מחשבת ישראל: חלונות חג – ראש השנה

מחשבת ישראל: חלונות חג – ראש השנה

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

ראש השנה ביהדות ומחשבת ישראל הוא בן היתר זמן לשינוי. מספר מקורות שונים חלוקים בדעתם לגבי האפשרות של שינוי בראש השנה. לראש השנה יש מספר שמות, מועדו של ראש השנה הוא תשרי (אם כי בתקופת מקרא היו נהוגים מספר ראשי שנה שונים) ראש השנה קרוי גם יום הדין ונהוגה בו תקיעת שופר.

  1. "וכי לבי קשה מהאבן?" \ חז"ל

הטקסט מספר על ר' עקיבא שבמשך 40 שנות חייו "לא שנה כלום" (לא עבר שינוי\לא שינוי). במהלך אירוע יומיומי – שאיבת מים, הרי ר' עקיבא היה רועה צאן –             מתרחש רגע מכונן בחייו. הוא מבחין לראשונה שהאבן שינתה את פניה. הוא שואל, "מי שינה את צורת האבן?", ועונים לא ידועים אך סמכותיים עונים לו כי טיפות המים שינו את האבן.

א.     האם שינוי אפשרי?

לפי הטקסט, השינוי הוא אפשרי, אם הוא מתקיים בתנאים מסוימים. למרות שלא למד, ברגע שעולה בו שאלה ביקורתית ביחס למציאות, הוא מייד עובר תפנית מחשבתית. הוא מבין שאם האבן, אלמנט טבעי קשיח, מסוגלת להשתנות, גם הוא יכול להשתנות. האבן משולה לחייו, ואם המים המטפטפים עליה באמת משנים אותה, מכוח ההתמדה גם ר' עקיבא יכול להשתנות. המים מסמלים מחד את הלימוד עצמו, כאשר טיפות המים משולות לפרשות "המטפטפות" אל ראשו של ר' עקיבא, אך גם את התנאים ההכרחיים לשינוי, לפי הטקסט – הדרגתיות, סבלנות וזמן –  המיתרגמים בכך שר' עקביא מתחילה לומד את האל"ף בי"ת, אח"כ את תורת כוהנים ולאחר מכן את התורה כולה.

ב.      הקשיים עמם אדם המבקש להשתנות עלול להתמודד הן ניכור חברתי, או בעייתיות מצד החברה בנוגע לגילו של המשתנה. לפי טון העונים הסמכותי והביקורתי, אנו למדים שייתכן שהחוקים החברתיים והנורמות הן שמקשים על ההשתנות. האדם צריך להתגבר על ההשפלה בלימוד עם בנו, מכיוון שערך הלימוד הוא ערך עליון בטקסט.

  1. "וכי שונה האדם מן האבן?" \ ברוך שפינוזה

טקסט זה של שפינוזה הינו אלגוריה (מטאפורה מורחבת). אבן (שיכולה לסמל כל דבר) מונעת על ידי כוחות חיצוניים, שהופכים אותה לפאסיבית בתנועתה (קיימת שרשרת של סיבתיות). שפינוזה מאניש את האבן, וטוען שהיא מאמינה שהיא בת חורין, חופשייה לגמרי, בדיוק כמו האדם. אך למעשה האדם הוא כמו האבן, כמו המכונה, המונעת מתוך כוחות חיצוניים. אצל בני האדם, לפי שפינוזה, מתקיימת "אשליית הרצון" – בני האדם מודעים לרצונותיהם, אך לא מודעים לסיבות מתוכן נובע רצון זה (שהן, לפי שפינוזה, חיצוניות). שפינוזה מספק מספר דוגמאות: תינוק (דטרמיניזם פיזיולוגי), נער (דטרמיניזם חברתי) והפחדן (דטרמיניזם פסיכולוגי), וכולן מדברות על רגשות טבעיים ואותנטיים הקיימים בכל אדם.

א.     האם שינוי אפשרי?

לטענת שפינוזה, השינוי אינו אפשרי מכיוון שברגע שהאדם, כמו האבן, מונע כל חייו מתוך תנועה חיצונית שדוחפת אותו, אין הוא יכול לסטות מהמסלול שהותווה לו או לבצע שינוי בבחירותיו. האדם חושב שהוא מבצע שינוי מתוך רצון כלשהו, אך הוא לא יודע שהסיבות ברצון זה לא תלויות בו, ולכן הוא לא באמת מבצע את הבחירה בשינוי.

  1. "אם אתה חושב שאפשר לקלקל, האמן גם שאפשר לתקן!" \ר' נחמן מברסלב

אדם מתרגל לאורח חיים מסוים, ומרגיש הוא "מזקין" בתוכו, כלומר הופך אותו להרגל. האדם מתמודד עם קושי פסיכולוגי, ויש לו חוסר אמונה באפשרות השינוי של עצמו. לפי ר' נחמן, כשם שהזמן מתחלף והכל משתנה, גם האדם יכול להשתנות. הדרך להתמודד עם הקושי ל"התחיל כל פעם מחדש" היא לראות את הטוב בעצמך, "את חצי הכוס המלאה". על מנת להתחזק כנגד הייאוש הטמון בהתמכרות להרגלים צריך האדם תמיד לראות את מעלותיו ולאו דווקא את חסרונותיו. לפי ר' נחמן מברסלב, האדם תמיד יכול להשתנות.

  1. "לבל יהיה עליי יומי הרגל" \ לאה גולדברג

המשוררת לאה גולדברג מבקשת מאלוהים שתוכל להעריך את הדברים הפשוטים שבחיים. היא אף מבקשת לדעת להעריך את הכישלון, משום שגם הוא חלק מטבע החיים. היא לאו דווקא מבקשת לחוות חוויות חדשות, אך מבקשת להעריך את חוויות היומיום. היא רוצה להיות מסוגלת לחקור את נקודת המבט, ולהוקיר את הדברים שקיימים בחייה. היא מבקשת שכל היום מחייה יהיה שונה, אך לא בגלל אירועים ספציפיים או מזל, אלא בזכות יכולת ההשתנות שלה עצמה.

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

עוד דברים מעניינים: