מבוא לפוליטיקה וממשל: עוצמה

ההגדרה המקובלת ביותר למונח עוצמה: ההסתברות שאדם הפועל במסגרת יחסים חברתיים ימצא בעמדה שממנה יוכל להגשים את רצונו, חרף התנגדותם של אחרים. עוצמה היא היכולת לגרום לאדם להתנהג באופן שלא היה מתנהג אילולא הופעלה עליו עוצמה.

   פירוק מושג העוצמה לגורמים (לוקס):

  1. הגדרה חד ממדית- הדבר הבסיסי ביותר שניתן לעשות הוא לבחון מאבקים פוליטיים פומביים על מנת לנתח יחסי עוצמה. החיסרון הוא שמכיוון שיש מאבקים והפעלות עוצמה שמתנהלים מאחורי הקלעים יש מצבים בהם החלשים מוותרים מראש על המאבק ולכן אם נבחן את הדיונים לא נמצא בהכרח מאבק שכזה.
  2. הגדרה דו ממדית- עלינו לבחון החלטות ואי החלטות, כלומר, אנו צריכים לחקור גם את המאבקים שמתבצעים מאחורי הקלעים. עלינו לבדוק גם את הנושאים שהצליחו להוריד אותם מסדר היום הלאומי. החיסרון הוא שאנו כחוקרים רוצים להביא עובדות ואם נרצה לבדוק מה קורה מאחורי הקלעים נצטרך להסתמך על גורם מרגל פנימי שימכור עובדות ולא על מידע מהימן.
  3. הגדרה תלת ממדית- לוקס מנסה להתגבר על שתי בעיות- א. איתור הרצון החופשי- איך נדע מה השחקן הראשון  היה רוצה לעשות אלמלא הופעלה עליו עוצמה?

ב. איתור ההחלטה- איך נדע על דיונים שאינם פומביים אלא חסויים?

אנו כחוקרים מגדירים לעצמנו מה השחקן הפוליטי היה עושה אלמלא הופעלה עליו עוצמה באמצעות האינטרסים שלו.

 בחינת המונח עוצמה על פי הגישות השונות:

מבחינה פלורליסטית – העוצמה טמונה בכל אחד ואחד.

מבחינה מעמדית – הגישה המעמדית מנתחת את המונח עוצמה במונחים של פוטנציאל ומניחה שהפוטנציאל לעוצמה טמון במבנה המעמדי ובמסגרת הגישה המעמדית אנו שואלים מהי היכולת הפוטנציאלית של קבוצה חברתית כזו או אחרת לממש את האינטרס שלה – מה שמשפיע על העוצמה היא העובדה שיש לקבוצה או שאין לה בעלות על אמצעי היצור.

ניתן לדון במונח עוצמה גם בין שחקנים פוליטיים כאלה ואחרים , בין ממדינות וכן במסגרת הבינלאומית.

בשנים האחרונות חלה התפתחות מהותית באופן שבו חוקרי העוצמה מגדירים את התופעה. השינוי הוא תוצאה מכך שההתייחסות לכוח הפיזי של מדינה היא לא תמיד הדיון המכריע בנושא העוצמה והרבה פעמים היכולת להכאיב בהקשר של טרור משפיעה על העוצמה של המדינה. כלומר, העובדה שקבוצות כאלה ואחרות משפיעות על הגזרה הבינלאומית. חוסן של מדינה להתמודד עם טרור שניתן להעריך את עוצמתו בכלים לא קונבנציונאליים.

מזרם גישת התלות החלה להתפתח גישה המכונה פוסט קולוניאליזם. גישת התלות עסקה רובה ככולה באלמנט הכלכלי שבין העולם המערבי לעולם השלישי בטענה שהעולם המערבי מנצל את העולם השלישי. מגישה זו התפתח הפוסט קולוניאליזם שלא מסתפקת באלמנט הכלכלי ומתייחסת גם לאלמנט הפוליטי של הכיבוש.

פרנץ פאנון ("מקוללים על אדמות", "עור שחור -מסכות לבנות") מייצג במידה רבה זרם זה של פוסט קולוניאליזם שהחל להיווצר עקב מלחמת העולם השנייה, בעולם השלישי והראשון מנציגים שדגלו בגישת התלות. גישה זו מהווה ביקורת על האימפריאליזם המערבי ועל גישת המודרניזציה. פאנון (1925-1961) נולד במרטינוק שהייתה אז בשליטת צרפת, עבד כפסיכיאטר תחת הכיבוש הצרפתי וראה מראות קשים שסייעו לו לחדד את התיאוריה הפוסט קולוניאלית. בכתביו הפך פאנון את האלימות למונח רומנטי ועל בסיס זה ניסה לפתח רעיון מדיני שינער את מדינות העולם השלישי מהכיבוש המערבי. הוא ראה באלימות כפתרון המושלם עבור הנכבשים והמדוכאים. יחסי העוצמה על פיו הם היחסים שבין הכובש לנכבש.

הטרור כמשתנה חריג במשוואת מדדי העוצמה על פי פאנון:

  1. כבוד האדם – האדם השחור נהג להסתיר פניו על ידי מסכה לבנה ולהידמות לאדם הלבן מכיוון שחש נחות ממנו. הדרך להחזרת הכבוד האבוד אינה זו על פי פאנון אלא הטרור כבסיס להשגת הכבוד העצמי. הטרור נתפס ככלי היחיד שיבהיר לאדם הלבן שהאדם השחור הוא בן תמותה כמוהו.
  2. עצמאות מדינית – באמצעות הטרור עמים עברו טרנספורמציה חברתית ויכלו לקבל עצמאות פוליטית. רק באמצעות האלימות ניתן לחשוף את האלימות הקולוניאלית שכן ללא האלימות מצד המדינה הנכבשת, המערב ימשיך להתייחס לתושבי המדינה כבעלי חיים ולא בני אדם. הטרור מדגיש את עוצמת הכוח המתגבש במדינות הכבושות, כוח שאינו בהכרח נחות מעוצמת הכוח הכובש.
  3. אנושות מסוג חדש – מבחינת פאנון חווית ההשתתפות במעשי הטרור יכולה לייצר אנושות חדשה. החוויה האלימה יוצרת סוג חדש של אנשים, נוצרת שפה פוליטית חדשה מתוך חוויה זו. שפה זו תכלול אלמנטים של המערב לצד אלמנטים של העולם השלישי.

הטרור יביא לכך שהפעלת העוצמה המערבית תחזור למעצמות המערב כבומרנג שכן העמים הנכבשים יפעילו אלימות כנגדם.  האלימות משחררת את היליד מתסביך הילידות שלו ומנחיתותו והופכת אותו לחסר פחד.

פאנון מדבר על יצירת אחווה שאינה על בסיס אירופי או אמריקאי אלא על בסיס האלימות של העמים הנכבשים שתביא לאיזון העוצמה בעולם.

הסיכום שזה עתה קראתם מהווה חלק מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה: סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: