השלב הגינטלי הוא השלב האחרון בתיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של זיגמונד פרויד. על פי התיאוריה של פרויד השלב הגניטלי מתחרש בין הגילאים 14-18 והוא מגיע אחרי השלב האוראלי (השלב הראשון בתיאוריה של פרויד), השלב האנאלי, השלב האדיפלי ושלב החביון.
על פי זיגמונד פרויד השלב הגינטלי הוא השלב אחרון מבחינת ההתפתחות המינית, הפיזית והנפשית כאחד של האדם. בשלב הגניטלי ישנה התגברות מחודשת של האנרגיה הדחפית, לאחר שזו הייתה רדומה יחסית בתקופת החביון. האנרגיה המינית בשלב הגניטלי המרוכזת באזור איברי המין, בדומה לשלב האדיפלי ושלב החביון. פרויד טוען כי הפנטזיות המיניות וביטוי המיניות חוזרים מ"גלות" שלב החביון אלא שעכשיו הנער בוגר יותר ויודע מה מותר ומה אסור ועכשיו הוא יחפש פרטנר/ית בקרב בני המין השני של קבוצת בני גילו (פרויד טוען כי במהלך שלב החביון הילדים נוטים לחפש את חברת בני מינם). אם שאר השלבים הקודמים עברו בצורה תקינה אז הנער המתבגר יוכל לתעל את האנרגיות האלה לכיוון מיני, אך האגו והסופר-אגו ישלטו בדחפים שלו בצורה שתאפשר לנער לחיות חיים נוספים בלי קשיים מהסביבה (עבודה משפחה,לימודים).
השלב הגניטלי הוא גם שלב בו מתרחשים שינויים פיזיולוגיים והורמונאליים שלוקחים חלק בהתעוררות המינית המחודשת בגיל ההתבגרות. ההתפתחות הפיזית הזו מקבילה להתפתחות המינית-רגשית. כאשר הנער והנערה עוברים שינויים פיזיים המאפשרים להם לקיים יחסי מין הם גם מוצאים בתוכם את הרצון והדחף לממש את האפשרות הזו. ניתן לשאול כנגד התיאוריה של פרויד האם לא מדובר למעשה אך ורק בהורמונים שנלווים לשינויים בגוף ולא בתהליך נפשי.
פרויד מסיים את תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית שלו בשלב הגינטלי ולמעשה חותם את גורלו הנפשי-מיני של האדם עם סיום ההתבגרות. בתפיסה של פרויד התפתחות פיזית היא התפתחות מינית שהיא בתורה התפתחות נפשית. ברגע שהאדם מסיים את תהליך ההתגבשות הפיזית שלו גם המיניות שלו מתעצבת וכמוה מבנה הנפש שלו. אם הוא עבר תהליך תקין של מעבר מהשלב האוראלי, דרך השלב האנאלי, האדיפלי, החביון ועד לגניטלי ללא בעיות אזי יוכל האדם לפתח חיי נפש בריאים ומאוזנים (עד כמה שיש דבר כזה מבחינת הפסיכואנליזה של פרויד).
