מבוא לתורה שבעל פה: עריכת המשנה

מבוא לתורה שבעל פה: עריכת המשנה

מתוך: יהדות ומחשבת ישראלמבוא לתורה שבעל פה

הגדרה : הלכה שמנוסחת הנוסח קבוע . ( באותה תקופה ) .

משניות קדומות

1. ירושלמי שקלים פרק ה' הלכה א' (מקור 1) .

2. חגיגה י"ד. (מקור 2) .

3. עבודה זרה י"ד.(מקור 3) .

לפי (מקור 1) ישנה דעה שאומרת שאנשי כנסת הגדולה התקנו מדרש הלכה ובתקופת הסופרים ספרו גם מספרים במשניות

[ חמש עשר נשים פוטרות צרותיהן , ארבע אבות נזיקין וכו' ] יוצא מכאן שבתקופתם הייתה משנה מנוסחת .

לפי (מקור 2) נאמר שלאברהם אבינו הייתה מסכת עבודה זרה ובה היו ארבע מאות פרקים .

לפי (מקור 3) יש שש מאות סדרי משנה שלא כמו בימינו .

סוגי משניות קדומות :

1. עדויות פרק ח' משנה ד' (מקור 4) – משניות בארמית .

2. חגיגה פרק א' משנה ח' (מקור 5) – משניות שאין להם הלכה או אגדה .

3. מגילה פרק א' (מקור 6) – משניות "אין בין".

4. יבמות פרק ט"ו משניות א'-ב' (מקור 7) – משניות שישנה אמרה סתמית ואח"כ מחלוקת .

5. גיטין פרק ה' משנה ו' (מקור 8) – משניות שישנה בהם מושג קדום .

6. בבא קמא פרק א' משניות א'- ג' (מקור 9) – שימוש בלשון המקרא .

לפי (מקור 4) אפשטיין טוען שזוהי המשנה הקדומה ביותר , כאשר היא בערך מאה עשרים שנה לפנה"ס  כאשר היא נכתבת בארמית

כמו משניות של הלל ושמאי שנכתבו בארמית .

לפי (מקור 5) נראה שזו משנה בודדת ללא מסר אגדי והלכתי אלא תיאור מצב ויש טוענים שהלכות שבת המוזכרות כאן מתייחסות לקובץ משניות של שבת שלא מוכר לנו .

לפי (מקור 6) נראה שהחזרה במילה במשנה הוא בעצם קובץ , כדוגמתנו שנקרא "אין בין" כאשר יש דוגמאות נוספות כגון בקידושין הנקרא קובץ קניינים , ונראה ששנו מילים שיש קשר בניהם בשביל לזכרם בעלי פה .

לפי( מקור 7) נראה במשנה א' סתם ואח"כ משנה ב' נחלקו בית הלל ושמאי מה שנראה שמשנה א' קדומה ומשנה מאוחרת , ובנוסף נראה שהייתה תוספת של פירושים במשנה .

לפי (מקור 8) נראה שיש שתי משניות משנה קדומה שמוזכרה בה המילה "סיקריקון" תקופת הבית השני שהיו קנאים ובריונים ואחר כך הוספה של בית דין שפוסק אחרת .

לפי (מקור 9) נראה כתוב בלשון מדבר שהיא לשון תנכית כמו כן מוזכרים שם המספרים

כאשר המהרי'יצ חיות אומר שזו משנה קדומה .

מה תפקידו של רבי בעריכת המשנה ? דעות הראשונים .

1. איגרת רב שרירא גאון (מקור 10) .

2. בבא מציעא פ"ו: רש"י שם (מקור 11).

                                                                     דעתם כי רבי סידר את המשניות .

3. בבא מציעא ל"ג:  רש"י שם (מקור 12) .

4. רמב"ם בהקדמה למשנה תורה (מקור 13) .

5. מאירי , "בית הבחירה" מבוא למסכת אבות (מקור 14) .

                                                                               דעתם כי רבי סידר וחידש כמו כן הוציא משניות לא רלוונטיות .

6. ר ' שמשון מקניון ספר כריתות לשון לימודים (מקור 15).

לפי (מקור 10) איגרת רב שרירא גאון [ המקום הראשון והקדום ביותר להתפתחות תורה שבע"פ , שרב שרירא גאון נשאל ע"י חכמי קרואן שייתן להם רקע במבוא לתושב"ע כאשר היא נכתבה ב987 לספירה .] טוען שעד ימיו של רבי לא רק שלא כתבו את המשניות אלא שלא הייתה משנה כוללת ואחידה אלא כל מקום ומקום והגרסה שלו , בא רבי ולקח נוסחאות קדומות וקבע אותם בעריכה שלו , וראייתו ממסכת סנהדרין "מעשהו ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים " נראה של רבי יוחנן בן זכאי הייתה משנה כתובה בעוקצי תאנים ונראה שרבי שנה אותן וסידר אותם לפי דעתו .

לפי (מקור 11, 12) דעת רש"י דיבר המתחיל "סוף המשנה" (מקור 11) שרבי קיבץ את המשניות וסידר אותם גם שכתב אותם

ובדיבר המתחיל " בימי רבי נשנית משנה זו " שבעקבות שעבוד מלכויות וגזרות נתרבו מחלוקות ובתקופת רבי, אשר קיסר רומי אהב אותו אז רבי אסף וסידר את המשניות כאשר ישנם משניות שהרחיק והם "ברייתות " .

לפי (מקור 13) טוען הרמב"ם שעד רבי כל חכם סיכם לעצמו לאת לימודו ואז בא רבי בא וקיבץ את הסיכומים האלו כאשר הם נקראים משניות בימינו .

דעת הראשונים החולקים על הנ"ל המאירי ורבי שמשון מקנון .

כאשר לפי (מקור 14) המאירי טוען שתחילת כתיבת המשנה הייתה ע"י אנשי הכנסת הגדולה כמו כן היו קיימות מסכתות שלמות לראייתו :"ביום שנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בו ביום נשנתה מסכת עדויות " אבל החידוש שלו הוא שרבי גם חידש משניות.

לפי (מקור 15) רבי שמשון מקנון טוען שרבי פשוט לקח סדר משניות ומסכתות שהיו קיימות ורבי פשוט דילל מה שנראה לו .

אריסטו על הדבר הכי טוב שיש

מה מניע את הפעולות שלנו, למה אנחנו שואפים לדברים טובים ומהו הטוב הגבוה ביותר שאליו ניתן לשאוף. אריסטו על מה שחשוב בחיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: