התפתחות חברתית ורגשית בגיל ההתבגרות – סיכום

פסיכולוגיה התפתחותית: התפתחות חברתית ורגשית בגיל ההתבגרות – סיכום

הסיכום להלן  הינו חלק מקובץ הסיכומים בפסיכולוגיה התפתחותית וכן חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה .

הקדמה- הפסיכולוגים ג. סטנלי ואנה פרויד טוענים שהסערה הפנימית מסייעת למתבגר לרכוש עצמאות דרך עימותים עם הוריו.

סוגים

א. גדילה סוערת נובעת מעימותים ומשברים.

ב. גדילה נחשולית נובעת מתקופות משתנות (מצד אחד, הסתגלות חלקה לשינויים ומצד שני, תקופות מלאות כעס, אומללות וכו').

ג. גדילה רצופה נובעת מביטחון עצמי, כבוד הדדי וכו'.

1. גיל ההתבגרות

א. תרבות

– בחברות מתועשות (ישראל), הצעירים צריכים ללמוד הרבה לפני שיהפכו למבוגרים, ולכן הם מכונים "אנשי שוליים". בעקבות זאת, הם חשים בלבול ותסכול.

– בחברות לא מתועשות (הודו וסין), על הצעירים מוטלת אחריות רבה, כגון: טיפול באחיהם או עבודה בשדות.

– בחברות מסורתיות (קניה), הצעירים הופכים פולחני מעבר המציינים את המעבר מהילדות לבגרות.

מטלות

I. ביסוס זהות אישית כרוך בהבנה של העצמי, היחסים עם הזולת וכו'.

II. רכישת מעמד חדש במשפחה, כגון: במשפחות מקסיקניות, היחסים עם ההורים נשארים רשמיים.

III. התקדמות לקראת עצמאות כרוכה בקבלת אחריות, מציאת עבודה וכו'.

ב. התפתחות העצמי

I. שינויים החלים במעבר לגיל ההתבגרות

١. מושגי העצמי נעשים מובחנים יותר בעקבות יצירת תמונה מורכבת של מצבים שונים.

٢. מושגי העצמי נעשים ייחודיים יותר.

– גיל הילדות, הגן והרך: משווים את עצמם לחבריהם.

-גיל ההתבגרות: מבדילים את עצמם מחבריהם.

٣. מושגי העצמי נובעים מתשומת לב מיוחדת לתכונותיהם האישיות של הזולת.

– גיל הילדות: משווים את עצמם לחבריהם מפני שמושגי העצמי הם חברתיים.

– התבגרות מוקדמת: התמקדות ביחסי הגומלין עם הזולת.

٤. הסתכלות פנימית- היכולת להעריך את העצמי.

٥. העצמי היא מערכת לכידה המורכבת מחלקים שונים, כגון: הגיון הנובעת מחשיבה אופרציונלית פורמלית והיכולת לקבל נק' מבט שונות מאפשרים למתבגרים להבחין בין היבטים שונים של העצמי להתנהגויות שונות.

II. ירידה בשבריריות של העצמי

השינויים החלים במושג העצמי משקפים ירידה בחוסר היציבות ואי הוודאות של העצמי.

١. הדאגה שהעצמי שקוף וגלוי לעינו הבוחנת של הזולת, ולכן זה גורם לחשש מפני הקהל המדומה.

٢. חוסר בפגיעות פיסית הנובע מהמעשייה האישית של המתבגר.

٣. הקונפורמיות הנוקשה של המתבגרים בסגנון לבושם ותסרוקתם מאפשרת להם:

– הסתרת תחושת הייחודיות האישית.

– הבעת השתייכותם לקבוצה מסוימת.

٤. היכולת לדמיין ביצוע תפקידים.

III. הזהות האישית כוללת ערכים, עקרונות ותפקידים שנרכשו ע"י האדם, ולכן יצירתה דורשת מהמתבגר לשלב את התנסויותיהם, שינוייהם האישיים וכו'.

١. השקפת הבנייה החברתית מדגישה את היחסים הבין אישיים בהתפתחות הזהות האישית.

٢. משבר זהות- מאבקם של המתבגרים לצורך ביסוס זהותם האישית.

– המערכת הביולוגית יוצרת דחפים מיניים, דרכי חשיבה וכו'.

– המערכת החברתית מציבה דרישות חדשות.

סוגים

2. היחסים עם קבוצת השווים

א. הבנת הזולת

ב. חברויות

I. היכולת להבנה הדדית

– גיל הילדות: חוסר בהבנת האחר.

– גיל ההתבגרות: מודעות לרגשותיהם של הזולת.

II. חשיפה עצמית- היכולת לשתף את האחר ברגשותיהם, ולכן זה מעמיק את יחסיהם עם הזולת.

– אינטימיות, כגון: חשיפה עצמית, הבנת רגשות הדדית וכו'.

– שמירת אמונים דרך היכולת לשמור סוד.

III. יצירת קבוצות של חברים נובעת מיציבות גוברת בחברויות מפני שהם נוטים להישאר יחד ולהמשיך ביחסי הגומלין ביניהם.

ג. הבדלי מין

I. אינטימיות

– לפי הארי סאליבן, זהות אישית נובעת מיחסים אינטימיים עם חבריהם בין אותו המין.

– לפי אריקסון, זהות אישית נובעת מאינטימיות רומנטית.

II. שינויים באופיין של קבוצת השווים

שלבים

III. פעילות מינית

יחסים אינטימיים בין שני המינים עשויים לעזור ביצירת זהות ולהקל על המשך ההתפתחות של האמפתיה והתנהגות פרו חברתית מפני שההתייחסות לאדם שונה מגבירה את הרגישות לצרכיו.

ד. השפעה של קבוצת השווים

I. בתקופת ההתבגרות המוקדמת, הנער מאמץ סגנון לבוש והתנהגות בעקבות ההזדהות שלו עם קבוצת השווים.

מאפיינים

– מקור לאינטימיות.

– גיבוש יחסים עם הוריהם.

– שמירת מרחק מתפקידי המבוגרים.

II. בתקופת ההתבגרות המאוחרת, הנער מתגבר על הקהל המדומה, ולכן הוא אינו מוטרד מהיותו שונה מהאחר.

III. השפעותיהם של ההורים וקבוצת השווים

3. משפחה

א. ההיסטוריה ההתפתחותית מסייעת בבניית זהות לכידה מפני שההורים מעניקים תמיכה פעילה ליצירת זהות אישית, לספק לו קווים מנחים וכו'.

– גיל הרך: הצבת גבולות מאפשרת לילד לווסת את רגשותיו כדי למנוע פגיעה בזולת.

– גיל ההתבגרות: ביקורת על ההתנהגות מאפשרת לנער ליצור הבנה הדדית.

ב. שינוי במבנה המשפחתי

I. התפתחות קוגניטיבית, כגון: חשיבה היפותטית, תשומת לב לפגמים בהתנהגות ההורים וכו'.

בתקופת ההתבגרות המאוחרת, סובלנות וכבוד הדדי מסייע לפעולות הגומלין במשפחה.

II. עימות עם ההורים

– ההורים אינם מעריכים את יכולותיו הקוגניטיביות של בנם.

אופן ההתגברות– ההורים צריכים לתקן את תפיסותיהם בנוגע ליכולותיו האמיתיות של ילדם.

– התמודדות עם שינויי ההתפתחות גורם להורים לבחון מחדש את התחייבותם, החלטותיהם וכו'.

III. דפוסי הורות- הורים למתבגרים צריכים לקבל את דרכי החשיבה של ילדיהם, החתירה לאוטונומיה וכו' אך גם להישאר מעורבים בחייהם ולהציב להם גבולות.

דוגמא: מתבגרים להורות סמכותיים נוטים להיות בשלים מבחינה פסיכולוגית, להצליח בלימודים וכו'.

IV. דטרמיניזם הדדי

V. גירושין ואלמנות

א. סיבות

– מתבגרים ממשפחות חד הוריות עלולים לסבול מבעיות התנהגות, הישגים נמוכים בלימודים וכו'.

– הגירושין משפיע בצורה שונה על שני המינים.

בנות: קשיים בלימודים, מצוקה ואי שביעות רצון.

בנים: בעיות התנהגות.

4. הסביבה הקרובה

א. ביה"ס ומקום העבודה מספקים:

– אימון ביחסי גומלין עם הזולת.

– גאווה.

– תחושת הזהות המתפתחת.

– חקירת תפקידים.

ב. חטיבת ביניים ותיכון תומכים בהתפתחותם של המבוגרים.

I. סוגי השפעות

II. הסיבות לירידה בציונים

– המעבר לביה"ס אחר גורם לאיבוד חברים.

– ילדים החווים תפניות פתאומיים בחייהם נוטים להיכשל בלימודיהם.

III. הבדל בין המינים

IV. סיבות לחוסר אונים

– הפעלת לחץ להצלחה בעולם תחרותי.

– חוסר תמיכה ונק' מבט אישית לצורך הגעה להישגיות והצלחה בלימודים.

ב. מקום העבודה מאפשרת למתבגרים להתנסות בהצלחה או כישלון, לבנות זהות אישית וכו'.

דוגמא לדורשי עבודה- מתבגרים ממשפחות מעוטות הכנסה נוטים לעבוד יותר ממתבגרים המגיעים מהמעמד הבינוני.

5. לכידות

א. קשרים הדוקים עם ההורים, קבוצת השווים ותפקוד בביה"ס מסייעות למתבגרים להיות מעורבים יותר בלימודים.

ב. היסטוריה התפתחותית- קיים קשר בין תפקודו של המתבגר בתקופה העכשווית לתפקודו בעבר, כגון: בעלי היקשרות בטוחה יעילים יותר בקבוצת השווים מפני שהם יוצרים יותר חברויות אינטימיות.

6. אריקסון

א. זהות לעומת בלבול תפקידים (12-18)

– גיבוש הזהות נובע מחוסר התקפות של עמדות, אמונות ותפיסות שהחזיק בהן.

– בלבול תפקידים נובע מחוסר היכולת להתחייב לזהות מסוימת, ולכן זה גורם לבני הנוער לפנות לכתות שונות, להגיע לעבריינות ולהתמוטטות עצבים.

פתרון מוצלח של שלב זה מוליד נאמנות לזהות העצמית ומאפשרת ליצור קשרי אהבה וידידות.

ב. אינטימיות לעומת בדידות (19-35)

המבוגר חייב ליצור קשרים הדדיים ואינטימיים כדי להתקיים ולהשיג מעמד בחברה.

– אינטימיות נובעת מרגשי אכפתיות ומחויבות.

– בדידות נובעת מהימנעות מקשרים קרובים דרך תוקפנות כלפי האחרים הנתפסים כמאיימים על העצמיות שלהם.

פתרון מוצלח של שלב זה מוליד אהבה המתבטא בידידות, נישואין וכו'.

ג. פוריות לעומת קיפאון (35-50)

– האדם מעורב יותר מתמיד בקשרים חברתיים שאחת ממטרותיהם הוא בהעברת זרעיו לדורות הבאים דרך שימוש בפוריות.

– קיפאון נובע מבריחה מאחריות ושקיעה באינטימיות מדומה.

ד. אחדות לעומת ייאוש (50+)

– אחדות העצמי נובע מהשלמתו של האדם עם תפקידו כאחראי לעצמו, לילדיו, לחברה וכו'.

– הייאוש נובע מפחד מפני המוות.

פתרון מוצלח של שלב זה מוליד תבונה מפני שהוא מבין את החיים ומקבל אותם ללא רגשי חרטה, ייאוש ותסכול.

ראה סיכומי מושגים בהקשר  ההתפתחות החברתית והרגשית בגיל ההתבגרות

כאן באתר תוכלו למצוא עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקבל מידע אודות לימודי פסיכולוגיה.