אתיקה ועסקים – סיכום
מתוך: סיכומים במנהל עסקים
במוסר שואלים שתי שאלות גדולות:
- מהו המעשה הראוי? האם זה בסדר לשקר – חייבים להגיד לכלה שהיא יפה ביום חתונתה.
- מהם החיים הטובים/ הראויים? לטפח את עצמי בדרך אגואיסטית – גם על חשבון הזולת?
יש גישות מוסריות שונות:
תועלתנות – תוצאתנות, מה שחשב בשאלה הוא האם מעשה מוסרי או לא, זה התוצאה. התוצאה חשובה.
מוסרי מול:
– א-מוסרי – מכחיש את האלמנט של דילמה ערכית. למשל מנכ"ל שמפטר עובדים מסוגיה כלכלית.
דילמה טכנית ולפעול בצורה לא כלכלית זה לא רציונלי.
– לא מוסרי – לא לבצע שיפוט חיובי
מוסר – שיח ושיג רציונלי כשיקול דעת רציונלי.
לפי סוקרטס היווני, מוסר וטבע האדם מוגדים כרציונלים ולכן אין פער בין שיקול הדעת והמעשה. אם הגענו בצורה רציונלית למסקנה, אין פער בין המסקנה למעשה.
לפי דייויד יום, הבסיס למוסר הוא הרגש ומבוסס על סימפטיה, הזדהות, ורגשות כלפי הזולת. שיקול הדעת הרציונלי מגיע אח"כ. ע"פ דארווין המוסר הוא אבולוציה של רגשות שאפשר לזהות גם אצל חיות.
לפי הדת, המוסר הינו הציוויים כפי שצווינו ע"י ספרי הקודש.
לפי הערכים והנורמות, מה שנחשב ראוי באירן שונה מאמריקה. אין מוסר אוניברסלי ואי אפשר להעביר ביקורת על תרבויות שונות.
לפי מילטון פרידמן: האחריות החברתית של עסקים היא להרוויח כסף. לא פוסל אחריות חברתית ממניעים אנוכיים, למשל תרומה לפרוייקט מעורבות חברתית על מנת לשפר את הרווחים שלי.
לפי אדם סמית', אם כל אחד מאיתנו יהיה שחקן חופשי ויפעל רק מטובתו האישית, נקבל רווחה מקסימלית.
צריכים לתת לשוק לעשות את שלו ואז היוזמה הפרטית תעשה את שלה.
האם אנוכיות יכולה לשמש כמניע עיקרי?
כאשר אנו עובדים במקום כלשהו, האם האינטרס היחידי הוא המשכורת או שאנו מצפים שמקום העבודה יתן לנו מענה לצרכים נוספים כמו מימוש עצמי.
הטובין מתחלק לציבורי ופרטי:
פרטי
– הפרטי זה יריבי, או שאני משתמש או שאתם, לא ניתן להשתמש בו ביחד. לכן הוא יריבי.
– וניתן למניעה, אני יכול לחסום אותו מכם, אם אתם רוצים תשלמו.
ציבורי – מוגדר על דרך הניגוד
– לא יריבי, נניח שלא הייתה תאורה בחדר והיינו שמים שקל כל אחד כדי שתהיה את התאורה. ברגע ששמנו אותה כל אחד שנכנס לחדר יכול ליהנות מהתאורה. הנאתו מקלקלת לנו.
– לא ניתן למניעה, לא ניתן למנוע ממנו ליהנות מהתאורה, כמו פנס רחוב, או ביטחון.
ע"פ אמרטייה סאן, יש בעייה עם המוצרים הציבוריים להם השוק לא נותן פיתרון, למשל זיהום אויר (אי אפשר להפריט אויר). האויר שייך לכולם או לאף אחד.
חליפין לא יכול להתנהל בלי אתיקה, כדי שמי שעושים איתו סחר חליפין לא יחשוב שאני רוצה לרמות אותו , אחרת החליפין לא יהיה יעיל.
בנוסף, יש לנו המון רגשות טובים בחברה. חברה כדי שתשגשג צריכה להיות מבוססת על הרגשות הללו. החברה שלנו תשגשג לא אם כל אחד מאיתנו ישקול רק את טובתו האישית. כדי להסביר חליפין מספיק אינטרס עצמי אך כדי לבסס חברה משגשגת צריך להשתמש גם בסנטימנטים אחרים. האדם לא רק אגואיסט.
לפי מילטון פרידמן, לאתיקה עסקית ואחריות חברתית אין מקום בעסקים, עסקים אמורים להיות עצמאיים ואנחנו שחקנים חופשיים בשוק.
אמרטייה סן מרטין אומר שלפי אדם סמית', שרק כדי להסביר חליפין לא צריך יותר מאינטרס עצמי. בכלכלה יש מקום לערכים ולדיון שלא מתבסס רק על אגואיזם. האינטרס העצמי הרציונלי לא יכול לתת לנו לנהל טובין ציבורי כמו פנס רחוב, כולנו נעדיף להיות טרמפיסטים ואף אחד לא ישלם. אפילו בחליפין צריך אתיקה, שלא יחשוב שאני מנסה לגנוב ממנו.
פרידמן יגיד שזה לא אתיקה אלא ציות לחוק, סן מרטין יגיד שהחוק מקדד ערך.
השאלה בדבר המוסר מתחלקת לשתיים:
- מהו המעשה הראוי?
- מהם החיים הטובים?
המעשה הראוי:
– ראוי/ לא ראוי לפי הכוונה = קאנטיאנים
– ראוי/ לא ראוי לפי התוצאה = תועלתנות.
החיים הטובים:
הדיון הוא עצמי ואישי, מרוכז בעצמי. לא בהכרח על חשבון אחרים. הדוניזם.
לפי אסכולת הקירינים: הטוב זה מה שמרגיש טוב והרע זה מה שמרגיש רע.רע זה כאב וטוב זה עונג. החיים הטובים מלאי עונג ומעטים בכאב.
לפי אסכולת האפיקוראים: יותא מדי עונג יכול לגרום לאי נוחות ואף לכאב . הנאות לא חיבות להיות גופניות ויכולות להיות אינטלקטואליות.
תועלתנות – גישה של ג'רמי בנתאם וג'ון סטיוארט מיל
תועלתנות הדוניסטית – הנאות גופניות הרבה פחות מהנות.
כיצד המדינה צריכה התנהל ואנו אמורים לקבל חוקים?
לפי בנתאם, מעשה טוב אם הוא מוביל לתוצאה הטובה ביותר האפשרית עבור האנשים שמושפעים מהפעולה. צריכה להיות בו תועלת והוא צריך להיות הטוב מבין האלטרנטיבות. מעשה הוא חיובי רק אם תועלתו היא הטובה ביותר. האופציה הכי מוסרית היא זאת שעושה טוב מקסימלי – נמדוד את מקסימום התועלת.
יש דרכים למדוד הנאה: עוצמה, משך, ביטחון במימוש ההנאה, קרבת ההנאה, טהורה או עם כאב, האם תוביל לעוד הנאות, האם גם אחרים יהנו ממנה… חלק מהפרמטרים סובייקטיבים ולכן הבעיה היא איך מודדים.
בעיה נוספת – האם התוצאה היא הקריטריון היחיד להעריך מוסריות של פעולה? האם מותר לשקר?
ביטנהאם אמר שזכויות זה רעיון נורא, צריך עקרונות תועלתיים שמטרתם להגיע לשיפור מצבם של כלל האנשים בחברה.
ג'ון סטיוארט מיל אמר שאם אנו רוצים אנשים מאשרים צריך לתת להם כמה שיותר חירות כל עוד היא לא פוגעת בחירותו של הזולת. חירות כעיקרון תועלתני.
תועלתנות פלורליסטית – לתרגם הנאות שונות למכנה משותף זה קשה. צריך לשאול כל אחד מה הוא מעדיף.
יש יותר מטוב אחד ויש דברים שהם טובים לכשעצמם: למשל אנו רוצים להיות מאושרים בשביל להיות מאושרים ולא בשביל מישהו אחר. האושר הוא דבר טוב לכשעצמו, הכסף הוא האמצעי.
תועלתנות של העדפות – האם צריך לכבד העדפות של אנשים או שיש הגדרה מה יגרום יותר אושר?
למשל אישה בחברה מסורתית נשארת בבית לגדל את הילדים – כי היא רוצה? או כי החברה מצפה ממנה? האם העדפותיה אותנטיות?
בהדוניזם אי אפשר למדוד העדפות ולכן כל אחד יקבל מה שהוא בחר.
תועלתנות כלל – מה ההשפעה של עיקרון מסויים לאורך זמן, האם יש כללים מסויימים שמובילים לאושר.
למשל חירות – תגרום בחברה למקסימום אושר
תועלתנות כלכלית – דברים מודדים ע"י כסף, מהו תהליך קבלת ההחלטות הנכון בחברה שמטרתו למקסם את הרווחה והאושר החברתי. תרגום התועלת לכסף הרווחה תהיה מקסימלית אם השוק יהיה חופשי.
לפי קאנט, יש דברים שעליהם לא מתפרשים
דאונטולוגיה – גישת החובה:
חובה מותנית – אם רוצים משהו צריך X. לא רוצים את זה, לא צריך X.
חובה בלתי מותנית – מוחלטת
- חוק כללי, אוניברסלי – אם אני מתלבט אם להפר הבטחה או לא להפר, צריך לשאול את עצמי אם אני מוכן שכולם יפרו הבטחות. אם כן מותר לי, אם לא אסור לי. לפי החוק הזה נפעל
- הזולת – מטרה ולא אמצעי.למשל העובדים בחברה, צריך להתייחס אליהם לא רק כאמצעי אלא גם כמטרה, לטפח אותם כבני אדם.
- ריבון ונתין בממלכת המוסר – גם מחוקק את החוקים וגם כפוף להם.
החיבור: האדם אצל קאנט זה רציונליות ורצון חופשי. הוא מרצונות החופשי פועל בצורה רציונלית, מחוקק חוקים וכללים ופועל על פיהם. הזולת גם הוא כזה.
אתיקה של מידות טובות לפי אריסטו
איכותו של האדם היא דברים שאנו מעריכים בזולת, כלומר הקשר החברתי, משהו שהזולת מעריך בי ולא משהו שאנו קובעים בעצמנו.
עוד הגדרה של המידות הטובות מעבר לאיך שאנשים רואים בי היא דרך האמצע בין הקצוות:
למשל האומץ הוא אמצע בין פחדנות לבין פזיזות, הצדק הוא אמצע בין יותר מדי לבין פחות מדי…
אדם טוב מצוייד בהמון מידות טובות. אם אנו מתרגלים לעשות את הדברים הנכונים, האופי מתחזק ואיתו המידות הטובות.
האם יש מידות טובות אוניברסליות? אריסטו טוען שהן מתחזקות או נחלשות יחד.
אתיקה עסקית – אנשי עסקים גם צריכים להתנהג בצורה שמטפחת את המידות הטובות המקובלות בחברה.
מנגד, יש טענה הסוברת שתחום העסקים מספיק מובחן ויש מידות טובות מיוחדות לתחום.
אגואיזם – החיים הטובים מוקדשים לטובת עצמי. לעומת תועלתנות, בה אני לא אגואיסט ולא אלטרואיסט, אלא שוקל את התוצאות לפי כל הזולתים.
- אגואיסט במשמעות עממית – רק טובתו שלו חשובה לו, משתמש בערכים לתועלותו. לא מתחשב בזולת.
- אגואיסט אתי או רציונלי – אדם צריך להתייחס קודם לשיקולי טובת עצמו, לחיוב.
- אגואיזם פסיכולוגי – כולנו אגואיסטים. גם אם נעשה מעשה טוב נהנה מזה.
- אגואיזם כמכשיר לטוב חברתי – בהקשר של שוק חופשי, סך כל בפעולות האגואיסטיות של יחידים מובילות לרווחה חברתית חומרית מקסימלית
טבע האדם הוא חומרי, אך הרציונליות משמרת אותנו ומגדילה את טובתנו
ע"פ הובס, נוכל לפרק כל חברה לפרטים = אבני הבניין הבסיסיות שלה.
פרט אינדוידואל חייב לשמר את עצמו וטובתו כדי לשמר את החברה
המדינה אצל הובס היא הדרך למתן את ההתנהגות הטבעית של אגואיסטים.
במצב הטבעי אין שום מגבלה על החירות, ואם נרצה להגדיל את האושר שלנו על חשבון מישהו אחר אין מגבלה בכך, כיוון שכולנו אגואיסטים. הפרדוקס – סוררת אומללות ונהיה מוכנים לותר על החירות האינסופית כדי שמישהו ישליט סדר.
ג'ון לוק מסתייג: מותר להיות אגואיסט אך שישאר גם לאחרים ולא אם לוקחים משהו ולא משתמשים בו.
בני האדם, כדי לא לקחת שהו שמתקלקל, המציאו את הכסף.
צדק חברתי ע"פ רולס
כיצד המדינה היתה נראית אם היינו צריכים להקים אותה מאחורי מסך הבערות?
- צדק נוהלי טהור – התוצאה מוגדרת ע"פ הכללים ובלבד ששיחקנו הוגן
- צדק נוהלי בלתי שלם – התוצאה הצודקת ידועה, יש כללים, אך לא תמיד מצליחים להגיע לזה. למשל במשפט.
- צדק נוהלי שלם – התוצאה הצודקת ידועה ויש דרך שתביא אותנו לשם.
עקרונות:
- חירות –
- הפרשיות – ההסדרים הם לטובת המגזרים המקופחים
כל בני האדם הם שווים וחופשיים ע"פ רולס!
טובין ראשונים – אנו מתחילים את המשחק החברתי מנקודת התחלה לא שוויונית.
– טבעיים – איתם נולדנו: בריא/ נכה, אינטיליגנט…
– חברתיים – מעמד, קשרים של ההורים…
תורת הצדק של רולס אמורה לתת לנו איזון בטובין הראשוניים – לעזור לנכה להתמודד בשיוויוניות עם אנשים שנולדו בריאים.
טובין משנים – הדברים שנוכל לעשות עם הדברים הראשוניים. המדינה לא מספקת אותם.
חברה בנויה כהלכה/ מוסדרת היטב:
- פועלת לפי תפיסה ציבורית של צדק – לתת לכל אדם מה שמגיע לו
- מערכת הוגנת של שיתוף פעולה לאורך זמן ולכן יש הצדקה לדיון בדבר עקרונות הצדק בתוך המדינה.
רוברט נוזיק, תלמידו של רולס, טוען שאם החברה מערכת הוגנת של שיתוף פעולה לאורך זמן, אז אין הצדקה לחלוקה. צדק זה לא האופן בו אנו נחלקים משאבים חברתיים אלא מושג היסטורי שקובע אם אני מחזיק בנכס כדת וכדין.
- מדובר ברכישה מקורית, מה שיצרתי בעצמי
- העברה למישהו אחר
- אם אנו מחליטים לתת למישהו משהו ואז בא מס הכנסה ולוקח חלק – פגיעה בחירות שלנו לתת משהו.
הטענה נגד נוזיק: מאיפה מתחילה ההיסטוריה?
אתיקה עסקית
1. דיון היסטורי
לפי דה ג'ורג, יש קשר בין מוסר ועסקים: צריך להיות הגונים בעסקים ולא לרמות, להחילף שווה בשווה.
אדם סמית' אמר שערך של דבר הוא מידת העבודה שהושקעה בו, כך אפשר להבין את החליפין
מרקס אומר שקפיטליסט ניזון מהפרש בין הערך שמייצרים הפועלים לבין השכר שמשולם להם ולכן הוא נצלן.
אך הקפיטליסט קנה את המכונות ומרקס יגיד שהקפיטליסט מחזיק בהון ואם המכונות היו שייכות לעובדים, לא היה פער.
2. דיון אקדמי
3. דיון התנועה החברתית
אחרי המלחמה היתה טענה שהסדר החברתי משרת מעטים. העסקים צריכים להתאים את עצמן לשינויים החברתיים הערכיים.
מילטון פרידמן טוען שהמחוייבות של עסקים זה למקסם את הרווחים ולא להשתמש בכסף למטרות אחרות
לפי דה ג'ורג, האחריו על עסקים להפגין חברתית מכל מיני סיבות: כדי להתאים עצמם למציאות החברתית המשתנה וכי יש הזדמנויות עסקיות חדשות.
זכויות בני אדם
– מולדות טבעיות – זכויות מוסריות המגיעות לכולם באופן אוניברסלי
– חברתיות חוקיות – מקנות לנו לפי המקום בו נולדנו והתקופה
הטענה: מבחינה מוסרית זכות חברתית לא יכולה לשלול זכות טבעית
זכות חיובית – זכותו של מישהו לקבל משהו. מי אמור לספק?
זכות שלילית – משהו שכבר יש לי שאסור שישללו אותו
חובה שלמה – אסור לי להפר זכות של מישהו אחר. אל תעשה. נכון תמיד
חובה בלתי שלמה – לעשות משהו ולעזור למישהו לקבל את זכותו
לחובה שלמה יש עדיפות ולכן לא נעזור אם זה מבתבא בפגיעה
בקונפליקט בין שתי חובות שלמות – לפי קאנט לשתיהן אותו משקל ואין עדיפות.
זכויות עובדים –זכויות חוקיות, חיוביות.
האם יש לי את הזכות לעבוד? ובמידה והממשלה חייבת לספק לי עבודה, אז איזה סוג?
בטחון תעסוקתי – הציפייה שלא יפטרו אותי סתם במקום העבודה
הזכות לפרטיות בעבודה – מה מותר לשאול בראיון, מה רלוונטי למעסיק לדעת,מעקב המעסיק אחרי עובדים.
הסיבות: למנוע פגיעה בשמה הטוב של החברה, למנוע ממידע שיכול לפגוע בחברה לצאת החוצה.
הזכות להתאגד, הזכות לשבות
הדבר היחיד שיכול להתיר זוכת של בן אדם – אם הזכות שלו פוגעת בזכות של מישהו אחר
לפי אריסטו צריך לפעול במידתיות, להבין את מכלול המרכיבים ולהעריך לפי המידה האמצעית. לא בקיצוניות.
קאנט יכול היה לתת כללים אוניברסליים, ממקרה פרטי למקרה כללי
לפי התעלתנות, אם זה מביא תועלת לטובת הכלל, יש לפעול כך
אתיקה עסקית בינלאומית
יחסיות תרבותית לעומת אוניברסלית – יש ערכים שלא עולים בקנה אחד עם הערכים המקומיים. מה עושים?
- לא להתיישר, שאנשים ייתישרו עם מה שנוח לנו
- יש להתיישר עם העברים בתרבות המקומית לפי המקום והיחסיות התרבותית.
יש ערכים מוסריים שאי אפשר יותר להפר, לא רק מחשש לחוק, למשל שעות העסקה/ בטיחות/ תעסוקת ילדים.
אפשר להיעזר באיש ביניים למטרת שוחד. אולם האם זה פיתרון לזמן ארוך?
האם ארגונים בינלאומיים צריכים להתערב בפוליטיקה המקומית? או להתנהג כחברה פרטית?
– אחת הטענות אומרת שע"י כספים ומס החברות הבינלאומיות מסייעות לפעעילות נגד התושבים
– מצד שני, הנוכחות מטיבה עם העובדים המקומיים ומספקת להם תנאים מאוד טובים יותר מהקיים.
