לפניכם אסופת סיכומים בהיסטוריה על פי המבנה של תוכנית הלימודים לבגרות בהיסטוריה חלק א'. בכל חלק תמצאו קישורים לדפי סיכום בנושאים השונים. הסיכומים מבוססים על תוכנית הלימודים בהיסטוריה חלק א' שאלות 022115.
לסיכומים מעודכנים למועד בחינת הבגרות הקרובה ראו: בגרות בהיסטוריה א' קיץ 2016 או עמוד בגרות בהיסטוריה
נושא א' – הלאומיות בישראל ובעמים – ראשית הדרך עד 1920
א. מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות במאה ה-19
1. המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית.
2. מאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19.
3. גורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.
4. דפוסי הגשמה של תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19 : מי שלט במדינה, מטרת המאבק, הכוחות הפעילים שהניעו את המאבק, השלבים העיקריים במאבק, הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול המאבק, תוצאות המאבק: גרמניה, איטליה ויוון
ב. התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים
1. הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית .
2. פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה: 'מדינת היהודים', תכנית באזל, המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה, ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'ארטר, ויכוח אוגנדה.
ג. דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל
1. דפוסי הפעולה של התנועה הציונית במדינות אירופה, בארצות אגן הים התיכון והאסלאם: אגודות ציוניות, ספרות, עיתונות, לימוד השפה העברית, 'עבודת ההווה', הקמת מסגרות להכשרה ולעלייה .
2. פעולותיהם של הציונים בארץ-ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות לארץ-ישראל, מפת ההתיישבות, צורות התיישבות, מסגרות פוליטיות, חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית.
ד. התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה
1. עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה .
2. מדיניות השלטון העות'מני (ג'מל פחה) כלפי היישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה: יעדים ודרכי פעולה.
3. דרכי ההתמודדות של היישוב היהודי בארץ-ישראל: 'הוועד להקלת המשבר', ארגון ניל"י
5. הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.
ה. השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה, במאה ה-19. נקודות דמיון ושוני.
הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, המטרות, דפוסי הנהגה, הדרכים שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן.
פרק ראשון: יהודה בתקופה הפרסית
א. גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון
3. הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה.
ב. בניית בית-המקדש
1. בניית בית-המקדש והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה.
3. בית-המקדש כמרכז החיים היהודים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי.
ג. עזרא ונחמיה
1. עזרא הסופר, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון: קשיים והישגים.
2. נחמיה, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו: קשיים והישגים.
3. המחלוקת בשאלת הזהות היהודית: הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסאלית.
פרק שני: מאפייני ההלניזם – פרק גישור
ג. מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסלית, שילוב תרבות המזרח והשפעות מתרבות יוון.
פרק שלישי: המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם
ב. השפעת ההלניזם על החברה ביהודה
1. השפעות המפגש עם ההלניזם על צביונה של החברה היהודית בתחומים: תרבות, אורחות חיים, מפעלי בנייה, שינויים באופי של ההנהגה (צמיחתה של שכבת אצולה שלא ממעמד הכהונה ולא מצאצאי בית דוד).
2. השפעות העולם ההלניסטי על יצירות ספרות שחוברו על-ידי יהודים: 'תרגום השבעים', 'חכמת בן סירא'.
ד. גזרות אנטיוכוס
1. פירוט הגזרות.
2. ההסברים השונים למתן הגזרות.
3. התגובות השונות של היהודים על הטלת הגזרות.
ה. מרד החשמונאים בימי מתיתיהו ויהודה המקבי
1. הסיבות למרד החשמונאים.
3. הוויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות והחזרת החירות הדתית.
פרק רביעי: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית-המקדש – פרק גישור
ד. הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בויכוח על היציאה למלחמה ברומאים .
ה. תוצאות המרד וחורבן בית-המקדש.
ו. מצדה – השלב האחרון במרד נגד הרומאים.
פרק חמישי: בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה
א. רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה
1. המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית-המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית עקב משבר זה.
2. בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית-הכנסת, לימוד התורה והתפילה.
