מבוא ליחב”ל: דוקטרינות וטכנולוגיות צבאיות במלחמת העולם הראשונה והשנייה

מבוא ליחב”ל: דוקטרינות וטכנולוגיות צבאיות במלחמת העולם הראשונה והשנייה

מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

דוקטרינה – אסטרטגיה צבאית. ניסיון של המדינה ליצור כללים שינחו את התנהלות הצבאות בזמן מלחמה.

מלחמת העולם הראשונה: 

  • טכנולוגיה חדשה מקנה עדיפות מכרעת לצבאות התוקפים
  • מכה ראשונה יעילה תובטח באמצעות גיוס המוני מהיר.

הגבול הגרמני צרפתי הוא יחסית קצר. הדוקטרינה הגרמנית הייתה – לאגף את הצבא הצרפתי ולהשמיד אותו, להגיע עד פריז. הם חשבו שהמהלך הזה יהיה קצר ואז יתפנו לחזית עם רוסיה.התפיסה הזאת של מלחמה מהירה קצרה ורבת עוצמה המבוססת על גיוס המוני של כלל משאבי האומה הייתה משותפת לכלל הכוחות הלוחמים בראשו בראשונה לגרמניה וצרפת. ההנחה הייתה שהטכנולוגיה , מסילת הברזל, המצאת הקיטור – יסייעו לספק נשק לחזית.

זו הייתה דוקטרינה שלפחות על הנייר הבטיחה רבות. בפועל מה שקרה הוא – למרות שהגרמנים ידעו הצלחות ראשונות בגיוס המונים ושליחת חיילים לחזית – מהר מאוד התברר להם שקווי החזית היו ארוכים מדי בכדי לספק די ציוד לאותם כוחות חיל ועוד יותר מכך שאותה טכנולוגיה מכרעת שבעיניהם הייתה אמורה לסייע למהלך ההתקפי בראש ובראשונה – מכונות ירייה, הכריעה דווקא לטובת הצד ההגנתי. מה שקרה בשלבים מוקדם יחסית של מלחמת העולם הראשונה – שני הצדדים ראו לנגד עיניהם את מלחמות הבזק של גרמניה – אך בפועל לאחר מתקפה ראשונית ומוצלחת של הגרמנים הם התקשו לשלוח ולשנע חיילים לעבר הגבול עם צרפת ונתקלו בצרפתים שהחזיקו במלחמות ירייה שפרשו גדרות תיל ומנעו מהצבא הגרמני להמשיך ולהתקדם. כך לא יכל הצבא הגרמני להשלים את אותה תוכנית להגיף את הצרפתים מדרום וממערב. החזית המערבית הפכה למודל ההרסני – לחוסר התוחלת של מלחמת העולם הראשונה. חזית שהתגבשה לאורך קווי הגבול שבין חילות צרפת לבין החילות הגרמניים – היא התבררה כסטטית מה שבסופו של דבר נוצר – מלחמת חפירות שבה כל צד מנסה להקים ביצורים בלתי עבירים אל מול הצד השני, להגן מפני מתקפות אפשרויות, ליזום כמה מהלכים טקטיים אך אף אחד מהם לאורך מרבית המלחמה לא הצליח לשנות אסטרטגית ואופרטיבית את מהלך המלחמה כולה.

לקראת השלבים המאוחרים של מלחמת העולם הראשונה – חילות האוויר הגרמנים הצרפתיים והבריטים , שימשו גם להתקפה באוויר גם לכוחות היבשה וגם של האזרחים. הניצנים הראשונים למה שיהפוך למוקד המרכזי לטכנולוגיה הצבאית במאה העשרים. כוחות אוויר המשמשים לפגיעה במטרה לקעקע את רצון האומה שמנגד להתמיד במלחמה.

הטנק – הפך להיות יותר ויותר מרכזי ויעיל. המצאה בריטית להתגבר על החפירות.

צוללות –הייתה להן חשיבות אסטרטגית להתפתחותה של מלחמת  העולם הראשונה.

גרמניה רצתה הכרעה מהירה. מה שבפועל קרה – הם נתקעו מול צרפת אך מול רוסיה הו כמה הצלחות בודדות. השאירו את גרמניה מול החזית הסטטית. הצורך של גרמניה בניצחון מהיר נותר בעינו. היא הייתה מסוגרת ע"י הכוחות הבריטים  במצור. כיצד פורצים את המצור הזה? כיצד להפוך את המלחמה לדינאמית והתשובה הייתה צוללות – מטרתן להטביע את הכוחות הימיים הבריטים ולהטיל עליהם מצור בחזרה. אך הצוללות של אותה העת שפעלו בגזרה התת מימית בין גרמניה לבריטניה לא יכלו לבצע את ההבחנה הכל כך חשובה אסטרטגית בין כוחות הימייה הבריטים לבין אלו של ארה"ב. 1915 – הטביעו הגרמנים ספירות אמריקאיות ששייטו באותם חופים. ארה"ב הזהירה את גרמניה שאם כך תמשיך תצטרף ארה"ב למלחמה עם בריטניה וצרפת נגד הגרמנים. ב1915 גרמניה וויתרה על מאמץ להשתמש בצוללות נגד בריטניה.

גרמניה מצאה את עצמה בנקודת משברת והחליטה לחדש את מתקפת הצוללות וההנחה הייתה שגם אם ארה"ב תצטרף למלחמה, מתקפת הצוללות על בריטניה יובילו לשינוי דרמטי במלחמה שעד אז ההשפעה האמריקאית תהיה זניחה יחסית והמלחמה תוכרע לכיוון גרמניה.

מלחמת העולם השנייה – צרפת ממשיכה להלחם כבמלחמת העולם הראשונה.

אותה תוכנית שלא יצאה פועל בצורה מוצלחת במלחמת העולם הראשונה – בשינוי מסוים בסופו של דבר קמה לתחייה במלחמת העלם השנייה. הצבא הגרמני שלח את כוחותיו לאיגוף צרפת דרך היער הארדני ולא דרך הגבול ואיגפו את הצבא הצרפתי. תוך שבועות ספורים בשימוש אינטנסיבי בכוחות רגלים וטנקים (משוכללים יותר) הצליחה גרמניה להכריע את צרפת מה שלקח למעלה מ4 שנים במלחמת העולם הראשונה וגם אז לא נכנסו כוחות צרפתים לגרמניה, שבועות ספורים בלבד במלחמת העולם השנייה לקח לגרמנים לאגף את צרפת.

מלחמת הבזק – בליצקריג  – במידה רבה לא היה ולא נברא במובן האינטלקטואלי – בפועל אם עוקבים אחרי תוכנית המלחמה הגרמנית מלחמת הבזק לא מופיעה שם. הם לא ניסחו לעצמם דוקטרינת של מלחמת בזק שאותה יישמו על בריטניה וצרפת. הם ביצעו מהלכים התקפיים שהצליחו הרבה מעבר למשוער, במהירות רבה ועוצמה גדולה ובדיעבד וב1942 כאשר כמעט ולא ניתן למצוא ביטוי מלחמת בזק ניתן למצוא ניסוח דוקטוריאני .

הפוטנציאל שהיה לשיתוף פעולה גרמני יפני במלחמת העולם השנייה. גרמניה משביתה את צרפת משתלטת על רוב אירופה. 1941 מגיעה לשערי מוסקבה ורוב אירופה בידיה, לכאורה בין ברית המועצות מחד ובין בריטניה וצרפת מכך הייתה צריכה להיווצר עוינות. גרמניה לא בישרה ליפן את התוכנית לתקוף ברית המועצות. לא היו חילוקי דעות גיאופוליטיים משמעותיים. יפן לא בישרה לגרמניה על התקפתה המתוכננת על פרל הארבור. לו הייתה יפן בוחרת בשיתוף פעולה גרמני – להמשיך צפונה, לתקוף את ברית המועצות במתואם עם התקפה גרמנית ובפרט לנוכח הסיכוי הרב כל כך בסוף 1941 לכבוש את מוסקבה. האם תרחיש כזה יכל להוביל לנפילתה של ברית המועצות? אופציה אחרת הייתה מתקפה יפנית גרמנית משולבת שמתעלמת לגמרי מארה"ב. אך יפן הכניסה את ארה"ב למלחמה וגרמניה את ברית המועצות.

טכנולוגיות מלחמת העולם השנייה

טנקים, כוחות אוויר – לא רק לגיבוי כוחות יבשה או ריגול אלא גם להפצצה של מוקדים אזרחיים, שימוש של טילים בליסטיים. וכמובן פצצת האטום – החידוש הטכנולוגי המשמעותי ביותר שהביאה מלחמת העולם השנייה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: