שושלת בית צדוק – סיכום

בראש הנהגתה של יהודה, בתקופה ההלניסטית, עמדו הכוהן הגדול והגרוסיה, היא "מועצת הזקנים". הכוהנים הגדולים נמנו עם צאצאיו של ישוע (יהושע) בן יהוצדק, הכוהן הגדול של ימי שיבת ציון, שהתייחס על צדוק, בן דורו של שלמה המלך, הכוהן הגדול הראשון שלאחר בניין בית המקדש הראשון. הכוהן הגדול כיהן בתפקידו כל ימי חייו ונוהג זה לא הופר עד לימיו של אנטיוכוס אפיפאנס. התפקיד היה עובר בירושה מאב לבן הבכור. אם גילו של היורש היה רך, היה מתמנה אחד מאחיו, או אחד מדודיו של הנפטר.

הכוהן הגדול היה מנהיגה הדתי של האומה, וראשה המדיני. בידיו היו הנהלת המקדש, הפיקוח על הפולחן והדאגה לעיר ירושלים – לאספקת מים סדירה ולביצורים. הוא היה ראש הגרוסיה ונציג האומה כלפי המלכות. הוא היה גם אחראי לגביית המסים למען השלטון התלמי, ולאחר מכן הסלובקי. הוא היה שליט מוכר של האומה, הן בעיני היהודים והן בעיני הנוכרים.    למעמד נכבד הגיע הכוהן הגדול בתהליך של צבירת כוח, שנמשך מאז שיבת ציון. בראשית שיבת ציון לא הייתה עדיין עליונותו בחברה היהודית כה בלעדית. שני מנהיגים התייצבו אז בראש האומה: זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק. כלומר, הנהגה מבית דוד, בצד הנהגה מבית צדוק. כעבור זמן קצר נעלמה ההנהגה מבית דוד ונשארה רק ההנהגה מבית צדוק.

ירושלים לדורותיה – סיכום קורס

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: