התנאים ליציבותה של דמוקרטיה

על מנת שמדינה תתקיים עליה לעמוד בתנאים לקיומה של מדינה. אך בכדי שדמוקרטיה תהיה בעלת סיכויים טובים להיות יציבה לאורך זמן עליה להתאפיין בכמה תנאים שאי עמידה בהם, כמו גם סיבות אחרות, עלולה להוביל לקריסתה.

לגיטימיות המשטר

הכרה של כלל הציבור, ובייחוד של אליטות בעלות כוח, בלגיטימיות המשטר היא אחד מהתנאים ליציבותה של דמוקרטיה. אין הכרח כי הציבור יתמוך במשטר ספציפי כזה או אחר אלא כשיקבל על עצמו את דרכי כינון המשטר, אופן פעולתו והתפיסות העומדות ביסודו כלגיטימיים. ניתן אולי להרחיב תנאי זה גם לתודעה דמוקרטית ואמונה בערכיה בקרב הציבור. קיומם של כוחות בעם שלא רואים במשטר כלגיטימי ושואפים להחליפו במתכונת אחרת עלולים לערער את יציבותה של הדמוקרטיה. בכדי לפתח תרבות דמוקרטית רחבה יש צורך במערכת חינוך שתנחיל את ערכי הדמוקרטיה לציבור. השתרשותה של תרבות דמוקרטית מסייעת למלא גם תנאי נוסף ליציבותה של דמוקרטיה והוא קיומה של גישה סובלנית ונכונה לפשרות בחברה, שבלעדיה יקשה על הדמוקרטיה לתפקד.

תפקוד יעיל של השלטון

יעילות השלטון ויכולתו להחליט על מדיניות ולהוציאה לפועל היא תנאי נוסף ליציבותה של דמוקרטיה. משטר בלתי מתפקד יאבד את אמון ותמיכת הציבור שישאף או יהיה מוכן להחליפו באחר. תחום זה חשוב במיוחד בעיתות משבר או עומס משימות עימם נדרש המשטר להתמודד, וכך מלחמה או משבר כלכלי יכולים להעמיד דמוקרטיות שאינן יעילות וחזקות מספיק בסכנת קריסה. עומס משימות ובעיות יכול לפגוע גם במדינה שעברה מעבר חד ומהיר לדמוקרטיה ונדרשת למשימות רפורמה וכינון מוסדות רחבות שעימן קשה לה להתמודד.

הסכמה על עקרונות יסוד

תנאי נוסף ליציבותה של דמוקרטיה הוא כי בין הקבוצות, גוונים ואינטרסים שונים הפועלים בה תשרור הסכמה על עקרונות יסוד. תנאי זה הוא למעשה נכונות לפשרה בתחומים מסוימים על בסיס הסכמה בתחומים אחרים בהם שרוי קונצנזוס. הסכמה כזו יכולה לבוא לידי ביטוי גם בנוגע לעצם כללי המשחק הדמוקרטיים ותפיסתם כמחייבים, אך גם בנוגע לנושאים כמו גבולותיה או עצם מהותה (כמו למשל ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית). חוקה למשל היא גילום מעשי של הצורך בהסכמה על עקרונות יסוד בכדי להכיל את התנהלותה של מערכת דמוקרטית ולשרטט את גבולות המחלוקת בה. בהקשר זה (וגם בהקשר לגיטימיות השלטון) ישנה חשיבות לפערים בין קבוצות שונות שכן קיטוב חברתי ו\או פוליטי-אידיאולוגי חריף מידי עלול שלא לאפשר הסכמה על אפילו סוגיות יסוד ולערער את יציבותה של הדמוקרטיה.

שיתוף פעולה של קבוצות בחברה

תנאי נוסף שהוא במידת מה נגזרת של הקודמים ליציבותה של דמוקרטיה הוא שיתוף פעולה בין חלקים שונים בחברה, הן דרך האליטות והן דרך רשת של ארגונים וולונטריים. בדמוקרטיה יציבה יחסיהן של קבוצות אוכלוסיה שונות מתווכות דרך שכבות ההנהגה (הפוליטית, תרבותית, דתית וכו') המחזיקות בהבנה הדדית ונכונות לעבוד יחד בכדי לקיים מדינה יציבה. אי הכרה הדדית וחוסר נכונות לשיתוף פעולה בין המנהיגויות עלול להוביל לקריסתה של הדמוקרטיה. בנוסף נפגשות הקבוצות השונות והאינטרסים שלהן במשא ומתן דרך ארגונים וולונטריים המאפשרים מעורבות נרחבת של אזרחים בדמוקרטיה ואת פיזור מוקדי הכוח בה.

רמת פיתוח חברתי- כלכלי

מרכיב נוסף שיכול להשפיע על יציבותן של דמוקרטיות הוא רמת הפיתוח החברתי-כלכלי. רווחת התושבים, יציבותה של הכלכלה וכן פערי מעמדות מתונים מסייעים ליציבות המשטר בעוד שאוכלוסיות עוני נרחבות, קריסה או דעיכה כלכלית ופערי מעמדות קיצוניים עלולים להניע גורמים בציבור לחפש אלטרנטיבות למשטר הדמוקרטי. בהיבט זה נודעת גם חשיבות לקיומו של מעמד ביניים שהוא הן תוצר של פיתוח חברתי-כלכלי והן גורם התורם ליציבותה של כלכלה, כמו גם היותו גורם המתווך וממלא את הפער בין האליטה והשכבות הנמוכות. גם בתחום זה ישנה חשיבות למערכת חינוך שתתרום ליצירת שוויון הזדמנויות והתקדמות כלכלית בין שכבות אוכלוסיה שונות.

קראו גם:

היום שבו אי אפשר יותר: איך באות מהפכות לעולם?

המחירים והסכנות של אי שוויון כלכלי

10 תשובות ללמה זכויות אדם חשובות (לך)

עוד דברים מעניינים: