יסודות מדעי ההתנהגות: הטיות קוגניטיביות

יסודות מדעי ההתנהגות: הטיות קוגניטיביות

מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.

הטיות קוגנטיביות

ישנן מספר סוגים של הטיות קוגניטיביות:

1. הטיית ההמרה – אנו יודעים כי A מעיד על B (BßA), ומבצעים הטיה קוגנטיבית, על פיה B מעיד על

                            A (AßB).

2. הטיית האישוש (קרל פופר) – לבני האדם יש נטייה לאשש את מסקנותיהם לאור עובדות חדשות ולא

                                               להפריך אותם (מתקשר לתהליך הסלקציה בתפיסה).

 3. הסקה ממצב מוטה – יש לבני האדם נטייה לגבש סטריאוטיפים בהתאם למדגם מוטה, קטן, שהוא לא

                                   אחת קיצוני.

תוצאה של הטייה: נבואה המגשימה את עצמה

נבואה המגשימה את עצמה מתרחשת כאשר בעקבות צפייה של פרט מסוים, פרט (או קבוצה של אנשים) אחר משנה את ההתנהגות שלו. זה מתרחש בשעה שהפרט הפועל יפנים את תחושותיו של הפרט הצופה ובמקביל יחוש צורך להתנהג בצורה שונה (לחיוב או לשלילה).

תופעה זו קיימת הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה. יש לשים לב לכך, שזה מאוד בעייתי לנצל את התופעה באופן מניפיולטיבי, משום שחייב להיות בסיס מאחוריה בכדי שהיא תבוא לידי ביטוי.

דוגמא 1: אם מנהל יגיד לעובדיו שהוא חושב שהם בעלי מצוינות, הוא לא בהכרח יפיק מכך את התוצאות.

              האמירה חייבת להיות מלווה בהשקעה אמיתית – הסיסמא לבדה לא תועיל.

דוגמא 2: מורה, שמכריז כי הוא מבצע "מבחן כבוד", מאחר שיש לו אמון בתלמידים, לא בהכרח יצליח.

              הסיסמא הזו לא תעבוד באם אין תשתית אמיתית לאמון.

מדוע ואיך ניתן להתמודד עם ההטיות החברתיות והקוגנטיביות?

ראשית, כדאי וצריך להתמודד עם ההטיות בשל העובדה, שהם יובילו אותנו לקבלת החלטות לא מבוססות. מבחינה פרקטית, ההטיות השונות עלולות להטעות אותנו ולגרום לשיקול דעת שגוי. מבחינה פרקטית, אי התמודדות איתן היא טעות. השאלה היא למעשה, האם אנו מעדיפים נוחות בטווח הקצר או הצלחה בטווח הארוך? שנית, להטיות השלכות חברתיות ממדרגה ראשונה. ההטיות מקבעות חברה הומוגנית, סטריאוטיפית, רדודה, שאינה מבוססת על רציונל מוצק. במובן מסוים, הן משמרות קיבעון מחשבתי, מנטרלות שונות רעיונית, תוך הנצחת מעגלים קבועים, הנמצאים בתוך הקבוצה.

כיצד ניתן להתמודד עם ההטיות?

  1. מודעות. אנו צריכים להיות מודעים לנושא הזה. אם נהיה מספיק מודעים, נוכל במידה רבה לנטרל חלק מההטיות.
  2. להעריך אחרים על סמך גורמים אובייקטיבים, תוך ניסיון לברור נושאים באופן סיסטמטי (שימוש במדדים וקריטריונים, ריבוי שופטים, וכו').
  3. להימנע משיקולים נמהרים ופזיזים.
  4. באם יש חשש לאפקט קונטרסט – פיצול לנקודות זמן שונות.
  5. כמועמדים לעבודה – להדגיש בתחילת הראיון / קורות חיים את היתרונות שלנו (ניצול אפקט הראשוניות). תוך כדי הראיון, אפשר לנסות לזהות מכנה משותף עם המראיין (ניצול אפקט "דומה לי").

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: