פסיכולוגיה התפתחותית: התפתחות שורשי האישיות בגיל הרך
הסיכום להלן הינו חלק מקובץ הסיכומים בפסיכולוגיה התפתחותית וכן חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה .
ישנם מספר מרכיבים של האישיות המתעצבים במסגרת ההתפתחות בגיל הרך.
דפוסי הסתגלות– הבדלים בין- אישיים משפיעים על תגובותיהם של ההורים לילדיהם ולהיפך בהתאם להזדמנויות ולאתגרים.
א. תהליך ההיפרדות והייחוד- ההיפרדות הפסיכולוגית של הילד מההורה ואת מודעתו הגדלה להיותו אדם עצמאי.
– לפי אריקסון, תחושת העצמי המופיע אצל הפעוט עומד מול הגבולות שהציבו לו הוריו כדי שיפתח, מצד אחד, תחושת עצמאות ומצד שני, בושה וספקות כלפי עצמו.
* כאשר האמון הבסיסי חזק, הפעוט יחתור לעצמאות ולהרגשה בטוחה בהתאם לשותפות הרגשית המתמשכת עם הוריו.
ב. תמיכתם של ההורים
| היקשרות בטוחה | היקשרות חרדה- נמנעת | היקשרות חרדה- מתנגדת |
| – נטו לתמוך בילד. – נטו להתאים את התנהגותם לצרכיו של הילד. – איפשרו לילד להתקדם בכוחות עצמם. – הגדילו את מס' הרמזים המוצעים. – העניקו סיוע ישיר אם הילד אותת לכך. | – לא הגדילו את מידת העזרה. – לא מעורבים למרות מאמציו של ילדם לפתור את הבעיות. | – הגדילו את מידת העזרה. – העזרה לא התאימה למצב הנוכחי. – הרגישו תסכול ולא יעילים ככל שגבר הלחץ. |
ג. כיצד הילדים משפיעים על ההסתגלות שלהם?
ייחודיות אורגניזמית– ילדים בעלי מאפייני מזג שונים מגיבים אחרת לאותו המצב, כגון: פעוט פעיל יתר על המידה עשוי להתפתל בכוח כאשר אמו מנסה להושיבו בחיקה ולגרום לו להסתכל בספר מסוים.
– כאשר הפעוטות נוחים וצייתנים, המטפלים נוטים להציב פחות גבולות, להטיל משמעת לעיתים קרובות ולהעניק תמיכה חיובית.
– כאשר הפעוטות "בעייתיים", ההורים נוטים להטיל משמעת נוקשה.
ד. השלב השרירי- אנאלי (1-3)
בשלב זה, הילד רוכש את היכולת לשלוט על הפרשותיו בעקבות בשילה של המערכות הפיזיולוגיות המתאימות. בעקבות זאת, הילד זוכה בכוח רצון בעקבות ההזדמנות שהוא מקבל לצורך הפעלת כוח זה בהתאם לרצונו.
| להחזיק | להרפות | |
| ילד בריא | – טיפול בצעצועים ושמירה עליהם. – דאגה לאחיו הקטנים. | הכרה ברצונותיהם של הזולת, ולכן מומלץ לוותר להם לפעמים. |
| ילד נוירוטי | – התנהגות כפייתית. – חרדה והיסטריה כאשר אחד ההורים עוזב. – חוסר יכולת לוותר על רכוש או על נוכחות. | – תוקפנות. – חוסר אכפתיות כלפי הזולת. |
ה. ויסות ושליטה עצמית
הפעוטות צריכים לעמוד בדרישות הוריהם באמצעות ריסון רצונותיו, שליטה עצמית והקשבה לדרישותיו.
* הפנמה– הכללה ושילוב של ציפיות הוריות לגבי התנהגותו של הפעוט המתפתח.
* ויסות עצמי– היכולת של הילד לעבד את החוויות המוחשיות, להרגיעם במידת הצורך או להפעילם במידה מסוימת ולמקד את הקשב שלו.
לפי פיטר פונאגי, וויסות עצמי משתייך ל"פונקציה רפלקטיבית" (תהליך שבו הילד לומד לפענח את רגשותיו הפנימיים, לשייכן לעולמו הפנימי ולהביעם.
כאן באתר תוכלו למצוא עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקבל מידע אודות לימודי פסיכולוגיה.
