ספרות שבחי ירושלים הן יצירות המפארות ומשבחות ארצות, ערים ומקומות קדושים מוסלמיים. מובאות בהן מעלותיו הדתיות, האקלימיות וההיסטוריות של המקום. ירושלים זכתה לספרות זאת רק בשלב מאוחר יותר יחסית למרות מעמדה, במאה ה-11, קובץ "פצאאל בית אלמקדס" ערים אחרות מכה, מדינה, בגדד, מוצול ובצרה בדרגת קדושה נמוכה זכו מוקדם יותר. קובץ "פצאאל בית אלמקדס" ח'טיב אלואסטי, דרשן מאלאקצה, חסון מעלה השערה שהחיבור נולד כתוצאה מנפילת הכיפה בשנה 1016 והצריך מסע התרמה. ספרות זאת קיבלה תנופה בעקבות מסעי הצלב. האמונה בקדושת ירושלים רווחה בעיקר בעיר וסביבותיה פחות בא"י וסוריה. שחרור ירושלים מידי הפאטימיים לא עורר גל התלהבות וכיבושה מחדש על ידי הפאטימיים מיד הצלבנים לא עוררו הד. השם הרשמי של ירושלים אחרי איליה היה "מדינת בית אלמקדס" העיר של בית המקדש, מאוחר יותר קיבל הר הבית את הכינוי "אלאחרם" המקום הקדוש, והשם של היום "אלקודס" לא היה בשימוש במאות הראשונות לאסלם. אלמוקדסי השתמש בו לעיתים קרובות. גוטיין טוען שהשם "אלקודס" רווח במאה ה-11 ולדעתו זהו קיצור של הביטוי היהודי "עיר הקודש" בזכות קדושתה של ירושלים לאסלאם. סופר מוסלמי מהמאה ה-15 מנה בספרו 17 שמות המעיד על כבוד.
מבוא למיתולוגיה היוונית
הכרות ראשונה עם עולמות המיתולוגיה היוונית
