תיאוריות בקרימינולוגיה: התיאוריה של אייסנק

תיאוריות בקרימינולוגיה: התיאוריה של אייסנק

מתוך סיכום הקורס תיאוריות בקרימינולוגיה

אייסנקמדבר על תיאוריה פסיכו- ביולוגית. קרי, שילוב של מרכיבים ביולוגיים ופסיכולוגיים כאחד. תיאוריה זו התפתחה בעקבות מחקר של זוג החוקרים הארתהורן ומיי שבדקו רמאות בקרב ילדים. לשם כך, לקחו ילדים מבי"ס יסודי והעבירו להם מבחן בלא כל פיקוח. עם זאת, התקינו מצלמות נסתרות ע"מ לעקוב אחר פעולות הילדים. בתום המבחן, הם צלמו את טפסי המבחנים, החזירו אותם לילדים והציגו את תוצאות המבחן ע"ג הלוח. הילדים נתבקשו לתת לעצמם ציון ע"פ שכתבו. החוקרים הגיעו למסקנה, שקיימת רמאות, אך לא מצאו עקביות או יציבות בהתנהגות שלהם.

לטענת אייסנק, ייתכן שלא מצאו דבר כיוון שמדובר בילדים ואצלם התבוניות טרם מעוצבות בשלב זה של החיים. אי לכך, הציע לבדוק זאת בקרב אוכלוסיה מבוגרת יותר.

אייסנקבדק עבירות תנועה ברישומי המשטרה:

א'. עבירות קלות.

ב'. עבירות בינוניות.

ג'. עבירות חמורות.

בנוסף, בדק, אם האנשים לעיל, בכל אחת מהקב', עברו עבירות פליליות נוספות.

התוצאות:

עבירות קלות- X

עבירות בינוניות- X3

עבירות חמורות- X6

קרי, נמצא קשר בין אנשים שעברו עבירות תנועה, בהתאמה, לבין עבירות פליליות נוספות.

אייסנקבדק נבדלות גם בתחומים נוספים. הוא שילב גם משתנים ביולוגים בכל אחת מן הקבוצות.

הוא בדק את המוליכות החשמלית של המוח ושל מע' העצבים של אותם האנשים ומצא שיש הבדל במוליכות בין קב' א' לבין קב' ב'.

בקב' א' (עבירות קלות)- המוליכות החשמלית הייתה מהירה מאוד ואילו בקב' ג' (עבירות חמורות), המוליכות הייתה איטית מאוד.

אייסנקשילב אף משתנים אישיותיים:

קב' א', מוליכות מהירה- דיבר על נטייה לאינטרוברטית. קרי, אנשים שקטים, מופנמים.

קב' ג', מוליכות איטית- דיבר על נטייה לאקסטרוברטית. קרי, אנשים מוחצנים, מעורים חברתית.

תהליך ההתניה של האינטרוברטים שונה מתהליך ההתניה שעוברים האקסטרוברטים. לטענתו, הפחד הוא אבי המצפון. ברגע שלאדם יש מנגנון של פחד, הוא נבלם ע"י דברים אותם הוא יודע שאסור לו לעשות. המצפון אמור להורות לנו את הגבול.

מערכת העצבים אחראית על מנגנון הפחד. אצל אדם אינטרוברט, מנגנון הפחד פועל מהר יותר מאשר אצל אקסטרוברט. אצלם, התהליך איטי יותר.

אלה מולדים, אך ניתנים להתפתחות.

 

הציר ה- 1 שהציע אייסנק נקרא ציר ה- E, שנע בין 0 ל- 48 באופן מאוזן. ציר זה מבטא את הפן הביולוגי.

הציר ה- 2 הוא ציר ה- N, שנע בין 0 ל- 48 באופן אנכי ומבטא את הפן הסביבתי.

לפעמים, הפחד עלול להקצין ולהגיע למצב של חרדה. ציר ה- N מבטא את הנוירוטיות (= חוסר יציבות). כל אדם ממוקם איפשהו על הציר (כל אדם, באשר הוא חי, בעל ערך מסוים. אין אפס…). מידה מסוימת של לחץ, פחד, דאגה הינה טבעית.

ישנם מצבים שבהם הנוירוטיות גבוהה מאוד. במצבים האלה, יכולה להתפתח נוירוזה (=הפרעת חרדה). קיימת חרדה שהנה מצבית (=מצב מסוים שנוצר אצלנו), לדוג': פחד קהל, פחד לקראת מבחנים. החרדה, בשונה מהפחד, היא פחות הגיונית מכיוון שלא תמיד היא עולה בקנה אחד עם המציאות. כלומר, המבחן יכול להיות קל, אך אין זה יגרע מהחשש מפניו…

תיתכן חרדה אישיותית, המתפתחת במצבים קיצונים, לרוב בעקבות אירוע חוויתי לא טוב או מאיים. יתכן אירוע מהילדות ולכן ההתמודדות קשה יותר. החוויה המאיימת הזו מפריעה לנו להסתגל, להתערות ומהווה עבורנו "גורם מגביל". קיים הפחד שהדבר "יפרוץ" החוצה ובכדי שזה לא יקרה, האדם מפתח נוירוזה, כסוג של "חומת מגן". הנוירוזה מצמצמת, במידה מסוימת, את דרגות החופש, אך היא מאפשרת לנו יכולות הסתגלות. לעיתים, בכדי שלא לחשוב על תוכן מאיים, אדם צריך לעסוק בפעילויות אינטנסיביות. חלק מהעבריינים פונים לעבריינות ע"מ שלא יצטרכו להתמודד עם חומרים מאיימים. העבריינות מגינה עליהם, כביכול, מטראומה ומהתפתחות של נוירוזה (העבריינות אקטיבית מאוד).

ציר הנוירוטיות משמעותי מאוד. הוא יוצר 4 בתים, אשר כל בית מבטא תכונות אישיותיות אחרות.

נוסף לציר  E ו- N, קיים גם ציר P. ציר זו מייצג את הפסיכוטיזם. ציון גבוה בציר זה אומר שיש לאדם קושי גדול מאוד להביע אמפתיה. לאנשים אלה קשה לחוש את הזולת ולכן הם מועדים יותר לעבור עבירות ממש אכזריות, לעומת עבירות אחרות אשר נובעות כתוצאה מחרדה, טראומה וכו'. הכוונה לרצח, אונס- מימד הרסני שנובע מרוע.

לטענת אייסנק, אנשים בעלי p גבוה לא חייבים להיות עבריינים, כי גם לסביבה יש תפקיד בהיבט ההשפעה. אדם כזה, בד"כ, יתעלו אותו לכיוון חיובי, כיוון מקובל. יש להם יותר פוטנציאל, אבל בטיפול חברתי/ סביבתי נכון, הרמה תהיה סבירה. יש שילוב בין פוטנציאל ביולוגי לסביבה חברתית.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: