קרוי על שם החוקר וורן שגילהו במאה ה-19. זוהי מערכת של חפירות, נקבות ופירים המאפשרים שאיבת מים מבלי לצאת מחוץ לחומות העיר. יש הסוברים כי הצינור המוזכר בספר שמואל ב', שמתאר את כיבושה של ירושלים אינו אלא "הפיר של וורן", המנהרה שהובילה מעין גיחון פנימה לעיר היבוסית. וכוונת הכתוב הוא כי אנשי דוד חדרו אל העיר דרך "הצינור".
—
ע"ש מגלו צ'רלס וורן – קישר ישירות את המעיין עם ראש הגבעה באמצעות מנהרות מדורגת ואנכית היורדות ומסתיימות בפיר אנכי היורד עד הגיעו אל מפלס מי הגיחון שהוזרמו בבסיסו בתעלה ששולבה לאחר מכן במהלך הנקבה החדשה היא נקבת חזקיהו. תושבי העיר הגיעו במנהרות עד פיר וורן ומשם שאבו את המים מבסיס הפיר כאילו היה באר תת קרקעית.
