מבוא לתורה שבעל פה: עריכת המשנה
מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: מבוא לתורה שבעל פה
הגדרה : הלכה שמנוסחת הנוסח קבוע . ( באותה תקופה ) .
משניות קדומות
1. ירושלמי שקלים פרק ה' הלכה א' (מקור 1) .
2. חגיגה י"ד. (מקור 2) .
3. עבודה זרה י"ד.(מקור 3) .
לפי (מקור 1) ישנה דעה שאומרת שאנשי כנסת הגדולה התקנו מדרש הלכה ובתקופת הסופרים ספרו גם מספרים במשניות
[ חמש עשר נשים פוטרות צרותיהן , ארבע אבות נזיקין וכו' ] יוצא מכאן שבתקופתם הייתה משנה מנוסחת .
לפי (מקור 2) נאמר שלאברהם אבינו הייתה מסכת עבודה זרה ובה היו ארבע מאות פרקים .
לפי (מקור 3) יש שש מאות סדרי משנה שלא כמו בימינו .
סוגי משניות קדומות :
1. עדויות פרק ח' משנה ד' (מקור 4) – משניות בארמית .
2. חגיגה פרק א' משנה ח' (מקור 5) – משניות שאין להם הלכה או אגדה .
3. מגילה פרק א' (מקור 6) – משניות "אין בין".
4. יבמות פרק ט"ו משניות א'-ב' (מקור 7) – משניות שישנה אמרה סתמית ואח"כ מחלוקת .
5. גיטין פרק ה' משנה ו' (מקור 8) – משניות שישנה בהם מושג קדום .
6. בבא קמא פרק א' משניות א'- ג' (מקור 9) – שימוש בלשון המקרא .
לפי (מקור 4) אפשטיין טוען שזוהי המשנה הקדומה ביותר , כאשר היא בערך מאה עשרים שנה לפנה"ס כאשר היא נכתבת בארמית
כמו משניות של הלל ושמאי שנכתבו בארמית .
לפי (מקור 5) נראה שזו משנה בודדת ללא מסר אגדי והלכתי אלא תיאור מצב ויש טוענים שהלכות שבת המוזכרות כאן מתייחסות לקובץ משניות של שבת שלא מוכר לנו .
לפי (מקור 6) נראה שהחזרה במילה במשנה הוא בעצם קובץ , כדוגמתנו שנקרא "אין בין" כאשר יש דוגמאות נוספות כגון בקידושין הנקרא קובץ קניינים , ונראה ששנו מילים שיש קשר בניהם בשביל לזכרם בעלי פה .
לפי( מקור 7) נראה במשנה א' סתם ואח"כ משנה ב' נחלקו בית הלל ושמאי מה שנראה שמשנה א' קדומה ומשנה מאוחרת , ובנוסף נראה שהייתה תוספת של פירושים במשנה .
לפי (מקור 8) נראה שיש שתי משניות משנה קדומה שמוזכרה בה המילה "סיקריקון" תקופת הבית השני שהיו קנאים ובריונים ואחר כך הוספה של בית דין שפוסק אחרת .
לפי (מקור 9) נראה כתוב בלשון מדבר שהיא לשון תנכית כמו כן מוזכרים שם המספרים
כאשר המהרי'יצ חיות אומר שזו משנה קדומה .
מה תפקידו של רבי בעריכת המשנה ? דעות הראשונים .
1. איגרת רב שרירא גאון (מקור 10) .
2. בבא מציעא פ"ו: רש"י שם (מקור 11).
דעתם כי רבי סידר את המשניות .
3. בבא מציעא ל"ג: רש"י שם (מקור 12) .
4. רמב"ם בהקדמה למשנה תורה (מקור 13) .
5. מאירי , "בית הבחירה" מבוא למסכת אבות (מקור 14) .
דעתם כי רבי סידר וחידש כמו כן הוציא משניות לא רלוונטיות .
6. ר ' שמשון מקניון ספר כריתות לשון לימודים (מקור 15).
לפי (מקור 10) איגרת רב שרירא גאון [ המקום הראשון והקדום ביותר להתפתחות תורה שבע"פ , שרב שרירא גאון נשאל ע"י חכמי קרואן שייתן להם רקע במבוא לתושב"ע כאשר היא נכתבה ב987 לספירה .] טוען שעד ימיו של רבי לא רק שלא כתבו את המשניות אלא שלא הייתה משנה כוללת ואחידה אלא כל מקום ומקום והגרסה שלו , בא רבי ולקח נוסחאות קדומות וקבע אותם בעריכה שלו , וראייתו ממסכת סנהדרין "מעשהו ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים " נראה של רבי יוחנן בן זכאי הייתה משנה כתובה בעוקצי תאנים ונראה שרבי שנה אותן וסידר אותם לפי דעתו .
לפי (מקור 11, 12) דעת רש"י דיבר המתחיל "סוף המשנה" (מקור 11) שרבי קיבץ את המשניות וסידר אותם גם שכתב אותם
ובדיבר המתחיל " בימי רבי נשנית משנה זו " שבעקבות שעבוד מלכויות וגזרות נתרבו מחלוקות ובתקופת רבי, אשר קיסר רומי אהב אותו אז רבי אסף וסידר את המשניות כאשר ישנם משניות שהרחיק והם "ברייתות " .
לפי (מקור 13) טוען הרמב"ם שעד רבי כל חכם סיכם לעצמו לאת לימודו ואז בא רבי בא וקיבץ את הסיכומים האלו כאשר הם נקראים משניות בימינו .
דעת הראשונים החולקים על הנ"ל המאירי ורבי שמשון מקנון .
כאשר לפי (מקור 14) המאירי טוען שתחילת כתיבת המשנה הייתה ע"י אנשי הכנסת הגדולה כמו כן היו קיימות מסכתות שלמות לראייתו :"ביום שנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בו ביום נשנתה מסכת עדויות " אבל החידוש שלו הוא שרבי גם חידש משניות.
לפי (מקור 15) רבי שמשון מקנון טוען שרבי פשוט לקח סדר משניות ומסכתות שהיו קיימות ורבי פשוט דילל מה שנראה לו .