמאי של אמון (כמו אמון הציבור) אלא להתמודד עם החשש של קבלת החלטות המקדמות אינטרסים אחרים מלבד אלו של החברה.
סעיף 255 דורש:
(1) פרוצדוראלית: גילוי לחברה זמן סביר מראש לפני המועד לדיון באישור הפעולה על העניין האישי בפעולה וגילוי כל עובדה/ מסמך מהותיים.
(2) מהותית: בחינה האם הפעולה עצמה ואישורה אינה פוגעת בטובת החברה.
לאחר הגילוי- יש לאשר הפעולה לפי הפרק החמישי הקובע מנגנוני אישור. כלל אצבע בפרק ה5: תמיד יש לאשר פעולה ע"י גורם אחד מעל הגורם הפועל. סיבוך: פעולה המהווה בנוסף עסקה, מלכתחילה חלים עליה סעיפים שמסבירים כיצד תאושר. בסעיף זה יש הפניה לפרק ה5 עם "הוראות הפעלה": אם הפעולה מהותית יש לראות זאת כעסקה מהותית ואם הפעולה אינה מהותית נראה בה כעסקה רגילה. ["פעולה מהותית" – פעולה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה].
לסיכום: המערכת מבלבלת מאוד, אולם בסופו של דבר, כדי לאשר פעולה כאמור לעיל יש חובה לגלות, על הפעולה להיות בתו"ל ולטובת החברה, ואז לאשרה כמו אישור עסקאות בפרק החמישי.
נזכור: ישנן עסקאות שבמהותן נמצאות בניגוד עניינים, כגון תנאי שכר לדירקטורים, בהן מטפל הפרק החמישי.
אולם ניגוד עניינים מונע רק פעולות, ולכן ממירים את "פעולות" בעסקאות לצורך ס' 255.
מה קורה אם בעל משרה פעל מתוך הפרת חובת האמונים ללא אישור הפעולה?
אין יותר מידי כללי התנהגות לנושאי משרה בחברות ציבוריות, למעט סוגיות נקודתיות כגון דיווידנד. חלק גדול מהסטנדרטים שבתי המשפט יפעילו כדי לבחון התנהגות של נושאי משרה ואת תוקף החלטותיהם, הן יהיו בפרספקטיבה של חוב"א או של חוב"ז. לכן, לשתי חובות אלו חשיבות רבה, ואחת מהדרכים לבחון תוקף החלטות היא דרך שתי חובות אלו.
אין הגדרה ממצה להפרת חובת אמונים, אלא רשימת דוגמאות (להלן) שאיננה רשימה סגורה. העיקרון: לנושא המשרה לא אמור להיות כל אינטרס בעת מילוי תפקידו מעבר לאינטרס טובת החברה (ברק בפס"ד בוכבינדר).
האם בכל זאת, וכיצד, ניתן לאשר פעולה בניגוד עניינים- ס' 255:
- הפרת חוזה: ניתן לחייב בפיצויים על הנזק שנגרם. זה טריוויאלי, כאשר נטען שהפרתי חובת אמונים, וגזרתי מהפעולה קופון אישי. אולם מה קורה אם לא נגרם כל נזק לחברה, ועבורה הייתה זו הפעולה הכי טובה, אך עדיין היה בה ניגוד עניינים? ניתן ליטול ממני את "הקופון"- הכסף שקיבלתי מתוקף "עשיית עושר ולא במשפט". קיומו של נזק ממשי אינו חלק מעילת הפרת חובת האמונים. הסיבה לכך היא כי משיקולי מדיניות אנו רוצים שאכיפת חובת האמונים תהא כזו שלא תמדוד רק נזק אלא גם תמנע את ההתעשרות, ותהווה תמריץ לעבוד בשיטת האישורים של §255. הסיבה לכך היא למנוע פעולות בשיטת "מצליח"- כלומר להפר חוב"א ולאחר מכן לבוא ולהראות שהפעולה טובה לחברה ואין נזק. אנו רוצים לבחון את קבלת ההחלטות מראש ולשאול האם הפעולה טובה לחברה, ולא רק בדיעבד. לולא כך, היה מתרוקן התוכן מ§255. כלומר, ניתן לתבוע פיצויים מתוקף הפרת חוב"א גם ללא הוכחת נזק.
- סיטואציה עובדתית: אני כדירקטור מצהיר על ניגוד עניינים בשל עניין אישי של קרוב שכן מנכ"ל החברה היא אחותי, ואולם אנו לא ביחסי קרבה. כולם יודעים שאין לי סיבה לבוא ולתת לה שכר הגבוה מזה שמגיע לה. האם זהו מצב של ניגוד עניינים בשל הקרבה? האם הבדיקה צריכה להיות בדיעבד (בתלות להצבעה) או שמלכתחילה עצם ההצבעה עצמה מהווה ניגוד עניינים? זוהי שאלה שחוזרת בהקשרים רבים, ובתחום של נושא משרה אין לה תשובה ברורה במסגרת החוק– האם ההימצאות עצמה מהווה הפרה, או הפעולה עצמה וההוכחה שהאינטרס לא השפיע בפועל.
תוצאות ההפרה:
o לעניין צד ג'- החברה יכולה לבטל (ניתן לביטול ולא בטל מעיקרו) כתלות בשאלה האם צד ג' ידע או שהיה עליו לדעת על ההפרה של חובת אמונים– ס' 256(ג). כיצד צד ג' יכול לבחון לפני יצירת העסקה על קיומו של ניגוד עניינים? ס'256(ד)- אם התקיים אישור הדירקטוריון להיעדר הפרת חובת האמונים, וזו מעין "תעודת ביטחון"- "חזקה עליו". דוגמא: נניח שמדובר בעסקת (ולא רק פעולה) רכישה של פעילות מסוימת בחברה אחרת, כאשר החברה הרוכשת אומרת למנכ"ל הנרכש שיקבל חוזה העסקה נדיב בהרבה, במידה והעסקה תאושר. העסקה נחתמת ללא שהמנכ"ל קיבל את אישור הדירקטוריון.פתרון: המחוקק יצר שני מסלולים מקבילים: מסלול רחב – פעולות בניגוד עניינים והפרת חובת אמונים. מסלול מצומצם – דן בעסקאות (מונחים שמוגדרים בס'1 לחוק החברות). בהנחה שלא מדובר סתם בפעולה, אלא בעסקה, במקביל לשאלה של הפרת חובת אמונים, קיים ס' 270(1) בפרק ה5 העוסק בתנאי אישור עסקאות (בניגוד עניינים), והתוצאה קבועה בסעיף 280- העסקה חסרת תוקף, ואילו עסקה עם צד ג' ניתנת לביטול. ס' 282 קובע חזקה לטובת צד ג' שאדם לא ידע אם קיבל אישור דירקטוריון. ס' 278- אי הצבעה של דירקטור שיש לו עניין אישי בהצבעה.
- כיצד אם כן על מנכ"ל לאשר עסקה שיש לו חשש? לדווח על החשש (ס'269(א)), ואז האישור ייעשה כתלות לסוג העסקה- האם היא חריגה (ואז יידרש אישור וועדת ביקורת ואישור הדירקטוריון) או שלא ואז יידרש רק אישור דירקטוריון.
חשוב לזכור את שני המסלולים החופפים- מסלול כללי של חובת אמונים ומסלול "צר" של אישור עסקאות, ולא רק פעולות! כלומר, מעבר לבחינת הפרת חובת האמונים של המנכ"ל, יש גם לבחון האם לעסקה יש תוקף והאם אושרה בהתאם לדרישות הפרק החמישי. אם השאלה היא האם ניתן לתבוע את א' (האם הפר את חובת האמונים), ויש שאלה של צד שפונה ורוצה לדעת את תוקף העסקה שעשה עם החברה [תקיפת עסקה שנעשתה בניגוד עניינים]- נבחן זאת במישור אחר של אישור עסקאות ובמסלול הרחב יותר.
מצב שבו לכל (או רוב) הדירקטורים יש עניין אישי? ס' 278 קובע כי לדירקטור עם עניין אישי אסור להשתתף, אך אם לרוב חברי הדירקטוריון יש עניין אישי, אזי יכולים להשתתף, אך יש הכרח באישור של האסיפה הכללית.
