מבוא ליחב”ל: המהפכה התעשייתית והמלחמה המודרנית
מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
למהפכה התעשייתית הייתה השפעה מרחיקת לכת על מוסד המלחמה והיא זו שבמידה רבה עיצבה את תצורתה של המלחמה המודרנית. אחת ההשלכות המרכזיות של המהפכה התעשייתית ותהליך התיעוש על המלחמה הייתה הפיכתה למלחמה טוטאלית שמערבת את כל מרכיבי החברה ולא רק את הצבא והשליטים במלחמה.
3 נקודות שהפכו את המהפכה התעשייתית לגורם מניע לטוטאליות של המלחמה המודרנית, מדוע התיעוש הוביל או קידם את הטוטאליזציה.
- הפיכת העורף למכריע בהצלחתו של הצבא. המקום בו ישנם בתי החרושת – הפך להיות הבסיס שמייצר את כלי הנשק עבור המאמץ המלחמתי ומתוקף כך הפכה למטרה לגיטימית למתקפות הצד שמנגד. התיעוש הופך לגורם מכריע ביכולת לנצח מלחמות.
- יכולת ייצור המונית – מסייעת לנו להביא יותר ויותר ציוד וכוחות אל החזית ובכך מסייע בהפיכת המלחמה להמונית – כזו שמגייסת כוחות רבים יותר.
- העיור – האורבניזציה – במסגרת המהפכה התעשייתית הפכה ערים שונות למרחבים פוליטיים רעיוניים שבהם ניתן להטמיע בקנה מידה המוני את הרעיון המרכזי שניצב מאחורי המלחמות הטוטאליות בעידן המודרני. כדי לזקק ולהטמיע את התודעה הלאומית בקרב האזרחים היה צורך באותם מוקדים עירוניים שבהם התכנסנו המוני בני אדם ודרך מערת ההשכלה הלאומית ניתן היה לקדם את החדרתם של הרעיונות הלאומיים אל האוכלוסייה האזרחית ובכך לחזק את המאמץ.
מלחמת העולם הראשונה היא תוצר מובהק של המהפכה התעשייתית בין היתר בשל הקשר שלה לעליית הלאומיות. גם מלחמת העולם הראשונה גייסה את כל משאבי האומה למאבק בין המדינות.
אם במלחמת העולם הראשונה כלל משאבי האומה גויסו לטובת הכנעה (מלחמה מוחלטת) של היריב, לרוב העורף האזרחי נותר פחות פגיע למאורעות המלחמה. שיעורם של האזרחים ההורים במלחמת העולם הראשונה היה נמוך לאין שיעור ממלחמת העולם השנייה. במלחמת העולם השנייה ראינו מהי עוצמתה של מלחמה טוטאלית, המכוונת את עוצמתה אל האזרחים.
