סיפור הבריאה התנ"כי המופיע בבראשית פרק א-ב מתקשר אל כמה ממיתוסי הבריאה של העולם הקדום. מיתוס=סיפורי עמים שונים על קורות האלים, על בריאת העולם והאדם ועל הקשר בין האדם לבין האלים. אחד המיתוסים השכיחים הוא המיתוס הבבלי, הקרוי "אנומה אליש" (= ביום שלמעלה בבבלית עתיקה). על פי מיתוס זה, עוד לפני בריאת העולם, הארץ הייתה מכוסה בחומר העשוי מזוג אלים: האל אפסו (אל המים המתוקים) ומבת זוגו האלה תיאמת (אלת המים המלוחים). הם עירבבו את מימיהם וכך נוצרו האלים הנוספים. האלים התרבו והתאחדו למועצת האלים המסופוטמית. האלה תיאמת רצתה להשמיד את צאצאיה, האלים הצעירים התאחדו כנגדה והמליכו עליהם את האל מרדוך, שיילחם בה. תיאמת חברה אל אלי מים נוספים ויחד עמם ילדה מפלצות מים אכזריות (תנינים, דרקונים ונחשים) שסייעו לה במלחמתה. האל מרדוך חבר אל אלי הרוח ויצא למלחמה כנגד תיאמת. כאשר תיאמת פצתה את פיה כדי לבלוע את מרדוך, מרדוך החזיק את פיה והרוחות ניפחו את כרסה. היא לא יכלה לסגור את פיה ומרדוך ירה בה חץ והרגה. מרדוך ברא את העולם מגוויתה של תיאמת, שיסע את גופה לשניים: מחצית מגוויתה היא השמים, שם נקבע מקום מושבו של אל השמיים והסערה, ומחציתה השנייה האוקיינוסים,הים מהם יצמחו היבשות.מרדוך זרע בשמיים את המאורות (הירח, השמש והכוכבים). המחצית השנייה של גוויתה שימשה לבריאת הארץ, שם נקוו המים התחתונים. מרדוך שם עליהם משמר כדי שלא יציפו את הארץ. האדם נברא כדי לשרת את האלים. האל אא (אל החוכמה) יצר את האדם מדמו של האל קינגו (מפקד הצבא של תיאמת) והטיל על האדם לשרת את האלים שינוחו בלי מאמץ.
ראה גם: השוואה בין סיפור הבריאה המקראי לבין סיפור הבריאה הבבלי
קטעים מסיפור בריאת העולם הבבלי : המיתוס "אנומה אליש"
אנומה אליש – לוח א'
1. ביום שלמעלה השמים לא נקראו בשם.
2. ולמטה שם הארץ לא נזכר,
3. אפסו הקדמון מולידם,
4. ותיאמת היוצרת
5. ערבבו את מימיהם יחדיו,
6. הדשא טרם נרקם וקנה הסוף טרם הסתבך,
7. ביום שאף אחד מהאלים לא התהווה,
8. לא נזכרו בשם, לא נחרץ להם גורל,
9. אזי נבראו אלים בתוכם.
אנומה אליש – לוח ד'
93. אזי תיאמת ומרדוך, יועץ האלים התעמתו.
94. קמו לקרב, התקרבו למלחמה.
95. האדון פרש את רשתו להקיף אותה בה.
96. את הרוח העזה שתחזיק מאחוריו הוא שחרר לתוך פניה.
97. כשתיאמת פצתה את פיה כדי לבלוע אותו,
98. הוא הכניס את הרוח העזה שלא תסגור את שפתיה.
99. הרוחות העזות מילאו את כריסה.
100. קרביה נאחזו ונפער פיה.
101. הוא ירה חץ והוא קרע את כריסה.
102. הוא (החץ) ביתר את תוכה ובקע את ליבה.
103. הוא (מרדוך) הביס אותה ושם קץ לחייה.
104. הוא השליך את גווייתה ועמד עליה.
אנומה אליש – לוח ד' (המשך)
129. אזי דרך האדון על חלקה התחתון של תיאמת,
130. ובאלתו חסרת הרחמים מחץ את ראשה.
131. כן חתך את עורקי דמה,
132. וציווה על רוח הצפון לקחת (את הדם) לקצות הארץ.
133. כשראו אבותיו, שמחו וצהלו.
134. הם הביאו לו מתנות כמנחת שי.
135. האדון נח ובדק את גווייתה.
136. את הפגר חצה כדי לברוא מופלאים.
137. הוא ביתר אותה (את תיאמת) לשניים כמו דג מיובש.
138. חציה הוא כונן כרקיע השמים.
139. הוא משך את הבריח והציב שם משמר,
140. שלא ירשו למימיה לצאת (שהמים מעל השמים לא ירדו).
אנומה אליש – לוח ו'
5. אקריש את הדם ואצור עצמות,
6. אעשה אדם קדמון – יהא שמו 'אנוש',
7. אברא אדם קדמון, אנוש-
8. תוטל עליו עבודת האלים, והם – שינוחו.
אנומה אליש – לוח ו' (המשך)
29. קינגו (המפקד בצבא תיאמת) הוא זה שעשה את המלחמה,
30. שהביא את תיאמת להתקומם ושיזם את הקרב.
31. הם (האלים) כבלו אותו והחזיקו אותו לפני (האל) אאה (אל החכמה)
32. הם הטילו עליו עונש: חתכו את עורקי דמו.
33. בעזרת דמו הוא (אאה) ברא את האנושות,
34. הוא הטיל עליה את עבודת האלים ובכך שחרר את האלים.
סיכום זה מהווה חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת, סיכום ספר בראשית
