אנטיגונה – אפיון דמויות: דמותה של אנטיגונה
דמותה של אנטיגונה:
אנטי-גונה= פירוש השם הוא "זו שנולדה להתנגד".
- אנטיגונה היא דמות מרכזית המפעילה את העלילה עד לסופה למרות שהיא יורדת מהבמה לפני הסוף.
- אנטיגונה היא גיבורה טראגית – חוטאת בחטא ההיבריס– הגאווה, ההתנשאות, השחצנות, מתבצרת בעיקרון שלה מתוך ביטחון עצמי מופרז, אינה מקשיבה לדעת האחר ולא מנסה להתייחס אליה בשיקול דעת ותבונה אלא מזלזלת בה בבוטות. ככל יצור אנושי היא טועה לא בכוונה מודעת ולא בזדון, היא פשוט נקלעת לנסיבות חיים כאלה שגרמו לה לנהוג כך, לסבול ולגרום סבל ליקיריה. היא שייכת למעמד גבוהה, משפחת מלוכה, ויש בה תכונות אנושיות המבוטאות בקיצוניות, עד כי נראה שהבינה כי היא נתונה לעונש מוות רק באופן תיאורטי וכשהיא עומדת מולו ממש, היא נרתעת לפתע ותופסת אותו באופן מוחשי. כשברור לה מותה הקרב היא מתרככת ונראית אנושית יותר. אנטיגונה היא בעלת שכל, אופי חזק ונחוש, פועלת בעקביות ונחרצות כדי לממש את החלטתה להפר את הצו. היא בעלת אופי מרדני. מוחה נגד קריאון ונגד גזירת הגורל. ולבסוף, כמו כל דמות טראגית – סופה טראגי, לא ב"הפי אנד".
- המניע המרכזי לפעולתה היא האהבה שלה לפוליניקס, אחיה המת . אהבה שהיא רגש בעל עוצמה רבה שגורם לה לשקול לא נכון ולא בהיגיון, באיזון ומיתון את פעולותיה . כל הרגשות שבה הן בעלות עוצמה בקיצוניות . למען האהבה הקיצונית שלה היא מוכנה להקריב את קשרי האהבה שלה בעולם החיים (היימון ואיסמנה) .
- פעולותיה בדרך כלל מהירות והיא נראית פזיזה, אמוציונלית (רגשית) וקיצונית. הקיצוניות שלה כרוכה בסיכון חייה והיא באמת מרגישה שהיא מחויבת למתים לפני החיים. אנטיגונה פורצת בדברי זעם על אחותה, שלא ששה לשתף עמה פעולה.
- היא מתאפיינת כלוחמת על כבוד האדם ונגד השפלתו על ידי שליט עריץ, כשהיא נתפסת ומובאת לפני קריאון.
- אנטיגונה היא אמיצה ובעלת עוז רוח, אומרת לקריאון את דעתה ללא פחד ויחד עם זאת היא בוטה, חצופה, מאשימה, גאה ובוטחת בצדקתה. היא מזלזלת בקריאון ובכך גם מבטלת את התרככותו וכוונתו לנהוג בה במידה של רחמים.
- מושג הצדק של אנטיגונה המוגבל ומצומצם, היא רואה רק את צדקת דרכה . בשם הערך של כבוד המשפחה היא רומסת ערכים אחרים כמו הצדק המדיני. בכך היא חוטאת בחטא הגאווה, ההתנשאות והשחצנות הקטלנית. בכל מחיר היא מנסה להשליט את עיקרון הצדק שלה תוך התעלמות גמורה מהצדק של האחר (קריאון).
- במערכה הרביעית היא מתאפיינת כאנושית- לא מוכנה למות בקלות דעת, אלא ההפך, היא מקוננת על מותה הקרב ורואהעצמה כקרבן חף מפשע שמומת על מזבח האהבה לאחיה, מזבח הרעיונות הנעלים והצודקים- כבוד האדם והמוסר.
מתוך: סיכומים בספרות – אנטיגונה – אפיון דמויות
